כבר בפתח הדברים אנפץ לכם את האשליה: אף חרדי, כזה שבאמת יושב ללמוד בישיבה, לא יעזוב את ספסל הלימודים לטובת שוק העבודה. זה לא יקרה. מי שלומד תורה באמת לא יעזוב את הגמרא, גם לא במחיר של עבירה פלילית (סנקציות פליליות) ובטח שלא במחיר של יציאה לשוק העבודה. כל מי שמספר לכם אחרת, משקר אתכם.

ערב הבחירות אמר לי ראש הממשלה, נפתלי בנט, בריאיון אולפן 'כיכר השבת': "אחד היעדים שלי זה הורדת גיל הפטור לגיל 21, מיד. כדי שאלפי ורבבות צעירים חרדים, שרוצים לרכוש מקצוע בגיל 21, לא יהיו מנועים מכך". שרת הפנים איילת שקד אמרה לי דברים דומים.

ראש הממשלה בנט אולי מאמין שאכן יש אלפים ורבבות - כלשונו - של תלמידי ישיבה שרוצים לצאת לשוק העבודה, אבל מנועים מכך בשל החשש מצו גיוס. עם זאת, מי שמכיר מעט את הציבור החרדי יודע שהתיאוריה שלו רחוקה מהמציאות.

אכן יש כמה מאות בחורי ישיבה, מדי שנה, המתקשים להישאר וללמוד יום שלם בישיבה. הם אלו הבחורים שכמעט מדי שנה מתגייסים למסלולים החרדים בצה"ל. זו בדיוק הסיבה שהפוליטיקאים והעסקנים החרדים העוסקים בנושא הגיוס לצה"ל מודאגים, מאוד.

גיוס חרדים, צבא (צילום: חדשות 2)
חוק הגיוס, ארכיון | צילום: חדשות 2

בשנת 2023 הציבור החרדי יהיה חייב לעמוד ביעד של 2,477 מתגייסים לצה"ל ולשירות אזרחי/לאומי. אם היעד לא יושג, הרי שיוטלו סנקציות כלכליות על עולם הישיבות החרדי. הסיכוי שהחרדים יעמדו ביעד הזה - אפסי. כאמור, הורדת גיל הפטור תוביל את הצעירים שהיו מיועדים לגיוס - לצאת לעבוד, מה שיוביל לריקון "בריכת המתגייסים" החרדים.

נסו להיכנס לראש של צעיר חרדי, כזה שקשה לו ללמוד יום שלם בישיבה. לפניו שתי אופציות. הראשונה, להתגייס לצבא - עם כל הסטיגמות הכרוכות בכך, ויש לא מעט כאלו במגזר. האופציה השנייה: לצאת לעבוד ו"להישאר בקו חרדי". למה שהוא יבחר באופציה הראשונה? בדיוק מזה חוששים הנציגים החרדים, שהסיכוי לעמוד ביעדים יהיה אפסי - בטח אחרי התחקירים שהובילו לשינויים בהגדרה "מיהו חרדי" בהקשר לגיוס לצה"ל.

הטורים של ישי כהן ב-N12:

בכלל, המטרה של פטור מגיל 21, כלומר "ריקון הבריכה", לא הומצאה על ידי בנט. האדריכל של הרעיון היה לפיד. המטרה שלו הייתה לגייס כמה שיותר חרדים צעירים בגילאי הישיבות. העובדה שבנט מעמיד את בחורי הישיבות כיעדים לצבא במקום לחשוב איך לשלב את הצעירים המבוגרים יותר, שלהם קל יותר להתגייס, מלמדת שאין רצון אמיתי של שוויון בנטל.

"נסו להיכנס לראש של צעיר חרדי שלא רוצה להיות בישיבה: הוא יכול להתגייס לצבא, על כל הסטיגמות במגזר, או לצאת לעבוד ולהישאר חרדי. למה שיבחר באופציה הראשונה?"

ייתכן ולנפתלי בנט אכן יש כוונות טובות, בניגוד לאביגדור ליברמן, אך עדיין, הדרך היא לא בהורדת גיל הפטור שתוביל לאי עמידה ביעדי הגיוס ולגרזן כלכלי על עולם הישיבות החרדי. הדרך הנכונה יותר הייתה להשקיע בשירות אזרחי/לאומי, כתחליף לגיוס, ומיד לאחר מכן יציאה לשוק העבודה. גם גורמים בצבא אמרו בדיונים שונים שזו הדרך הנכונה.

לאלו שחושבים שסנקציות כלכליות ירתיעו את הציבור החרדי, אתם טועים. בתקופת יאיר לפיד כשר האוצר, אז בשנת 2013, הממשלה העבירה חוק גיוס הכולל סנקציות פליליות, לא רק כלכליות. בפועל חרדי אחד לא עזב את ספסל הלימודים לטובת הצבא, להיפך. בכוח זה לא יעבוד. כשהחרדים מרגישים מותקפים, הם מסתגרים. גם אלו שכן רוצים להתגייס.

ישי כהן (צילום: כיכר השבת)
צילום: כיכר השבת

אם רוצים לדבר על עובדות, שייתכן ונעלמו מעיניו של ראש הממשלה בנט. בשנת 2013, בחוק הגיוס של יאיר לפיד, נקבע מהלך חד־פעמי נוסף של "ריקון הבריכה", ולפיו כל תלמיד ישיבה שבעת כניסת החוק לתוקף היה בן 22 ומעלה - יקבל פטור מלא משירות צבאי. המהלך של הורדת גיל הפטור ו"ריקון הבריכה" הביא לעלייה די מאכזבת בשיעור עבודת הגברים החרדים: מ-45% ב-2013 ל-52% ב-2015. אחר כך נרשמה דריכה במקום עד משבר הקורונה. כלומר, ההשפעה של "ריקון הבריכה" הייתה באחוז או שניים.

אגב, לסיום, למי ששכח, מדובר בממשלה שירקה (כן, אין הגדרה אחרת) על הנשים החרדיות שכן בחרו לצאת לשוק העבודה (עם "גזירת המעונות") וגורמת לאחוזים גבוהים מהנשים החרדיות לעזוב את העבודה, ועל הדרך הורסת תהליך של שנים זו אותה ממשלה שמציגה כעת "הישג", שלדבריה יוביל חרדים לצאת לשוק העבודה. קצת מגוחך. תחשבו על זה.

>>> הכותב הוא פרשן ומגיש באתר החרדי 'כיכר השבת'