במצרי הורמוז עוברים 20% מתוצרי הנפט העולמיים, לכן המקום הזה נחשב לצוואר בקבוק חשוב ביותר לכלכה העולמית. לכן, גם המעצמות ובייחוד ארצות הברית מרכזות שם מאמץ, ומחזיקות שם גם בסיס ימי גדול וגם בחלק גדול מהזמן נושאות מטוסים וכלי שיט אחרים. הכול, כדי לפקח, לנטר ובעצם לאבטח את המרחב בצורה שתאפשר תנועה חופשית של אוניות.

המערכה הימית מול אירן - סיקור N12:

במסגרת המשא ומתן שמקיימות ארצות הברית והמעצמות מול האירנים, המשטר בטהרן מחזיק במצרי הורמוז כקלף מיקוח. הם מבהירים במעשיהם – אנחנו יכולים לחסום אותו או לפגוע בכלי שיט מתי שאנחנו רוצים. זה יכול להתבטא בפיזור של מוקשים ימיים, פגיעה של כלי טיס לא מאוישים מתאבדים, זה יכול להיות באמצעות סירות מהירות עם כוח הקומנדו שלהם. לראיה – לאורך השנים האחרונות הם מבצעים לא פעם פרובוקציות מול ספינות אמריקניות, ואף השתלטו או פגעו בספינות במרחב הזה. הם פעלו כך בכל פעם שזה התאים לאינטרס שלהם מול המערב.

הסיפור הישראלי שזור באירועים הללו. ישראל החליטה לפעול נגד הגרעין האירני ונגד ההתבססות האירנית במזרח התיכון. האירנים, מצדם, לא אוהבים את זה, והם מנסים כל הזמן לנקום בתגובה לאירועים שהם מייחסים לנו – מפגיעה במדענים או במתקנים אירניים.

מוחמד זריף (צילום: AP, חדשות)
נוכחות אמריקנית משמעותית במיצרי הורמוז, ארכיון | צילום: AP, חדשות

ישנה נקודה אחת שהיא מאוד מרכזית: בגלל שהסנקציות הכלכליות קשיחות מאוד כלפי אירן, אחת הדרכים הבודדות בהן היא מצליחה להכניס כסף למדינה זה באמצעות ייצוא לא חוקי של נפט למספר מאוד מצומצם של מדינות: ונצואלה, סוריה וקצת לסין. זו הדרך היחידה של אירן לקבל תמורה לנפט, כיוון שהיא לא מצליחה לעקוף את הסנקציות המגבילות את השימוש שלה במערכת הבנקאית. אירן נותנת את הנפט באופן לא חוקי לסוריה, וזו מוכרת אותו ומעבירה לאירן בחזרה את התשלום. ונצואלה פועלת בצורה דומה.

חלק מהמערכה שישראל מנהלת מול האירנים הוא גם מערכה כלכלית. על פי פרסומים זרים, ישראל פגעה במכליות נפט אירניות בים האדום, במפרץ הפרסי ובים התיכון. אלו מכליות שהגיעו לסוריה לפרוק נפט – ובאמצעות כך לממן את הפעילות בסוריה ולממן את פעילות חיזבאללה במרחב. האירנים, אל מול הדבר הזה, החליטו לגבש משוואה חדשה של "שן תחת שן" או "עין תחת עין": אתם פוגעים לנו באוניות, אנחנו נפגע לכם באוניות.

אוניות ישראליות לא ממש משייטות באזור המפרץ הפרסי. יש אוניות שהן בבעלות של חברות ישראליות, או בבעלות של אנשי עסקים ישראלים. האירנים החליטו ללכת על המהלך הזה – אונייה תמורת אונייה. כל פעם שהם מעריכים שאנחנו מבצעים פעולה נגדים, הם מנסים לייצר משוואה על האוניות הללו. לראיה, הם כבר פגעו בחמש כאלה, כשבאמת השיא היה בתקיפה האחרונה.

בתקיפה האחרונה, זו הייתה הפעם הראשונה שבה הם ניסו לייצר משוואה חדשה: לא של אונייה תמורת אונייה, אלא – אתם תוקפים בסוריה מפעל לדיוק טילים שאנחנו ניסינו להקים עבור חיזבאללה, אנחנו נפגע בכם שם כי שם נוח לנו לפעול. אירן לא באמת מצליחים לפעול נגד ישראל מרמת הגולן הסורית או מלבנון. במרחב ההוא, הימי, האירנים יכולים לפעול אז הם נוקמים. עם זאת, נקמה מן הסוג הזה שומרת את הסכסוך מתחת לרף המלחמה הגלויה. מסוריה או מלבנון האירוע יכול להתלקח לכדי מערכה גדולה בצפון. כנראה שגם האירנים לא מעוניינים בכך כרגע.

ישראל מפעילה צוותים משולבים של מוסד, חיל הים, חיל האוויר ואמ"ן, שכל התכלית שלהם הוא לנטר את הפעילות הימית שהאירנים עושים במרחב. הפעילות מתייחסת גם להברחות נשק, גם בהיבט של הפעלת טרור מספינות וגם בהיבט של הברחת נפט באוניות פיראטיות. לאירנים יש צי של 135 אוניות מיושנות המשמשות כמכליות נפט. אלו משייטות בימים, רשומות תחת דגלים אחרים, הן לא מפעילות מערכות GPS כדי שלא יעקבו אחריהן. באמצעותן הן מנסות לשווק את הנפט באופן לא חוקי.

הטורים של ניר דבורי ב-N12:

ישראל, מצדה, מנטרת את הפעילות הזאת באמצעות שילוב הכוחות. בכל פעם שמזוהה פעילות שעלולה לפגוע בישראל, מגיבים אליה. לפי פרסומים זרים, התקיפה הכי משמעותית שיוחסה לישראל הייתה נגד ספינה מול חופי תימן. אותה ספינה שימשה כבסיס לוגיסטי ובסיס מודיעיני עבור משמרות המהפכה במרחב, ספינה שישראל עקבה אחריה במשך זמן רב. ספינה לוגיסטית אירנית נוספת טובעה באופן מסתורי בתקופה האחרונה, ובמשטר האייתולות כמובן האשימה את ישראל. האוניות הללו, מעבר לכך שהן בסיס מודיעיני, הן מתדלקות את מכליות הנפט, הן מתדלקות אוניות אחרות של האירנים שמבריחות נשק במרחב הזה ומפעילות את האופרציה הזאת באזור.

ספינה שהותקפה סמוך לעומאן (צילום: Johan Victor ,  marinetraffic.com)
הספינה שהותקפה סמוך לעומאן, בה נהרגו שני אנשי צוות | צילום: Johan Victor , marinetraffic.com

לכן, בבת אחת, הים במפרץ הפרסי, הים האדום והים התיכון הפכו לזירה הכי חמה – אבל גם הכי נוחה לשתי המדינות הללו להתעמת. קל להסתתר, קל לפעול, קל לא להשאיר חתימה או לקחת אחריות. קל להיטמע בין המון ספינות שמשייטות בימים. לכן, המערכה מתמקדת בזירה הזאת.

האירוע של היממה האחרונה מול חופי האיחוד האמירויות עוד לא ברור עד הסוף. ייתכן ויש קשר לנושא המשא ומתן על הגרעין האירני וההשבעה של נשיא אירן החדש ראיסי. התקיפות לא היו מכוונות נגד מטרות בעלות אוריינטציה ישראלית כמו במקרים קודמים, אלא נגד כלי שיט אחרים. עם זאת, הפגיעה באונייה שמופעלת על ידי איל עופר הישראלי היא משמעותית ברמה הבינלאומית.

האירנים פגעו באונייה שהקשר שלה לישראל הוא באמת קלוש, והרגו שני אנשי צוות – בריטי ורומני. ישראל, מצדה, הלכה על מהלך שתכליתו למנף את האירוע הזה כדי להפוך את הפרשה לבעיה של העולם ולא לבעיה של ישראל בלבד. הניסיון הוא דווקא להרחיק את הסיפור מישראל, כדי שהעולם יבין מי זאת אירן. ישראל רוצה שהעולם ייקח אחריות על ההתנהגות הפרועה והלא לגיטימית של האירנים. הניסיון הזה הצליח. ישראל העבירה מידע מאוד מדויק שקושר את האירנים לאירוע הזה לבריטים, לרומנים וגם לאמריקנים. בעצם, בישראל דחקו בהם להיות שותפים לתגובה – ואותן מדינות אכן הרימו את הכפפה והודיעו בפומבי שהן יגיבו, יחד עם השותפות שלהן באזור, על "הפרובוקציה האירנית".

אזור התקיפה:

אותה תגובה יכולה להגיע בכמה מרחבים: במרחב הימי אל מול כלי שיט אירניים, במרחב הסייבר – או שפגעו לפני פחות משנה בנמל הגדול והמרכזי של אירן, אפשר גם לפגוע באינטרסים אירניים במזרח התיכון כמו בסיסי אימון של מיליציות שיעיות בגבול עירק, בפעילות האירנית בתימן או במיליציות הפרו-אירניות בסוריה.

ניתן להעריך בזהירות שישראל תספק מידע מודיעיני ותיתן לאחרים לפעול. ישראל לא צפויה לעמוד בפרונט של האירוע הזה, אלא לתמוך ולהוביל מאחורי הקלעים. זה נוח לאינטרס הישראלי, במיוחד לאור עליית ראיסי הקיצוני לשלטון באירן והמאמץ של ארצות הברית לסגור הסכם.

ניר דבורי (צילום: חדשות)
ניר דבורי | צילום: חדשות

האירנים, לדעתי ולהערכת המומחים, בהובלת ראיסי, יסגרו הסכם גרעין כדי להביא הישגים לעם ולמדינה. השאלה המרכזית היא באילו תנאים. ייתכן וההתנהגות האירנית תאפשר לאמריקנים ללחוץ ולהקשות בתנאים, אך זה יהיה מסע ארוך של כיפוף ידיים. עד אז, האירנים ימשיכו להעשיר אורניום ויעשו פעילויות שונות שיאפשרו להם להיות "מדינת סף" גרעינית. זה שומר אותם מתחת לרף הסנקציות, ומאפשר להם להשתמש בסטטוס זה כקלף נגד המעצמות.