"כולם שרים על קריסטל, מייבאך, יהלומים על השעון, מטוסים פרטיים, איים, נמרים ברצועת זהב. לנו לא אכפת, לא ניסחף אל תוך סיפור האהבה שלכם" (מתוך "Royals")
שתי השורות הללו מתוך הלהיט הכי גדול של השנה, שגם לכם בוודאי כבר נמאס לשמוע בכל פעם שאתם מדליקים את הרדיו, הן כל התורה של לורד (Lorde) על רגל אחת. בתעשייה שבה נראה כי מיילי סיירוס וג'סטין ביבר הם השליטים הבלתי מעורערים, קמה נערה פעורת עיניים ופרועת שיער מניו זילנד שלא חוששת להכריז שהמלך הוא עירום – או לכל הפחות טופלס.
זה מה שה"ניו יורק טיימס" כתב על לורד, כשהציב את אלבומה "Pure Heroine" בראש רשימת עשרת האלבומים של 2013: "לורד כותבת על פרובינציאליות פרברית, לחץ חברתי, חוסר ביטחון, נחישות וגם – בשיר שאי אפשר לעמוד בפניו, רויאלס – על פנטזיות תרבות הפופ והמציאות המעמדית. היא בת 17".
הניו יורק טיימס הם לא הראשונים ובטח לא האחרונים שיכללו את הזמרת הצעירה בסיכומי השנה שלהם. אלה יליך-או'קונור, שמכנה את עצמה לורד, היא תופעה מהסוג שתעשיית הבידור אוהבת להכתיר כ"סיפור ההצלחה של השנה" או "פריצת השנה". היא משדרת בגרות מצד אחד וחוסר ביטחון וניסיון מצד שני, לא חוששת להביע את דעתה בפומבי ולפתוח את הפה על אמנים מפורסמים אבל גם נחשבת לקול חדש ומרענן, קונטרה לכוכבי הפופ המסונתזים שמככבים במצעדים. וכן, היא רק בת 17.
היא נולדה באוקלנד, בת למהנדס ומשוררת, וכבר מגיל צעיר אהבה לקרוא את טוביאס וולף וג'יי די סאלינג'ר. אחד הספרים האהובים עליה, סיפרה בראיונות, הוא "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה" של ריימונד קארבר. שיעורי הדרמה שלקחה בגיל חמש הפכו אותה לדוברת רהוטה מול קהל, והספרים שקראה בבית מאפשרים לה להתבטא בראיונות טוב יותר מזמרים אחרים בני דורה, שנוהגים לנסח את מחשבותיהם ב-140 תווים או פחות.
אבל לא האינטליגנציה שלה, או העובדה שעשתה הגהה לעבודת המאסטר של אימה כשהייתה בת 14 בלבד, הפכו אותה לכוכבת הלוהטת ביותר בתעשייה. העיתוי שבו פרצה בארה"ב עם הסינגל המצליח שלה לא היה מקרי, והיא סומנה מהתחלה כסוג של קונטרה לריקנות ולשטחיות של כוכבי הפופ והראפ – בראש ובראשונה כיוון שנחשפה רק בשלב מאוחר יחסית לאחר שחרור השיר. "אם הייתי עושה מוזיקה ואף אחד לא היה יודע איך אני נראית, הייתי בסדר גמור עם זה", אמרה בראיון. "כשמדובר בכוכבי פופ, אתה יודע עליהם הכל בכל רגע נתון. 'ככה הרגליים שלי נראות, ככה הגוף שלי נראה, ככה הפרצוף שלי נראה'. לא רציתי שיצלמו אותי, אבל אז כולם עשו מזה עניין גדול".
או'קונור הצעירה היא התגלמות האמרה "לוקח שנים להפוך להצלחה בן לילה". היא הוחתמה בגיל 12 בחברת התקליטים "יוניברסל" ובהתחלה צוותה לכותבי שירים ומפיקים, אך שיתוף הפעולה הזה כשל. השינוי הגיע כשהסכימה לכתוב שירים בעצמה, יחד עם שותפה לכתיבה ג'ואל ליטל. "התחלתי לכתוב שירים כשהייתי בת 13 או 14 כי תמיד אהבתי לקרוא ספרים", אמרה בראיון ל-"Listener" הניו זילנדי. "זה תמיד היה עניין גדול בשבילי, אולי אפילו יותר ממוזיקה".
"פתאום גיליתי שאני כוכבת פופ"
בנובמבר 2012 שחררה את המיני-אלבום (EP) הראשון שלה, The Love Club, שכלל בין השאר גם את הסינגל הראשון שלה רויאלס. השיר נכתב כביקורת נוקבת על תרבות העושר הראוותנית של כוכבי הפופ והמוזיקה השחורה. "המלכים והמלכות שמלכו כאן לפני חמש מאות שנה, הם היו כמו כוכבי רוק", אמרה על ההשראה לשם השיר בראיון ל-VH1. "אם אתר הרכילות TMZ היה קיים לפני חמש מאות שנה, הוא היה מפרסם כתבות על הנרי השמיני ומארי אנטואנט, כי החיים שלהם היו פשוט פנטסטיים".
המסרים הללו סחפו אחריה מיליונים. השיר הגיע למקום הראשון במצעד 40 הגדולים בניו זילנד ומאוחר יותר גם כבש את ראש מצעד ה"בילבורד הוט 100" בארה"ב, שם כיכב במשך תשעה שבועות רצופים. לורד, שהייתה בת 16 כשהסינגל יצא בארה"ב ביוני האחרון, הפכה לזמרת הצעירה ביותר שמככבת בראש המצעד מאז 1987. האלבום שלה, Pure Heroine, יצא בארה"ב בספטמבר והביא לה כבר ארבע מועמדויות בטקס פרסי ה"גראמי" הקרוב, כולל אלבום הפופ הטוב של השנה ושיר השנה. היא, מצידה, עדיין לא ממש מעכלת את ההצלחה הזו. "הוצאתי את המוזיקה שלי בלי שום ציפיות מסחריות, וגיליתי שאני כוכבת פופ", אמרה לרולינג סטון.
ביוניברסל כבר הבינו שמדובר באווזה שמטילה ביצי זהב. בנובמבר האחרון חתמה לורד על הסכם הוצאה לאור בשווי מוערך של כ-2.5 מיליון דולר שיאפשר שימוש בשיריה בסרטים ובפרסומות, וגרסת הכיסוי שלה ל-" Everybody Wants to Rule the World" של "טירס פור פירס" כבר הספיקה לככב בפסקול של "משחקי הרעב: התלקחות". איך זה מסתדר עם האג'נדה האנטי-קפיטליסטית שלה? בקלות. הנערה הצעירה מאוקלנד עדיין לא ראתה מיליונים מתמלוגים וגם לא ממש הופיעה מול קהל גדול, ובראיונות היא ממשיכה לצחקק על כך שכרטיס האשראי שלה נדחה בכל מקום. "רציתי להעלות את האלבום שלי לרשת בחינם כי אני בעצמי טינאייג'רית תפרנית. פשוט חשבתי שאנשים בגילי יעריכו את זה".
אבל זה רק עניין של זמן עד שלורד תמצא את עצמה טסה במטוסים פרטיים ובוחרת בגדי מעצבים כמו הזמרים שעליהם היא שרה. בכירים בתעשייה מעריכים כי היא צפויה לקבל מיליוני דולרים מתמלוגים, במוקדם או במאוחר. "ההכנסה של אמן היא מאזן בין הופעות ותמלוגים", הסבירה המנהלת המוזיקלית ג'נט סירל ל"נשיונל ביזנס רוויו". "לורד תרוויח כסף. היא תראה את התמלוגים הללו בעוד כחצי שנה עד שנה".
ההישג המדובר ביותר של לורד הוא ללא ספק הדחתו של הלהיט " Wrecking Ball" של מיילי סיירוס מהמקום הראשון במצעד המכירות של אייטונס. "אני מספר אחת בהורדות באייטונס בארה"ב, גם אם זה יימשך שעה אני מאושרת", צייצה לורד בטוויטר. "החיסרון היחיד הוא כל המעריצים של מיילי, שאומרים לי שהם הולכים לדקור את הגופה המרקיבה שלי".
"לא ארד מהפסים כמו בריטני ספירס"
כפי שכבר הבנתם, לאו'קונור יש פה גדול ומלוכלך. המראה הבוגר שלה משכיח לעיתים את העובדה שהיא בסך הכל תלמידת תיכון שסיימה לפני כמה חודשים את לימודיה, ואוצר המילים העשיר שצברה כתולעת ספרים מאפשר לה להשתלח ביצירתיות באמנים המפורסמים והעשירים בעולם. התקשורת, כצפוי, לא מהססת ללבות את האש בינה ובין זמרות כמו סלינה גומז, לנה דל ריי וטיילור סוויפט. "המוזיקה שלי נובעת מכנות ומכך שאני אומרת את דעתי. זה מנוגד לשירים אחרים במצעד הטופ 40", היא אמרה בראיון. מבקריה אף טענו שהבחירה בסמלי הסטטוס שאופייניים לתרבות ההיפ-הופ והמוזיקה השחורה בשירים שלה היא גזענית, ביקורת שלורד דוחה מכל וכל.
"באמצע שנה שעברה התחלתי להקשיב להמון ראפ, כמו ניקי מינאז' ודרייק, כמו גם לזמרות פופ כמו לנה דל ריי. כולם שרים על כזה עושר, דברים שאני או אף אחד אחר שאני מכירה לא יכול להזדהות איתם. התחלתי לחשוב 'איך אנחנו מקשיבים לזה? זה לחלוטין לא רלוונטי'", אמרה בראיון למגזין Interview על ההשראה לשירה. הכותרות "לורד חושבת שלנה דל ריי לא רלוונטית" לא איחרו להגיע.
זה לא היה הציטוט היחיד שסיבך אותה. כשהקליפ לסינגל שלה, "Tennis Court", לא היה זמין בארה"ב, היא צייצה: "אנשים שעובדים בחברות תקליטים הם כאלה מוצצי זין לפעמים". על הפחד מלהישאב לתעשייה אמרה "אני אף פעם לא אשתנה או אתן לתהילה לשחוק אותי. אני לעולם לא ארד מהפסים כמו בריטני או איימי (ווינהאוס) – בגלל שגדלתי בבית נורמלי". על שיתוף פעולה אפשרי עם דיוויד גואטה אמרה בגועל: "לא! פאק! הוא כל כך דוחה".
כשנשאלה על מיילי השיבה: "טוורקינג זה משהו שלעולם לא אעשה, אבל אם מיילי מרגישה בנוח לעשות את זה, אז זה לא עניינו של אף אחד. אם היא רוצה להופיע עם חזייה ותחתונים זה אחלה. בגלל שגדלה במוסד כמו דיסני כל חייה, חשוב שהיא תעשה חיים". ובהמשך גם חזרה על הביקורת על תעשיית הכוכבים של דיסני: "ההבדל ביני ובין כל הילדים הללו הוא שאני גדלתי בסביבה נורמלית, הלכתי למסיבות והתנסיתי. אני פחות מנסה להוכיח לעולם שאני מטורפת".
ההתבטאויות הללו הצליחו לסבך את לורד גם עם המעריצים, שלא תמיד הקפידו לקרוא את הציטוטים שלה עד הסוף לפני שמיהרו להתנגח בה ברשתות החברתיות. כך, למשל, נפלו או'קונור והחבר שלה, בחור בן 23 ממוצא אסייתי בשם ג'יימס לאו, קורבן למתקפת אינטרנט גזענית על ידי מעריציהם של ג'סטין ביבר ולהקת וואן דיירקשן. הסיבה? לורד טענה שביבר הוא "לא הייצוג המציאותי ביותר של צעירים", וצוטטה במקומות אחרים כשאמרה על להקת הבנים שהם "מוערכים יתר על המידה", מה שהתברר כציטוט שקרי שיוחס לה.
"לורד מלאה בבולשיט. קוראת לוואן דיירקשן וג'סטין ביבר מכוערים, כאילו שהחבר שלה נראה יותר טוב. הוא נראה כמו תחת", כתב מעריץ בתגובות לתמונותיהם של לורד והחבר. "הוא נראה כמו נאד סיני זקן", "מכוער כמו זין", הן רק חלק מהתגובות הנוספות שפורסמו. מאוחר יותר הסתבר שלורד לא רק שלא התייחסה לוואן דיירקשן בביקורתיות, אלא גם צייצה מאחת ההופעות שלהן: "הגותית הקטנה בהופעה של וואן דיירקשן היא אני".
הביקורת שהעבירה על שירה של סלינה גומז "Come & Get It", לעומת זאת, היתה אמיתית לגמרי. "אני פמיניסטית, והפזמון של השיר שלה אומר 'כשאתה מוכן תבוא ותיקח את זה'. נמאס לי שככה מציירים נשים", אמרה ל-MTV. גומז מצידה הגיבה על הציטוט בראיון לתוכנית רדיו בבוסטון: "אני מעריכה דעות שונות, אבל לדעתי זה לא פמיניסטי לקרוע לגזרים אמנית אחרת. אתם יודעים, היא צעירה, היא כישרונית, היא הולכת להשתלט, היא מבינה את זה, אני לא לוקחת את זה ללב". היא אף ציינה שבעבר ביצעה גרסת כיסוי לשירה של לורד בהופעות, אך כנראה לא תמשיך עם זה.
לורד מבינה שהיא ממותגת כסוג של ילדה רעה בתעשייה, כזו שלא סופרת אף אחד. היא אמנם נהנית מהמעמד הזה, אבל פעמים רבות גם נאלצה להתנצל דברים שאמרה ולא הובנו כהלכה. כך, למשל, מצאה את עצמה בלבו של סכסוך עם טיילור סוויפט כשאמרה בראיון: "היא כל כך מושלמת וכל כך בלתי מושגת, ואני לא חושבת שזה עוזר לטפח נערות צעירות. אני בחיים לא אהיה טיילור סוויפט". מאוחר יותר התנצלה בבלוג האישי שלה והסבירה את כוונתה.
"אני חושבת שמעריצים, ואני ביניהם, מרגישים חסרי ערך כתוצאה מתרבות הפוטושופ האינטנסיבית. טיילור היתה האדם הראשון שעלה לי לראש, ואני מתחרטת על כך. אני מאוד חדשה בכל הקטע הזה. אני כנראה לעולם לא אהיה מודל לחיקוי עבור המעריצים שלי כמו שטיילור עבור המעריצים שלה. בעצם, זו ההתנצלות שלי על כך שלא חשבתי יותר מדי לפני שדיברתי".
למרבה הפלא, סוויפט לא רק קיבלה את ההתנצלות אלא אפילו יצרה קשר עם הזמרת הניו זילנדית הצעירה והשתיים צולמו על ידי מעריצה כשנפגשו לארוחת צהריים במזללת "שייק שאק" בניו יורק בנובמבר. למרות הריב עם חברתה הטובה של טיילור, סלינה, לורד אף הוזמנה לחגיגות יום ההולדת ה-24 של סוויפט החודש, והצהובונים כבר מיהרו להכריז על השתיים כחברות הכי טובות.
בינואר הקרוב תעלה לורד על הבמה בטקס פרסי ה"גראמי" היוקרתי וככל הנראה תיקח לפחות פסלון אחד הביתה לאוקלנד. אם מישהו מצפה לראות אותה מתפשטת כמו סיירוס בטקס פרסי ה-VMA או רוקדת במכנסונים קצרצרים כמו גומז, צפויה לו אכזבה קשה.
"אנשים אוהבים להציג אותי בדרך מסוימת, אבל אני אדם מאוד חיובי ביחס לסקס ואין לי שום דבר נגד אנשים שמתפשטים", אמרה למגזין V השבוע. "באופן אישי, אני לא חושבת שזה מתאים למוזיקה שלי, או יעזור לי לספר את הסיפור שלי בצורה טובה יותר. זה לא שיש לי בעיה לרקוד בתחתונים – זה פשוט לא מרגיש לי הכרחי".