"אנחנו לא חיים בוואקום": הסודות של יו"ר פוקס נחשפים

עם רזומה עשיר במגוון עצום של תחומים ומגזרים, יודפת הראל בוכריס היא אחת המנהלות הבולטות והמוכרות כיום בעולם העסקי בישראל. בשיחה קרובה במיוחד עם לילך אשר טופילסקי בפודקאסט "ההחלטה", יו"ר קבוצת פוקס נזכרת בימים בהם שיתפו פעולה בהנהלת בנק דיסקונט, חושפת מדוע בחרה ללכת לבוררות כמנכ"לית טרמס מול היו"ר (ומה היו המחירים של זה) ומספרת כיצד היא מצליחה לשלב בין תעשייה מסורתית לחברות צעירות.

עבור הראל בוכריס, השילוב בין העולם העסקי לחברתי ובין חברות צעירות למסורתיות איננו חריג. "עשייה חברתית היא חלק ממה שמאפיין את המשק שלנו. אתה לא יכול להתנתק, בטח לא ככל שאתה עולה בדרגות הניהול. אתה מבין שאתה חלק מאיזשהו אקו-סיסטם מאוד גדול שקשור לכלכלה, לניהול, להייטק. אנחנו איזושהי רקמה אחת, אז אני מאוד אוהבת לגעת באנשים ולהיות מעורבת. בסופו של דבר המעורבות שלי בחברות הציבוריות מאוד עוזרת לחברות הצעירות, שיודעות איך להיכנס אליהן. מהצד השני - לפעמים החברות הגדולות הן קצת מאחורה מבחינת הטכנולוגיה ואז השילוב תורם לשני הצדדים".

בבסיס התפיסה הניהולית שלה נמצאים האנשים. "כשאתה עם האנשים הנכונים, עם התשוקה הנכונה, אתה מוצא את הזמן להכול", היא אומרת. "זה מה שמניע אותי בסוף. בלעבוד עם יזמים צעירים יש תשוקה וסיפוק אדיר". לדבריה, המפתח להצלחה טמון בבחירה נכונה של האנשים ע"י ההנהלה. "אתה צריך לבחור את האנשים שבקצב שלך, שמתאימים לדנ"א של הארגון ושיש להם את הקשב להבין מה הארגון שלך עושה. אף ארגון לא דומה לשני, אין העתק-הדבק בדברים האלה".

כשאת רואה מישהו ויודעת לזהות שאיתו את רוצה לעבוד - את מקבלת מהר החלטה?

"אני חושבת שבדרך כלל כן. בדרך כלל יש לי את התחושת בטן הראשונית הזאת - נסתדר או לא נסתדר, זה יהיה מספיק מעניין, זה יהפוך נורא מהר להיות תלותי, איפה אני יכולה לתרום... - כן, אני חושבת שכן וזה בדרך כלל מוכיח את עצמו".

במקרה אחד האינטואיציה שלה עבדה אחרת, והשותפות נגמרה בעימות שנחתם בפרישתה מניהול טמרס ישראל, אותה ניהלה אז. "למדתי מזה הרבה", היא אומרת. "זו היתה אחת המקפצות המשמעותיות בקריירה שלי. קיבלתי אחריות על קבוצה מאוד גדולה ומאוד מגוונת. היו בה אז חברת נדל"ן מאוד גדולה, מלולות, פרייבט אקוויטי, הגדלנו מאוד את ההשקעות בתחום הטק. זו היתה משרת חלומות, כל הדברים שאהבתי בקבוצת אחת".

הראל בוכריס מתארת כי "מערכת היחסים עם משפחת זבלודוביץ' היתה מצוינת בהתחלה, אבל בסוף הטעות שלי היתה שחשבתי שזה שלי. אנחנו כל כך נקשרים לתפקיד ולעבודה, אבל כנראה שזה לא התאים כל כך לצד השני. אני חתומה על הסכם סודיות ולא יכולה לספר את כל הפרטים אבל המפגש הלא נעים היה בסופו של דבר בבונוס שהגיע לעובדים, לצוות שלי ולי, על עסקאות מאוד גדולות שביצענו, שהוא בחר לחלק לתשלומים. חילק חלק מהתשלום ובחר לא להמשיך לשלם אותם ובסוף זה הסתיים בבוררות וכמובן שעזבתי את החברה. אבל במהלך הדרך מה שלמדתי מהדבר הזה זה שאסור לוותר. כשאתה יודע שעבדת נכון, שעשית את הדברים בסדר, שעבדת בצורה ישרה, שקופה והגונה - גם כשאומרים לך לא ומנסים להניע אותך ממשהו שאתה מאמין בו, לך עם זה עד הסוף".

זה לא פשוט בשוק שלנו. היה צריך המון אומץ בשביל הדבר הזה

"נכון, את צודקת. אבל זה בער בי ולא בגלל הצודק ולא צודק. היה פה משהו מתריס ואני לא יודעת אם לעצם העובדה שאני אישה לא היתה איזושהי תרומה. בשני הצדדים ניסו להניע אותי בגלל זה - 'זה ימנע ממך לקבל מקומות עבודה חדשים, לא ימנו אותך לשום מקום, מי רוצה להעסיק מנכ"ל שעושה בעיות' - ומצד שני אמרתי שיש כל כך הרבה בחורות ונשים שאני מעריכה שנלחמו והצליחו. אני גם מנטורית להמון נשים צעירות שאני כל הזמן אומרת להן 'אתן יכולות בזכות עצמכן'. הרגשתי איזושהי חובה ללכת עם זה קדימה והיתה בוררות לא פשוטה בכלל. אני לא יכולה לומר לך שלא מצאתי את עצמי אחרי מספר חודשים במקום שבו הסתכלו עליי בעין מאוד עקומה ובכל מקום שאני מגיעה אליו הסיפור הזה עולה, ובכל גוגל שמחפשים אינפורמציה עליי זה עולה. אבל עברו 15 שנה כמעט ואני חושבת שעשיתי את הדבר הנכון".

ההחלטה - העונה השלישית

"אני נציג של העם הזה בשביל לעשות קולנוע": הנער מדימונה שהפך למפיק הגדול בישראל"
אלי הורביץ אמר לי 'תתחרטי שלא באת לטבע'": הכימאית שהפכה לאחת היזמיות המשפיעות בתעשייה
מה-E-commerce, דרך הפינטק עד לתוכן ב-AI: היזם שממציא את עצמו כל פעם מחדש
המייסד המיתולוגי של הראל: "לא הייתי מספר על החברה, החלטתי שאני חייב להוציא את זה"

בהמשך השיחה, המנחה והמרואיינת חזרו לימים שבהן עבדו יחד בבנק דיסקטונט - האחת כמנכ"לית והשנייה כחברת דירקטוריון.

היו לך נשים מאוד משמעותיות לאורך הדרך

"גם את מאוד משמעותית עבורי"

תודה, תודה. האמת שהיה יפה לראות את העבודה. לשבת בתור מנכ"לית כשאת יושבת בדריקטוריון עם המקום הזה של לכבד את המנכ"ל ולהאמין בו יחד עם תמיכה, דחיפה, ביקורת כשצריך, אבל הכל מהמקום הנכון.

"אני חושבת שהיה לנו דירקטוריון מאוד מיוחד, ורמת האמון בין הדריקטוריון לבין ההנהלה שאת הובלת היתה באמת יוצאת דופן".

כשאת יושבת - לא משנה אם זה בבורד או כמנהלת - איך את מקבלת את ההחלטות? מאיפה זה מגיע?

"קודם כל אני מאוד אוהבת לשבת ולשמוע אנשים אחרים. אני שומעת מגוון רחב של דעות ובסופו של דבר אני מאוד אוהבת מספרים. הרבה דאטה, לראות איך הדברים מתגלגלים ומה יהיו ההשלכות שלהם, כשאני בדרך כלל מסתכלת גם על נתוני מאקרו וגם על נתוני מיקרו. וראינו את זה לאורך השנתיים האחרונות בעיקר. אנחנו לא חיים בוואקום. ההשפעות החיצוניות על מה שקורה אצלנו בביזנס מושפעות מהאווירה הבינלאומית, ממערכות היחסים הבינלאומיים, מהכלכלה העולמית וגם ממלחמות שקורות לא רק אצלנו אלא גם מסביבנו. לכן, כמעט בכל החלטה שאני מקבלת אני לוקחת בחשבון גם את השלכות המאקרו והמיקרו של האירוע".