_g.jpg "מירי מסיקה (צילום: רונן אקרמן)")
היי מירי, למה אומרים שאת מתפרצת על אנשים בצילומים של "כוכב נולד"?
"בכוכב נולד אני לא צועקת על אנשים כי אני רק בורג קטן ושם זה כיף, כמו קיטנה. אבל כן, בחזרות לקיסריה יש לחץ ויש כובד משקל ואני אומרת את ההערות שלי לפעמים בדרך שהיא לא פוליטיקלי קורקט. זה לא טוב. אני יכולה להעיף למישהו איזה משפט לא נעים, ואני לא מתחשבת ברגשות של אחרים. מצד שני, יחסית לפעם אין מה להשוות. פעם הייתי יוצרת אווירה קשה ותובענית בחדר חזרות כי שכחתי שזה מוזיקה, ומוזיקה זה כיף. התחושה אז הייתה כמו בחדר ניתוח, כולם היו במתח. הייתי נלחצת ומתפרצת וחסרת אונים מכל דבר. היום יש עדיין קריזות, אני עדיין דיווה תובענית, אבל האמהות מנחיתה אותי לקרקע ויש לי יותר ביטחון עצמי. בעלי ממש מרגיש בשינוי".
ויתרת על האגו כשילדת את תמר?
"כל האמהות זה ביטול עצמי כי הילד קודם הוא במרכז, אבל האמת שמאז שתמר נולדה יש לי הרבה יותר עבודה בחיים המקצועיים והכל סובב סביבי. לכן להיות איתה זה מאזן. אני יותר משמחה לוותר על הגינונים ואוהבת להיראות לידה כמו סמרטוט. להיות אמא עם טרנינג, מלוכלכת כזאת, ולא לחשוב על איך אני נראית. רק לפעמים הדיסוננס הזה גדול לי מדי – רגע אחד מאפרים אותי ואני מקבלת מחיאות כפיים ואז אני מחליפה לה חיתול עם קקי. זה קונטרה נדרש וחשוב, כי החיתול עם הקקי זאת האמת".
את הולכת להיות בחדר לידה עם קרן פלס?
"ברור. שתינו גם היינו בלידה של חברה שלישית, כרמית, ושתיהן היו אצלי. זה הסכם כזה. קרן היא כמו אחותי, וזה הכי הגיוני בעיניי להחזיק לה שם את היד. אצלי היה המון קהל בלידה. קרן וכרמית ודולה ומיילדת ואורי. קהל שמחא כפיים. כנראה שגם כשאני יולדת אני לא יודעת להיות לבד".
איך את מתמודדת עם המשקל שלך?
"יחסית למה שאני אוכלת אני נס רפואי. אני הרי בולסת כמו שלושה גברים. הפייבוריט שלי הם עוף ואורז – פרסי, בוכרי, עיראקי. חולה על זה. הייתי רוצה להיות יותר רזה, ובאמת התכוונתי לרזות לקראת קיסריה, אבל בסוף שמנתי. ההתעסקות בדיאטה משמינה. אני מידה 40-42 ואם אני מחליטה לרזות אז רק מהלחץ אני עולה 5 קילו".
מה היית משנה בגוף שלך?
"אוי, זה ייקח המון שעות לפרט. אף פעם לא הייתי נערית, גבעולית כזו. לא לבשתי מעולם ג'ינס קצר וגופיית סבא. השלמתי עם זה שאני כבר לא אהיה דקיקה, זה לא יקרה. מצד שני, עכשיו עם הקמפיין ל-ML, שאצלם אין פוטושופ, לראות את עצמי על איילון בגודל של בניין זו באמת תרפיה ענקית. זה לחגוג את עצמך כמו שאת – להבליט את הטוסיק ולהרים את הידיים. תשמע, בסוף את הגברים לא מעניינת הכוסית בים, זה לחמש דקות, אז למה להילחם ולהתאמץ על מידה 36? אני באמת מאמינה שאם יש ביטחון עצמי אז מרגישים סקסיים ומשדרים סקסיות. ואז גבר נמשך אליך והוא אפילו לא מבין למה".
_c.jpg "מירי מסיקה (צילום: רונן אקרמן)")
"המבקרים פה לא מבינים במוזיקה"
תגידי, למה אומרים שהאלבום האחרון שלך מצליח פחות מבעבר?
"העובדה המספרית היא שהאלבום הזה יותר מצליח מהקודם. לשיר 'מלך' יש יותר ממיליון וחצי צפיות ביוטיוב, וזה שונה מהאלבום השלישי, שלא היו בו להיטים. חוץ מזה, תבדוק את ההשמעות ברדיו בשנה האחרונה. זה שלמה ארצי, אייל גולן ואחריהם מירי מסיקה. הדואט שהקלטתי עם גלעד שגב הוא הכי מושמע בארץ שבוע חמישי ברציפות, שובר את כל השיאים. את הקטע שלי בשיר עם גלעד הקלטתי כאן בבית, תוך כדי שאני מכינה קבבים ואוכל לתמר. קראו לי לחדר להקליט ואז שרתי שורה, חזרתי לקבבים, שרתי שורה, חזרתי לקבבים. זה מה שנשאר. בשנה שעברה זכיתי בתואר 'זמרת השנה', והאמת היא שתמיד כשהייתי מועמדת זכיתי".
באלבומים האחרונים יש לך פחות להיטים.
"להיטים באים בגלים. הגל הראשון זה באלבום הפריצה, שאליו אתה מביא את כל מה שצברת במשך השנים. אם יהיה לי להיט אחד או שניים בכל אלבום זה ברכה. בסוף יש לך עשרים כאלה וזה נשאר לנצח. באלבום הבא אני רוצה להמציא את עצמי מחדש ואז אולי שוב להביא מכה של להיטים, אבל אני יודעת שזה קורה רק פעם בכמה שנים. אני כולה מ-2005 בשטח, זה לא מספיק זמן כדי להיעלם ולעשות קאמבק".
למה המבקרים פחות מפרגנים לך?
"המבקרים פה לא מבינים במוזיקה. יש ביקורות טובות על דברים מחרידים. כשיש ביקורת עניינית אז אני מקשיבה ולפעמים מסכימה עם דברים, אבל בדרך כלל זה חוטא לאמת. מבקרי מוזיקה במקומות כמו 'טיים אאוט', למשל. זה משהו נורא תל אביבי ופחות מעניינת אותי דעתם. אנשים כאלה אני מפחדת שיחמיאו לי, כי אז לא אמכור אף אלבום. ותאמין לי, הביקורת העצמית שלי גדולה יותר מכל מי שאתה יכול לדמיין".
_c.jpg "מירי מסיקה (צילום: רונן אקרמן)")
מה השאיפה הכי גדולה שלך?
"אני מרגישה שעוד לא היה לי את 'ה-אלבום' שלי, ה'אפר ואבק', ה'דרכים', ה'ימי התום', ה'ירח'. עוד לא היה לי אלבום מופת שיישאר לנצח, שמגדיר אותך והקריירה שלך נשענת עליו שנים. אני רוצה 'תקליט מטרה' שבו אהיה שלמה עם כל מילה וכל תו, אבל כדי שזה יקרה אני צריכה קצת שקט. עשיתי בשנה אחת אלבום, קמפיין, פסטיגל, מסע הופעות, כוכב נולד ועכשיו קיסריה, זה פשוט קריעה. אי אפשר לדייק ככה במוזיקה. אני צריכה שהכל ייגמר ורק אז לאסוף את החומרים. בחורף אכנס הביתה ואקליט אלבום מתחת לפוך".
"לא הייתי עוברת בכוכב נולד אפילו שני שלבים"
היית מנצחת בכוכב נולד?
"אני לא הייתי עוברת ב'כוכב נולד' אפילו שני שלבים. אני לא עומדת טוב בלחץ, ובגילאים שלהם לא הייתי מה שאני היום. לא הייתי יכולה לעמוד בתחרות הזאת: לא לישון לילה שלם ואז לעלות לשיר. הייתי מאבדת את הקול ולא מחזיקה דקה".
יש דברים שאמרת בתוכנית שאת מצטערת עליהם?
"בטח, אני כל הזמן יורה בלי לחשוב. אין לי פילטר על הפה – זה יתרון וחיסרון. אני לא מתכוונת לפגוע, אבל במעבר בין הראש לפה אין מעצור. זה קשה להתפרץ על אנשים, שנמאס להם שמתפרצים להם לדברים. אני מתחרטת רק אם מישהו נפגע מזה".
יש תחושה שכמה מתמודדים מעולים לא עברו בגללך.
"במקצוע הזה יותר מפספסים ממגלים, גם אותי המון אנשים פספסו. ואני גם כל הזמן טועה. לפעמים מה שלא עובר בטלוויזיה מצליח בעולם האמיתי, ולהפך. אהוד בנאי לא היה מצליח בכוכב נולד, והוא הכי גדול. וכמובן, שזו טלוויזיה, אז אם העברתי מישהו ליום ההודעות, זה בגלל שהייתי בטוחה שהוא יעבור, ושם נלחמים על כל אחד ולצערי יש כאלה שלא עוברים".
_b.jpg "נינט מופע השקה (צילום: אורית פניני)")
"ללכת אחרי הלב שלה. לבדוק כל הזמן אם זה הלב או מה שאני חושב שזה הלב, לשאול האם מה שאני עושה זה באמת הלב שלי או מה שנראה לי שזה הלב שלי. צריך להיות מדויקים. נינט זה בול פגיעה - גם יופי, גם כריזמה, אמנות, לב גדול, שירה אדירה. יש לה הכל, היא מושלמת".
אנשים באים להופעות שלך?
"כרגע זו התקופה הכי טובה שלי בקופות פתוחות, אני בשיאי, מופיעה בהיכלי תרבות בכל הארץ. האמת שמהרגע הראשון פתחתי קופות, בזה אני טובה מתחילת הקריירה. זה קהל שבא להקשיב לי ואני יכולה לספר סיפורים והם מכירים את השירים כי הם קנו את האלבום. את זאפה אני ממלאת נורא בקלות, אבל זה עדיין רק 330 אנשים. מול ועדי עובדים, מצד שני, אתה מרוויח יותר כסף אבל שר רק להיטים. אני עובדת שם יותר קשה כי הם צריכים לגלות אותי ולהתאהב בי. אבל מי שרואה אותי מופיעה מתאהב בי. הוא תמיד שלי, אני משיגה אותו, שבוי שלי".
למה קיסריה היא כזה חלום בעינייך?
"כי החלומות שלי עוצבו בקיסריה. גדלתי בתקופה שזה היה האולימפוס ורק פוליקר, ריטה וארצי הופיעו שם. עכשיו יותר זמרים מגיעים וזה ברכה נורא גדולה. אייל גולן, למשל, הרוויח כל שניה שם בעשרים שנה של עבודה. אני כבר התארחתי בקיסריה אצל ריטה ופוליקר, אבל הפעם זה יהיה שלי לבד וזו לא אותה תחושה. יש לזה כוח אחר. אני גם לא מארחת אף אחד, רוצה הכל לעצמי".
תרדי מהבמה לקהל כמו שלמה ארצי?
"לא נראה לי, כי אני לא יודעת אם אחזור. זה לא פשוט, העקבים שלי נורא גבוהים".
*מירי מסיקה, 34, זמרת, שחקנית, שופטת ב"כוכב נולד", פרזנטורית של ML, אשתו של אורי ואמא לתמר בת השנתיים.