שישי בבוקר, דירה בפתח תקווה. האחיות לירון וטלי כרקוקלי מקבלות את פניי בדירה שטלי חולקת עם בן זוגה. גם בסביבה הביתית הן לבושות בלוק האורבני שמזוהה איתן, מכנסיים צבעוניים וגופייה לבנה. בדיסוננס מסוים למגניבות הזו, הן לוגמות מהתה הירוק שמזגו ומציינות בגאווה: "אנחנו עשויות מ-90% תה".
לירון היא האחות הבכורה (30) וטלי, למרות גובהה שנוטה לבלבל, היא הצעירה (26). "הקהל שלנו כבר מכיר אותנו", אומרת לירון, "אנחנו גם דומות וגם שונות במראה. אנחנו אוהבות את אותם הדברים, אבל לכל אחת יש עולם שלם שסוף-סוף הוא יוצא החוצה. זה קרה ברגע שהפסקנו להתאמץ. אנחנו בטוחות במי שאנחנו על הבמה, לכל אחת יש את המקום שלה והביחד זה משלים".
בגיל 6 לירון כבר הפכה לילדת פסטיגלים, הופיעה במחזות זמר ובסדרות טלוויזיה. "אמא שלי נסעה איתי בשלושה אוטובוסים הלוך-חזור לכל הצגה במשך חודשים. היא ממש שמה את החיים שלה בצד בשביל הדבר הזה".
טלי: "אותי פחות עניין לדחוף את עצמי, אבל תמיד התעסקתי במוזיקה. פעם אחת ניסיתי והלכתי לאודישן לפסטיגל, וכל כך התרגשתי ששנייה לפני שנכנסתי פשוט הקאתי מול כולם. אבל בבית הספר הייתי חייבת לשיר בכל סולו, ואם לא הייתי מקבלת הייתי מתעצבנת. זה כמו שיסמין מועלם שרה, 'זה בדם שלי, לא בחרתי את זה, זה בחר בי'. וזה ממש ככה. זה תמיד היה שם".
זה היה יכול להיגמר אחרת
אחד הסולואים שטלי לא קיבלה התגלה שנים אחר כך כברכה. ביוני 2021 התפרסמו נגד המנטור המוזיקלי שליווה את האחיות בשנות ההתבגרות, ליאור בן שלוש, טענות שלפיהן לכאורה הטריד ותקף מינית חלק מתלמידותיו. בשנה שעברה אישרו עורכי דינו של בן שלוש כי הוא נחקר במשטרה, אולם לא הגיבו לטענות שעלו נגדו. מאז, ככל הידוע, לא הוגש כתב אישום – אבל התחושות הקשות וסימני השאלה עוד מלווים את האחיות.
"כשהוא לא נתן לי את הסולו לא באתי שבוע, והוא גרם לכל ההרכב לא לדבר איתי, כאילו להרגיש מנודה", משחזרת טלי. "ואז אחרי שבוע הוא בא לאסוף אותי, אמר לי 'צאי'. ירדתי למטה ובכיתי כאילו מישהו מת, הייתי אסירת תודה. אמרתי 'תודה שבאת, תודה שבחרת בי לנצל את הזמן שלך'. הייתי בכל מיני סיטואציות שהיו יכולות להיגמר אחרת, שלבנות אחרות זה נגמר אחרת. אני לא יכולה לדמיין אפילו כמה ילדות יש, ואני בטוחה שיש כאלה שלא רוצות להיחשף".
לירון: "הוא ידע לזהות את הבנות האלה. אלה הילדות שהיו הכי מקובלות בשכבה, הכי מגניבות, שהמשפחות שלהן היו מארחות אותנו. הערצנו את האדמה שהוא דורך עליה. היינו יושבות אצלו עד 3 בלילה. גם ההורים חשבו שהוא מלך".
טלי: "הייתה ילדה שהוא היה קורא לה 'זוזו שלי'. שנים אחר כך חשבתי, מה זה 'זוזו', זה זונה? או שהייתה ילדה שקיבלה הרבה סולואים, אז מה, זו הילדה שהוא היה איתה יותר בקשר? כשנחשף שזה הוא, יצרה איתי קשר אחת הבנות וסיפרה לי את כל הסיפור, ופשוט בכיתי שלושה ימים, ורק ביקשתי ממנה סליחה שלא ידענו. דברים סיוט, הכי נורא שאפשר לחשוב".
זה צובע את כל הילדות.
"לגמרי. הערצנו אותו. איך מורה יכול לעשות את זה ולהמשיך לחיות כרגיל? יש הוכחות, יש הרבה בנות שהתלוננו, מה יותר מזה? כל כך חשוב שאנשים ידברו על זה, אז אנחנו מדברות על זה בכל הזדמנות".
ברגע הזה מחליטה לירון גם היא לחשוף לראשונה באומץ תקיפה מינית שעברה בילדותה. "בחיים לא אמרתי את זה לאף אחד. הוא בן של מישהי מאוד-מאוד מפורסמת, הוא ברח מהארץ ולא חי פה היום. זה משהו שאני אסחוב איתי לכל החיים, זו צלקת לכל החיים".
מה את יכולה לספר?
"באנו לאמא שלו בעניין מקצועי, והיא אמרה לי לרדת איתו למטה לשחק. הייתי בת 8, הוא בערך בן 20. הוא אמר לי לשבת עליו, ופשוט דחף לי את היד מתחת לשמלה. היה רגע שבו ממש לא יצא לי קול, עד שבשלב מסוים מצאתי את הכוחות ורצתי למעלה".
סיפרת למישהו?
"אחרי שנתיים סיפרתי לאמא שלי. הלכנו להגיש תלונה, והוא כבר ברח מהארץ".
איך זה השפיע עלייך?
"זה מאוד השפיע על המיניות שלי, שנים אחר כך. זה קרה בגיל 8, והסיטואציה הזו כל כך חיה. כל דבר שהרגשתי שם, אני עדיין מרגישה את זה בגוף שלי, וזה גרם לי להיות הרבה יותר ערה היום. אלו דברים שבאמת יכולים לקרות לכל אחת".
וכשנשים מתבטאות ואומרות שלהן זה לא יכול לקרות, כי הן נשים חזקות?
טלי: "אין דבר כזה, זה דבר מאוד לא רגיש להגיד".
לירון, מה גרם לך לספר אחרי שנתיים?
"היה עליי חרם. יום אחד המורה שלי, מניסיון לפרגן, תלתה תמונה שלי מהפסטיגל. יום למחרת אף אחד לא דיבר איתי, לא היו לי חברים בכלל, והכל השפיע על הכל. לא הייתי הולכת לבית הספר, הייתי ממציאה שאני לא מרגישה טוב. ואז חשבתי למה לא טוב לי, והבנתי שהוטרדתי מינית ולא היה לי עם מי לדבר".
לא הרגשת בנוח להגיד להורים?
"יש לי אמא מדהימה, היא דמות מעניינת ומורכבת ואני אוהבת אותה ללא תנאים, אבל באיזשהו מקום הרגשתי שהיה שם משהו חסר, כי עובדה שלא אמרתי".
טלי: "זה כמו שאני לא סיפרתי במשך שנה שקיבלתי מחזור".
לירון: "יש משהו מאוד ילדותי בקשר שלנו עם אמא. פחדנו להתבגר, פחדנו שהיא תראה אותנו כנערות".
טלי: "אמא שלנו עברה דברים בחיים, וכל הזמן רצינו שהיא לא תהיה בצער. מגיל 3 ידענו כבר שמשהו שם אחר".
לירון: "לא באו אלינו חברים אף פעם, בסוף יום לימודים יכולנו לחכות שעה עד שיבואו לקחת אותנו. אני לא אשכח את היום הגשום שהייתי בו בלי נעליים טובות, וחיכיתי שעתיים מחוץ לשער עד שהיא באה. בסוף היא באה".
לפעמים לבן אדם חסר משהו
אמן של האחיות חוותה טראומה בילדותה, שהודחקה לאורך השנים. כשהשתיים השתתפו ב"אקס פקטור", לפני כעשור, האם עברה התמוטטות. "הייתה תקופה מאוד קשה. הטראומה שהיא חוותה תקפה אותה, שערי הגיהינום נפתחו ברמה הכי גרועה שאפשר", מספרת טלי.
לירון: "ברמה שפחדנו לחזור הביתה הרבה פעמים. את הכי בהיי, את בפריים טיים ואת לא רוצה לחזור הביתה, כי בבית יש צרחות, דיכאון, בכי".
טלי: "ואבא שלנו הוא מדהים ומושלם, אבל הוא גדל במשפחה שאין בה דבר כזה פסיכולוג. הוא לא הבין ולא ידע לקחת אותה לטיפול. הם היו רבים, וזה עוד יותר הקשה".
לצד כל הלחץ של התחרות והפרסום המהיר כנשים צעירות, התמודדתן עם מציאות קשה בבית. זו הייתה בחירה מודעת, לא לחשוף את זה?
לירון: "התלבטנו אז אם לחשוף את זה או לא ובחרנו שלא, לא רצינו את התווית של הסיפור האישי. העדפנו שזה ייצא כשזה יהיה נכון".
טלי: "לא היינו במקום של לדבר על זה. אז זה היה נראה לי פסיכי ואמא'לה, רק שאף אחד לא יידע. היום אני מבינה שוואלה, זה בסדר".
לירון: "לא מדברים מספיק על מחלות נפש. ובואו, זה הרבה פעמים גם משהו כימי. לפעמים לבן אדם חסר משהו".
איך המשפחה היום?
"התא המשפחתי שלנו כל כך חזק שלא רק שהתגברנו על זה, בזכות המשבר הזה צמחנו".
טלי: לא שפטנו את ההורים שלנו, ולא את הסיטואציה. תמיד אהבנו אותם וזה ייאמר לזכות החינוך שלהם".
לירון: "אמא היא אישה כל כך חזקה, היא ניצחה את זה וגם אבא שלי עבר תהליך והתפתח, והכל בזכות האהבה שלהם. המשפחה שלנו היא לפני הכל, תמיד במקום הראשון".
טלי ולירון לקחו את הטראומות, האג'נדות וכאבי הלב ויצקו אותם לתוך השירים שלהן. השיר האחרון שלהן שזכה להיכנס לפלייליסט של גלגלצ, "כולם מדברים איתי על" שיצרו עם גיל ויין וג'ורדי, מכיל בתוכו את השורה "אף אחד לא מדבר איתי על איך אני באמת מרגישה ואיך זה להיות פה אישה, על זה שאני קצת רגישה".
אמרתן שלא שואלים, אז אני אשאל – איך זה באמת להיות פה אישה?
טלי: "אנחנו חיות בעולם נורא גברי, אין מה לעשות. אנחנו שתי בנות ואנחנו חמודות ונחמדות ורוצות להיות בסדר, אבל בסוויץ' גם יכולות להיות מאוד ענייניות ומאוד מנהלות. ואם פתאום אני לא מרוצה מהסאונד, הסאונדמן יכול לפרש את זה כאילו אני דיווה. ואני בטוחה שאם גבר היה אומר את זה, הוא היה אומר 'בוא'נה, איזה גבר הוא, יודע מה הוא רוצה'".
לירון: "זה קרה לנו הרבה, ואנחנו מוותרות על האגו, מרימות טלפון ומסבירות את עצמנו. למה אני צריכה להרגיש לא בנוח אם הסאונד לא טוב?".
טלי: "ולמדנו, זה לא היה ככה בתחילת הדרך. כשהיינו בתוכנית המפיקה התקשרה ואמרה 'לטלי עושים פוני'. אמרתי שאני לא רוצה, אבל הספר פשוט בא וגזר לי פוני. בכל פעם אנחנו גדלות ועוברות דרך ומתחזקות עם הסיטואציות האלה".
בשיר אתן אומרות גם שאף אחד לא מדבר על דרך, רק על תוצאות. איך הייתה הדרך?
טלי: "הגענו ל'אקס' והפכו אותנו לצמד, שם זו הייתה חממה אבל כשיצאנו מהתוכנית התחלנו לריב הרבה יותר. עברנו תהליך והבנו שאנחנו לא יכולות להיות עם אגו בינינו. לירון לימדה אותי מגיל קטן שהקשר שלנו הוא הכי חשוב ושאין קנאה, רק פרגון ב-200%. ואני מודה לאלוהים שהיא פה איתי בכל חוויה בדרך".
לירון: "טלי היא הדבר הכי חשוב לי בחיים. נקודה. המילים לא מכבדות מספיק את מה שאני מרגישה אליה. היא בן אדם מדהים".
טלי: "לא, את".
לירון: "את, את. אולי בגלל שגדלנו בתא משפחתי מאוד ספציפי, למדנו להיאחז זו בזו כדי לשרוד".
אנחנו דור של שופוני
אחרי התוכנית כולם כבר זיהו אותן ברחוב, אבל ההצלחה לא הייתה מיידית. "אמרנו 'טוב, צריך להכות בברזל החם ולעשות מוזיקה'", טלי אומרת. "עשינו אלבום, הוצאנו אותו ולא קרה איתו כלום. לא רדיו, לא קהל ששלח הודעות. לא הבנתי איך יכול להיות שכולם קוראים לי ברחוב אבל את המוזיקה אף אחד לא שומע".
היה שבר?
"היה. לקחנו את הלוואת חיינו, הוצאנו 100 אלף שקל כדי להפיק את האלבום. השקענו בזה את כל החיים, ברור שזה שובר. זה היה קשה".
לירון: "כל הזמן יש קשה. אנחנו בתחום נורא נורא קשה, אבל מהר מאוד הבנו שאנחנו צריכות להתעשת. כשהוצאנו את 'תשע נשמות' הרגשנו איך זה כששיר קורה מעצמו. ברגע שהפסקנו לחשוב במונחים של להיט ומה יאהבו זה התחיל לקרות".
וכשאתן רואות הצלחה גדולה של אחרים, קיסריה, פארק הירקון, הופעות בלי סוף, קליפים עם מיליוני צפיות?
טלי: "קודם כל אולי נדבר על זה שה-40 מיליון צפיות, וואלה, לא בטוח שזה אמיתי. וגם אם כן, זה שאין לך 40 מיליון צפיות לא אומר שאתה לא מצליח".
לירון: "בסוף כשאנחנו מופיעות ברדינג 3 והקהל צורח את המילים מילה במילה, זאת הצלחה. זה להרגיש שבן אדם יצא החוצה והוא קנה כרטיס בשבילך".
טלי: "כל אחד וההצלחה שלו. לאחת נכתב שהיא תצליח אחרי שיר אחד ולנו נכתב שיש לנו דרך ואין מה לעשות. תמיד יהיה מי שיצליח יותר, וגם פחות. אסור להתעסק בזה, כמה שזה קשה. אנחנו חיות בדור של שופוני, רואים רק את הסוף ולא את הדרך. ובטח בעידן של האינסטגרם, לפעמים ביום שהוא פחות טוב ורצינו להשיג משהו והוא לא קורה, וואלה, לא בא לי לראות איך אחרים מצליחים. ואז אני נלחמת בעצמי. למה את לא רוצה לראות? מה יש לך? איזה מגעיל זה לקנא".
לירון: "ככל שאנחנו מתחברות יותר לפשטות, זה יותר עובד. 'הכל אותו דבר' נכתב בתקופה שהכי לא חשבנו שמתאים".
טלי: "בכלל עבדנו עם תומר בירן על שיר אחר וסתם זמזמנו את זה עם נתן גושן וחנן בן ארי, ואז כשתומר נכנס הם אמרו לנו 'אתן חייבות להשמיע לו את זה'. השמענו לו סקיצה, יואו, הוא יהרוג אותי, אבל הקלטתי אותנו בסתר ושמעתי את זה כל הלילה. ואמרתי 'איזה כיף שעשינו את זה'. את יודעת איזה כיף זה לשמוע שיר שלך ולהגיד 'בואנה אני מתה על זה'? אני לא מתחברת לאומנים שאומרים שהם לא שומעים את עצמם".
לירון: "שקר וכזב. אנחנו לפחות אומרות את האמת, הלכתי עם אבא שלי לחומוסייה, ברקע השמיעו את 'פרפרים' ואז שאלו אותי אם זה מביך אותי. הכי מתבקש להגיד 'כן, קצת' חמודי ביישני כזה. ואני לקחתי רגע, ואמרתי 'לא. לא מביך אותי, זה משמח ומרגש אותי, עבדתי קשה בשביל זה'".
אתן מרגישות שהקשה משתלם?
"זה קורה. לאט-לאט אנחנו מתקדמות, אנחנו נמצאות על התפר של לפרוץ ולהגיע לכל בית, ואני מרגישה שאנחנו בבעבוע הזה. אבל אנחנו לא מתרפקות על זה, אנחנו קמות בבוקר וחושבות מה הפרויקט הבא".
עד לא מזמן עוד לימדתן היפ הופ להשלמת הכנסה, אתן כבר מתחילות לראות כסף?
לירון: "כן. היום אנחנו יכולות להתפרנס רק ממוזיקה".
טלי: "אנחנו עוד לא יכולות לקנות בית, אבל יאללה, השנה זה קורה. נקנה בית. בפתח תקווה".
יש דברים יותר חשובים
בשנה שעברה נפרדה לירון מבן זוגה, המוזיקאי סתיו בגר, שגם היה המפיק המוזיקלי הצמוד של הצמד. "כאבתי את הפרידה הזאת מאוד. היינו ביחד שלוש וחצי שנים, זה נגמר ולא דיברנו. אחרי חודש כבר הבנתי שבדירה שלנו, עם כל הדברים שלי שם, הוא כבר עם מישהי אחרת. הייתי ממש ממש ברע, היו לי חרדות, וממש הרגשתי את זה בבריאות שלי, בגלל המקום שהייתי בו. זה כאב לי מאוד. איך הוא לא מתאבל עליי? עברתי את כל השלבים של הרגשות והיום אני מרגישה שאני במקום כל כך שלם, שאני מאחלת שיהיה לו טוב. אני אפילו לא צריכה סגירת מעגל, אני מרגישה שסגרתי את המעגל, עם עצמי".
מה הוביל לפרידה?
"הגעתי למצב מאוד לא טוב מבחינה נפשית ובריאותית, ולא היה לי עם מי לדבר. הרגשתי שאני לא לירון עד הסוף, והיום אני יכולה להגיד שהוא לא היה החבר הכי טוב שלי. חשבתי שכן, אבל הוא לא. חשבתי שנתחתן, אבל לא. הייתי במרפסת הקטנה שלנו, הסתכלתי ואמרתי 'רק שהשקיעה תציל אותי מהחושך, בבקשה, אלוהים, תציל אותי'. שבוע אחר כך נפרדנו וכעסתי על אלוהים, איך אתה עושה לי את זה? אבל הוא באמת הציל אותי. ביקשתי שמישהו יציל אותי ובאמת ניצלתי, ניצלתי מזוגיות לא טובה. היום אני מבינה שאני לא כזה בן אדם חרדתי, זה פשוט המקום שהייתי בו".
זה לא מובן מאליו שאת משתפת.
"חשוב לי לשתף כדי שנשים יידעו שלא משנה כמה אהבה יש, להיות בזוגיות לא טובה, כששני הצדדים לא רואים זה את זה, זה לא משהו שהוא טוב. ואם את לא מרגישה חזקה ולא את ולא שלמה בתוך הקשר, זה לא שווה את זה".
לסתיו הייתה תקופה מאוד מוצלחת תוך כדי הזוגיות עם "טוי" ו"שני משוגעים" שהוא השתתף בכתיבתם. הייתה תחושה של תחרות? של "אני יותר מוצלח ממך"?
"ברור. וגם אם הוא לא אומר, זה שם. היום אני מסתכלת על זה שעשינו דברים מאוד יפים ביחד, ואני גם לא רוצה לקחת ממנו את מה שהוא עשה בשבילנו. היה לו אכפת מהקריירה שלנו, וממני, והוא מאוד מוכשר. אבל אני מרגישה שיש דברים יותר חשובים".
היה מפחיד לצאת מהזוגיות הזאת מבחינת הקריירה?
טלי: "לא. עשינו דרך יפה ביחד, אבל מהצד ראיתי שזה לא עושה טוב, ואני כאן בעבודה אבל זה גם בן הזוג של אחותי, אז אני לא יכולה להגיד מה שאני רוצה".
לירון: "בהתחלה הוא בכלל לא הבין את המקום שלנו במוזיקה הישראלית והיו לנו על זה פיצוצים. אתה תגיד לי מה אני אוהבת? הפרידה הייתה הדבר הכי טוב שקרה לנו בקריירה. השנה הזאת היא השנה הכי טובה שלנו גם בזכות זה שאנחנו עצמאיות".
טלי: "זה גם לעבוד עם מפיקים חדשים. המפיק הראשון שעבדנו איתו היה תומר בירן ואיך שהגענו אליו היה חיבור. ראינו איך זה כשבן אדם שעובד כל כך הרבה שנים בתחום עדיין מתרגש ממה שהוא עושה. זה מפיק שלא משנה לו מה עובד היום או מה מגניב, הוא שם את השיר בעדיפות ראשונה".
ואיך עוברים הלאה מבחינה אישית?
לירון: "אומרים שהזמן עושה את שלו, וזה חד-משמעית נכון, נתתי לעצמי לכאוב, זה מאוד עזר, והיום הלב שלי לגמרי פתוח. אני רוצה זוגיות טובה, חשובה לי הקרקע. תמיד הייתי בחורה של מערכות יחסים, אף פעם לא הייתי בסטוץ".
"מה אני אגיד?", עוקצת טלי, שחולקת את חייה עם בן זוגה זה כעשור, בן שפירא. "היינו ידידים, הוא היה מחבורה כזאת של החכמים של השכבה, והכי נהניתי בעולם לצאת איתם, אבל מה פתאום לצאת איתו. אני רציתי להיות מגניבה ולצאת עם י"בניקים. אבל אחרי שנה של ידידות מאוד קרובה הוא אמר לי 'תקשיבי, אם את לא רוצה מעבר אנחנו לא נוכל להמשיך להיות ידידים'. אז נפרדו דרכינו, ואחרי שבוע אמרתי 'למה שלא אהיה איתו בעצם? אנחנו חברים הכי טובים וכיף לי איתו'. מאותו יום אנחנו עוד מעט חוגגים עשר שנים ולא נפרדנו פעם אחת".
אנשים מרימים על זה גבה?
"בגלל שאנחנו בתחום ויש גברים ומתחילים איתנו הרבה, אנשים אומרים לי 'מה, למה? לא בא לך לחוות עוד דברים?'. ולא, לא בא לי. אם אני קמה כל בוקר וטוב לי ויש לי אהבה ויש פרפרים ויש חברות טובה, וכשקורה משהו הוא הראשון שבא לי לספר לו עליו, אז מה צריך יותר מזה?".
ולירון, איך את מכירה גברים?
"בגלל שבאמת המון זמן לא יצאתי עם אף אחד, חברה שלי שכנעה אותי לפתוח טינדר. פתחתי, שמתי תמונה שלי אבל עם שם אחר, אמרתי מקסימום יחשבו שזה מזויף. נכנסתי להלם. כמות ההודעות שקיבלתי, 'פרפרים הם כבר מזמן אצלי מצרך נדיר', 'אני מקווה שיש לך תשע נשמות', כאלה. אמרתי או מיי גוד, אני חייבת לסגור את זה, בא לי שיתחילו איתי בבר. ואני גם בחורה שמתחילה, כן? רק לאחרונה התאהבתי, ואני מרשה לעצמי להרגיש שוב. אני לא במקום הנכון כרגע עם ההתאהבות הזאת, אבל אני כן שמחה להרגיש. הרבה זמן לא הרגשתי".
למה לא במקום טוב?
"נדלקתי על מישהו פצצות, ואני מרגישה שהוא לא איתי כי הוא ישר חושב מה הוא עוד יכול להשיג יותר טוב".
טלי: "הוא לא יכול להשיג יותר טוב".
לירון: "ברור שהוא לא יכול".
ההופעה הבאה של טלי ולירון כרקוקלי תתקיים ברדינג 3 בתל אביב ב-21.5.
צילום: שי פרנקו | סטיילינג: עומר יהב | שיער: מרום טל וינשנק | איפור: עמית לוי | ע.צלם: עוז שמש | הפקה: אור-אל רבינוביץ