47 דקות לתוך הפרק הראשון של העונה השנייה של "בלש אמיתי". עדיין לא גיבשנו דעה נחרצת. זה יפה, זה אטי, זה לא מה שהתרגלנו אליו. יש לנו את כל הזמן להתרגל למשהו חדש. העיר נראית ממעוף הציפור. קולין פארל יושב בבר. סיגריה דולקת, מבט כבוי. הדרך שבה הוא מחזיק את הסיגריה היא הדרך היחידה שהוא אמור להחזיק בה סיגריה. על השולחן בקבוק בירה וסלסילת לחם זולה. פריטת גיטרה מהפנטת מתחילה. המצלמה עוברת לזמרת שמופיעה בבר הריק. היא רזה, מעט כפופה, פניה מבריקות, עיניה חולמניות, ריקות אפילו. שמלה דקה לגופה. היא שרה כאילו היא נכנעת. כאילו נכנעה כבר מזמן.
"אלה החיים שאני הכי פחות אוהבת, חיים שבהם אתה עף ואני לא, נשיקה טומנת בחובה מיליון הונאות, וחיים שלמים עולים בעשן. זאת הגרסה שלך שאני הכי פחות אוהבת, ובה אתה מרחף גבוה מעל אדמה ואבן, בלילות שבהם אני מתפתלת על הסד, אני מרגישה הכי בבית. אנו תועים בצל, וברשרוש עלים נושרים..."
השיר מתעמעם, גילינו בינתיים שגם וינס ווהן יושב לשולחן, ונפתחת שיחה בינו ובין פארל. גילינו גם ששכחנו לנשום מרוב יופי. יופי שהועצם בשל ההחלטה לתרגם גם את מילות השיר. ואז הפוקוס חוזר אליו.
"התחנה מתרחקת מהרכבת, הכחול נמוג מהשמים, הלחש של זוג כנפיים שבורות, אולי הן שלך, אולי הן שלי. אלה החיים שאני הכי פחות אוהבת, אלה שבהם אני יוצאת מדעתי, חיים שבהם אתה ממש בדיוק מחוץ להישג ידי, חיים שבהם אני נשארת ואתה עף. אני תועה בצל, וברשרוש עלים שנשרו, ציפור על חוד התער, אבודה לנצח, אהובי, בזיכרון מתוק".
52:32 דקות, השיר מסתיים ואנחנו מרוחקים חמש דקות מסוף הפרק, חמש הדקות שבהן לובשת החקירה העתידית צורה, מציבה את מוביליה האבודים זה מול זה. אנחנו שלהם עכשיו. אבל מי זאת הזמרת הזאת לעזאזל, מאיפה היא נחתה עלינו ולמה היא חיכתה עד עכשיו?
קוראים לה לרה לין (Lera Lynn), שזה כמעט כמו ורה לין (זוכרים אותה? כמו שפינק פלויד שואלים), היא בת 31 ומגיעה מנאשוויל, טנסי. בשלוש השנים האחרונות, מתברר, היא מנסה לפרוץ כזמרת עצמאית וכבר שחררה כמה אלבומים. ממה ששמעתי עד כה, השירים שלה בהחלט נעימים, קצת שריל קרואו סטייל, אבל לא בסטנדרטים פוצעי הנשמה האלה. כי בשביל זה צריך את פיזולאטו.
אז את "My Least Favorite Life" המדובר (אחת מתוך כמה שיצרה בשביל הסדרה, ואני לא הראשונה שכותבת שחבל שהוא לא שיר הפתיחה של העונה במקום הבחירה הבנאלית בלאונרד כהן) כתבה עם רוזן קאש, בהפקתו של טי בון ברנט המהולל, האחראי לפסקול העונה הראשונה ואחד שעשה גם לא מעט בשביל האחים כהן. אחרי שברנט מצא את לין הוא הזמין אותה לאל.איי לכתוב בשבילו, ושניהם מצאו את עצמם בונים שירים סביב מילים ומונחים שסיפק להם יוצר הסדרה, ניק פיזולאטו. "נדמה לי שניק ביקש שהשיר יהיה על אהוב שמת וחוזר בתור עורב", סיפרה בריאיון לבלוג "speakeasy", והוסיפה "זה היה משחרר לכתוב ולהופיע כדמות בדיונית, זה היה כמו לחיות חיים אלטרנטיביים לכמה דקות". בבקשה תמשיכי.