אין הרבה שירים שהופכים לך את הבטן מיד. שחודרים לנשמה שלך בהאזנה ראשונה, ובשנייה כבר נשמעים כאילו הכרת אותם כל החיים. "מיכל" של אליאב זוהר הוא שיר כזה.
חודש חלף מאז האודישן הראשון שלו בעונה התשיעית של "הכוכב הבא" (קשת 12). מאז השיר נכנס לפלייליסט גלגלצ, צבר יותר ממיליון צפיות ביוטיוב – וזוהר כבר לא יכול ללכת ברחוב מבלי שייגשו אליו. זה נתון פתיחה מעל ומעבר לחלומות של כל אומן, אבל זה גם יכול להיות מלחיץ. אומרים שכדי להצליח בתחום צריך עור של פיל, ונדמה שלזוהר, מרוב שהוא רגיש וחשוף – אין עור בכלל. "מה שקורה עכשיו עם 'מיכל' זה לא פשוט", אומר זוהר. "זה מאוד משמח, אבל זה גם סוג של מועקה. מרוב שזה גדול, אתה לא יודע אם אתה נהנה. אתה מוצף כל כך, זו סערת רגשות. לפני שלושה ימים ישבתי באוטו עם חברה שלי ופתאום משום מקום פשוט התחלתי לבכות כמו ילד קטן".
זו לא ההתנסות הראשונה של זוהר בתוכנית ריאליטי. כשהיה בן 17 נרשם לתוכנית "אביב או אייל", הגיע לאודישן, נקלע לוויכוח פוליטי בין אביו לבין אביב גפן ונשאר מחוץ לנבחרת. "באתי כי אהבתי את אביב גפן ואת המוזיקה שלו. לא רלוונטי, זו תקופת הדינוזאורים מבחינתי. הייתי ילד חסר ניסיון, בן 17, רציתי לבדוק מה יש לי להציע ובאותה תקופה לא היה לי מספיק להציע כנראה".
והפעם הרגשת בשל מספיק?
"לא כל כך ידעתי איך אני אתמודד עם ריאליטי, אם זה הדבר הנכון בשבילי, אבל בסופו של דבר, אני מכור ללרגש. בשביל זה אני קם בבוקר. אם אני עכשיו אשב מולך עם גיטרה, אני אעשה הכל כדי לתת לך את הביצוע הכי מרגש שאני יכול, ולגרום לך להוריד דמעה. זו המשימה שלי. ואין פלטפורמה יותר טובה מ'הכוכב הבא' בשביל לרגש את כמות האנשים שרציתי להגיע אליהם".
אני חושבת שהשאלה שכולם רוצים לשאול עכשיו – האם מיכל יצרה קשר?
"כן. קצת מבאס לגלות שאחרי שאתה בפריים טיים, אז רוצים אותך שוב. אבל היום אני כבר בזוגיות אחרת".
היא שמעה את השיר עוד קודם, או יחד עם כל המדינה בטלוויזיה?
"בטלוויזיה. השיר הראשון שלי, 'תפתחי חלון', מאוד הצליח ברדיו, והיא שמעה אותו ובגלל הטקסט ידעה ישר שזה עליה. היא סימסה לי שנורא ריגשתי אותה, ואז דיברתי איתה קצת, ניסיתי לגשש ועוד פעם הרגשתי מועקה בלב, אז החלטתי שאני לא רוצה את זה. ואז כתבתי את 'מיכל'. אחרי הביצוע בתוכנית קיבלתי ממנה הודעה 'ריגשת אותי. איך לא ראיתי מה יש לי בידיים'. היא שברה לי את הלב, לא פעם ולא פעמיים".
איך החברה הנוכחית שלך מגיבה לסיפור הזה?
"היא בעיקר מתעצבנת שעוצרים אותה ברחוב ושואלים 'את מיכל?'".
אתה כנראה צריך לכתוב גם לה שיר.
"ניסיתי, לא יצא שיר כזה טוב. אמרתי לה, 'מאמי, מה אני אעשה עם כל האושר הזה, איך אני אכתוב מהמקום הזה? את חייבת להרוס אותי בשביל שייצא משהו טוב'. כל כך טוב לי איתה, היא מדהימה ואני מאוהב בה בטירוף. היא ילדה כזאת טובה, זה הקשר הכי בריא ויציב שהיה לי עד כה, אבל בינתיים שירים טובים לא יוצאים מזה. צריך קצת כאב. אתמול הייתה לי שיחה על זה עם עמיר בניון, הייתי בהופעה שלו ושל שולי רנד, אמרתי לו, 'עמיר, אני לא יודע מה לעשות איתה, רק שירים גרועים יוצאים לי, מה אעשה?'. הוא אומר לי, 'אל תדאג, אתה עוד ילד, תתבגר עוד קצת ותבין שאפשר לכתוב לא רק מכאב, גם מהרבה מקומות אחרים'. אני מחכה שזה יקרה".
הייתי עמוס ברגשות. זה לא היה בריא
אליאב זוהר (22) גדל בקריית גת. אביו הוא מיקי זוהר, חבר כנסת מטעם הליכוד, ואימו היא אשת נדל"ן. הוא הבכור מבין ארבעה אחים, ונכון לעכשיו אין לו תוכנית לעזוב את בית הוריו. "כיף לי בבית, עם האוכל של אמא. קשה לי לעזוב את החום המרוקאי, הדג של שבת. אני גם מאוד קשור לאחי הקטן", הוא אומר, "יש משהו בבית, לחזור אחרי יום קשה, לשבת עם אמא, עם אבא, עם האחים. אני גם לא אוהב לבד. לא הייתי רוצה לחזור לבית ריק, עצוב כזה. גם ככה השירים שלי עצובים, לאן עוד נגיע".
זוהר הבין שהוא אוהב לשיר ולכתוב עוד בילדות, וכבר בגיל 10 מצא מי שייתן לו הכוונה. "בקריית גת יש את אבי כוכב, מורה לפיתוח קול, גם נינט הייתה אצלו. כולם היו אצלו. בהמשך למדתי במרכז אומנויות מקומי, והייתה שם אחת, מלי, שהכירה לי את הדבר הזה נקרא מפיק מוזיקלי, היא אמרה שרק למפורסמים יש דבר כזה. היא הפנתה אותי לאח שלה, איציק סוויסה. כבר היו לי כמה שירים שכתבתי והלחנתי, איציק הוא המפיק הכי מוכר בטריטוריה הקריית-גתית ויחד הקלטנו אלבום שלם, אבל לא עשיתי עם זה שום דבר".
אז איך המשכת להתפתח בתחום?
"בגיל 15 למדתי גיטרה, ואז הפסקתי להלחין מלודיות בראש, פתאום היה לי כלי להלחין איתו. וככה הבנתי שזה מה שאני רוצה לעשות. בכיתה י"א עזבתי את בית הספר, לא מצאתי את עצמי במסגרת של הלימודים, הרגשתי שהקירות הלבנים חונקים אותי".
ואיך ההורים הגיבו?
"בהתחלה הם לא כך כך אהבו את זה שאין לי בגרות, אבל הם הבינו שזה מה שאני רוצה לעשות. אני יכול לחתום שכל הורה של מוזיקאי, עד שהוא לא רואה את זה מתפוצץ, הוא קצת סקפטי. אמא שלי רצתה שאני אלמד איזה תואר פרקטי ואתחיל לעבוד, אבל אבא תמך מתחילת הדרך. הוא תמיד ידע שזה מה שאני הכי רוצה לעשות. ובינינו, אני גם לא טוב בשום דבר אחר".
כשהיה בן 19 נרשם ללימודים בבית הספר רימון. "זו הייתה ההחלטה הכי נבונה שעשיתי בקריירה שלי", מצהיר זוהר. "שלוש שנים לשבת ולכתוב שירים, אין דבר יותר טוב שהייתי יכול לעשות עם עצמי. באותה תקופה, אחרי שכבר כתבתי מאסה גדולה של שירים, הכרתי את אסף אטגדי והוא הכניס אותי לעולם הזה. הוא הכיר לי את שמוליק דניאל, ואיתו עבדתי על אלבום הבכורה שלי. לפני חצי שנה הוצאתי את 'תפתחי חלון' וזה התפוצץ, המון אנשים נחשפו אליו, ולא האמנתי שזה קורה, שיר ראשון ואני רואה את השם שלי ברשימה ליד כל הגדולים, הרגשתי שזה חלום".
אומנם הוא שגשג בזכות המוזיקה שלו, אבל סבל מקשיים בהרבה תחומים אחרים. זוהר התגייס לצה"ל והשתחרר די מהר. "בואי נגיד שכל דבר שאני עובר בחיים – יוצאים ממנו שירים טובים, ואני עברתי המון".
זוהר מתייחס לחרדות שמהן סבל. השיא של אותה תקופה אפלה היה במקביל למערכת היחסים עם אותה מיכל, דוגמנית, שאת שמה המלא הוא מסרב לחשוף. "הסיפור איתה התחיל בנובמבר 2020, ואת החודש הזה אני לא אשכח בחיים. גם התמונה של האלבום שלי צולמה אז, ביפו, הייתי מבלה שם המון. זו הייתה תקופה מאוד סוערת. הייתי עמוס ברגשות, בתוך מערבולת, וזה לא היה בריא".
לפני כחודשיים הכיר זוהר את עדן (18), שצפויה להתגייס בקרוב, ומאז השמיים בהירים. "יום אחד הלכתי עם הנגנים שלי לאיזה מקום בפתח תקווה", הוא נזכר ביום ההיכרות. "הם ניגנו שם ואני זוכר שהסתכלתי עליה כל הערב, לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים, ואמרתי לעצמי, 'איך אני מגיע ללב שלה?'. אני ביישן, קשה לי, אני מפחד לקבל ברקס. ואז הנגנים שלי סימנו לי לבוא לשיר איתם, ואמרתי – זו הדרך שלי להרשים אותה, אני אתן ביצוע ממוטט וככה אני אקנה אותה. עליתי וזה בדיוק מה שקרה. שרתי את 'תפתחי חלון' וראיתי שהיא העלתה את זה לסטורי. אז עקבתי אחריה, כמו איזה סטוקר", הוא צוחק, "אמרתי, אם היא שיתפה היא כנראה בעניין שלי, זה המאני טיים! כתבתי לה הודעה ומשם הכל היסטוריה. אני מאוהב בה, אני חולה עליה, היא החיים שלי, בשבוע הבא אנחנו טסים יחד לאיטליה".
בטח שמעת על תסמונת מלכת היופי, אין לך פחד שהפרסום שלך עכשיו יפריד ביניכם?
"ממש לא. אין חשש. היא כל כך אינטליגנטית וכל כך תמימה באותה נשימה, רחוקה מכל התעשייה והחרא הזה".
זה נשמע קצת כמוך.
"תמיד הייתי קיצוני לטוב ולרע, או שחור או לבן, או שאני הכי דפוק או שאני הכי טוב, אחד מהשניים, אין איזון. אני שמח שכרגע הקיצוניות שלי מנותבת למקום הכי טוב שאפשר, בזוגיות ובמוזיקה".
בתור בן של פוליטיקאי, זוהר מכיר מקרוב את הצד המכאיב של החשיפה; אביו כיכב לא אחת בכותרות פחות מחמיאות. "אין אבא כזה", אומר זוהר, שעד עכשיו היה "הבן של", אבל לאחרונה מאזן הכוחות מעט השתנה. "אתמול אני ואבא יצאנו מפגישה ואיזה חמש ילדות ביקשו להצטלם איתי, ואמרו לו שעכשיו אני הכוכב של הבית", הוא אומר. "אבא שלי נקרע מצחוק, הוא רק חיכה לזה. הוא הכי מפרגן בעולם, הוא שותף לדרך ואני מתייעץ איתו על כל דבר ועל כל שיר, מהסקיצה הכי מעפנה – הוא האוזן הראשונה ששומעת".
לא פשוט להיות ילד של פוליטיקאי. הידיעות בחדשות, התגובות.
"טוקבקים תמיד יהיו, חלק טובים חלק אחרים, ברוך השם, מכל מה שקראתי עד עכשיו, גם אנשים שלא אוהבים אותו וסולדים מהדעות הפוליטיות שלו יודעים לעשות את ההפרדה – זה אליאב והוא מוזיקאי, וזה מיקי זוהר והוא פוליטיקאי".
איך היחסים ביניכם?
"הוא החבר הכי טוב שלי, הוא בן 42, יש 20 שנה בינינו, אז הוא בעצמו ילד. יש לנו פתיחות-יתר, זה כמו חבר. פוליטיקאי שעוזב חיים בחוץ מרוויח פחות ממה שהיה רגיל, אז הוא בא לקדש את המטרה שלו, לעזור לעם. אבא שלי בא עם אג'נדה ובין אם היא מוצאת חן בעיני ההוא ולא מוצא חן בעיני זה, אני יודע שהוא קם בבוקר בשביל לתרום. ואני תומך בו ובעשייה שלו".
לא בא לך לפעמים שהוא יעזוב הכל ויחזור להיות אבא שלך הפרטי?
"לפעמים. נגיד עכשיו בתקופת הפריימריז לא ראיתי אותו בכלל, וזה היה מאוד קשה, כי אני צריך אותו יותר מכולם, הוא עמוד התווך שלי, הוא יודע להרגיע אותי, כשאני לחוץ או עצוב או מהורהר. הוא האוזן הקשבת בחיים שלי, הוא הכל בשבילי".
אני בא לניתוח לב פתוח
אז אחרי רימון, ניסיון ריאליטי אחד שלא צלח, שיר ראשון שזכה להצלחה יחסית ברדיו – הוא בחר לנסות את "הכוכב הבא". "ההבדל עם או בלי 'הכוכב' הוא אם תיכנס לתודעה תוך שנתיים או תוך חודשיים", מסביר זוהר. "זה הבדל מאוד משמעותי".
והחלטת להיבחן עם שיר מקורי, זה אמיץ.
"לא הייתה דילמה, זה היה חלק ממה שביקשתי מההפקה, שאני אבצע כמה חומרים מקוריים שרק ארצה. לא אשקר, אני מאוד אוהב את השירים שלי, ונהנה לשמוע אותם".
לא רעדו לך הביצים?
"האמת שכן, לפני שעליתי הייתי מפוחד. כשמבצעים קאבר זה פחות נורא, מדברים על הביצוע, על הקול, לכולם יש רגעים שמזייפים פתאום, אנחנו בני אדם. אבל להעמיד שיר שלך לביקורת, זה כמו שתלדי, ויגידו לך שהילד שלך מכוער. ככה זה מרגיש, אותה עוצמה".
אבל כל הורה חושב שהילד שלו הכי יפה בעולם. לא חששת שאולי ככה אתה מרגיש לגבי השירים שלך?
"נכון, אבל כן התייעצתי עם עוד גורמים וכולם אמרו שהילד שלי יפה. שהשיר שלי ראוי לעמוד על הבמה הזאת. לא חשבתי שיהיו תגובות רעות, אבל לא האמנתי שיהיה ככה טוב".
חתיכת יריית פתיחה, איך התגובות מהסביבה?
"אני מקבל 300 הודעות ביום ברשתות, אני עונה לכולם ולא שוכח אף אחד. התגובות כאלו מרגשות שלפעמים אני בוכה. לקבל אהבה כזאת מאנשים, זו ממש תודה על האומנות שלך, אנשים אומרים לי 'בכיתי', 'ריגשת אותי'. בשביל זה עושים מוזיקה".
היה פחד לפני השלב השני? הצבת רף גבוה מאוד, קשה לשחזר הצלחה כזאת.
"כן, אבל לגמרי עמדתי בציפיות. באודישן הבא קיבלתי 6 כחולים, והעבירו אותי ישר לנבחרת, בלי התלבטות".
ממש סיפור סינדרלה מקריית גת. רגע, הייתה כזאת.
"נכון, נינט. אני מתחבר אליה מאוד. היא מרגישה איזה סוג של אחריות אימהית כלפיי, וזה מדהים, היא מאוד מרגשת אותי. התחברתי לכל השופטים, גם לאמדורסקי. כשאני בא לתוכנית אני בא לניתוח לב פתוח, הכי חשוף שיש, כל דבר קטן יכול לפגוע ולהכאיב".
יש לך שאיפות גדולות? לאן אתה רוצה להגיע?
"אני אוהב להציב יעדים קטנים ולכבוש אותם לאט-לאט. אני בן אדם מאוד מאמין, אני פריק של קברי צדיקים".
אז לפני האודישן הראשון הלכת להשתטח?
"אני משתטח שלוש פעמים בשבוע. יש לי מסלול קבוע, בין יום ראשון לשלישי אני מקפיד ללכת לבאבא סאלי, כל יום שישי אני במערת המכפלה בחברון, וכל מוצ"ש אני בירושלים עושה את הסבב שלי, דוד המלך, הכותל, רחל אמנו, שמואל הנביא. כל חודש אני הולך ל-30 קברי צדיקים. זאת מצווה".
זה בטח יהיה יותר מסובך עכשיו כשאתה מפורסם.
"כבר עוצרים אותי בקברי צדיקים, ניגשות אלי נערות דתיות במערת המכפלה, אנחנו מצטלמים מרחוק כמובן, שלא יהיה מגע. אני לא מתבייש באמונה שלי. אני לא אופיע בשבת אף פעם, לעולם לא אתפרנס בשבת, לא יהיה בארבי שישי, נגיד ככה. הקב"ה עזר לי בכל דבר. לדעתי כל מה שקורה עכשיו זה בזכות התפילות שלי".
יש לך תפילה ספציפית?
"אני כל בוקר מניח תפילין, קורא התיקון הכללי, אומר שמע ישראל, ויש לי תפילה קבועה: 'הקב"ה, תן לי להצליח בקנה מידה עצום, מעבר לכל דמיון שיש לי, במוזיקה. תן לי שהאלבום שלי יהיה ליצירת אומנות בלתי נשכחת בפסקול החיים הישראלי, ויזכה לסחוף אחריו מיליוני אנשים שיאהבו את המוזיקה שלי ויתחברו אליה, ותן לי לרגש מדינה שלמה, ולהגיע לכל הלבבות ולמצוא אצלם מקום להזדהות. שאני אצליח לרגש ולקרב כמה שיותר לבבות, שמור אותי אותנטי, שמור אותי שפוי. תן לי הצלחה מסחררת ואל תיתן לי להסתחרר מהצלחה'".
צלם: אור דנון | סטיילינג: קים אליהו | איפור: ענבל שומר | שיער: אבנר מלכה | הפקה: אור-אל רבינוביץ