אורטל אדרי - "הימים שלנו"
במוזיקת הרוק והרוק הכבד, המטאל, יש ז'אנר שלם של זמרות חזקות, עם קול ענק, שיודעות להפציץ שירים עד הסוף ואפילו לגעת בקטעים אופראיים. אורית שחף מ"היהודים" נוגעת בזה לפעמים, מיי פיינגולד הראתה שהיא מסוגלת לזה ואפילו לדיאנה גולבי יש את זה (אולי גם לאליסה שפרגה, למי שזוכר), אבל זמרת רוק עוצמתית כמו אורטל אדרי עוד לא היתה בכוכב נולד, לא מבחינת הווליום ולא מבחינת היכולת והרצון להתחרע ככה.
הביצוע שלה ל"הימים שלנו" של "היהודים" היה מעולה, ספציפית לז'אנר שבו היא בחרה לבצע אותו. היא זמרת מתחילה עם נתונים שחבל על הזמן, חלומו של כל מפיק רוקנ'רול, מלואי להב ודרומה, ואולי בעונה הזו היא תמצא איך היא מגיעה ממצב של פוטנציאל להיות זמרת גדולה לזמרת גדולה באמת.
ילנה אילייאייב - "אף אחת"
הסתכלתי על ילנה אילייאייב שרה שיר של מירי מסיקה על בחורה עם לב שבור, והרגשתי איך הדם מציף לי את הלב. כמה יופי וכמה חן יש בבחורה אחת צעירה. היא לא זמרת ענקית אבל היא שרה יפה, ועדין, ומדויק, ואתה מקווה ומתחנן שלעולם לא יבוא הגבר שישבור לה את הלב, כי לא מגיע לה, היא פשוט חמודה מדי בשביל שזה יקרה לה. אם רוני דלומי היתה מקסימה כבר מהתחלה - ילנה היא סופר-מקסימה ואני מאחל לה שתגיע לגבהים שרוני הגיעה אליהם. בשביל ילדות כמוה המציאו את כוכב נולד.
יהונתן משה - "יורם"
היה מעניין מאוד לשמוע את ה"ליצן" כביכול שלב שלבי האודישנים מבצע שיר זיכרון רציני ועצוב, כמו "יורם", אותו חיבר עלי מוהר ז"ל לזכר חברו יורם ביאלר ז"ל, שנהרג בקרבות מלחמת ההתשה ב-1969. הביצוע של יונתן משה היה סביר, והוא בטח ירגש הרבה מאוד אנשים בכל טקס שבו הוא יוזמן לשיר אותו, בין אם זה בקיבוץ או בבית הספר. אני חושב שהוא היה מחובר לשיר, אבל יחד עם זאת הוא היה יכול לשיר אותו טוב יותר לו רק היה מקבל הכוונה נכונה. הדיסוננס בין הדמות שלו לבין השיר ששר היה מרגש.
יוסי אשר - "נוצרתי בשבילך"
יחסית לאודישן יוסי אשר היה מצויין. הוא לקח שיר חזק של אייל גולן ולא ניסה לחקות, אלא לקח אותו אליו. השירה שלו באה מתוך נשמה גדולה והיכולות הטכניות שלו גבוהות. הוא גם בא מתוך רגש וגם יודע ליישם את זה עם הקול שלו, ובוודאי שיש כאלה שאותם הוא מפיל לרצפה.
אני דווקא מאוד אהבתי את הבחירה שלו בסולם גבוה ואת הלחיצה שלו כלפי מעלה והמאמץ שעשה כדי להגיע לשם, כי אני אוהב זמרים שהולכים עד קצה גבול היכולת שלהם. אולי זה הגיע בשבלב מוקדם מדי יחסית לעונה הזו, אבל נראה לי שעבור יוסי המוכשר והמלא באמונה זו רק ההתחלה.
אסף שלם ונדב הופמן - "תלוי על הצלב"
מכירים את להקות החובבים האלה שמופיעות בכל מיני פאבים שכוחי אל בפריפריה, עושות קאברים למיטב שירי הרוק הישראלי, שלא קשורים שום קשר לביצוע המקורי ומרגישים שהשמש זורחת להם מאזורים מסויימים בגוף, למרות שהם ממש הרסו את השיר? ככה בדיוק נשמעו אסף שלם ונדב הופמן בביצוע לאחד הלהיטים הגדולים של רמי פורטיס (מהאלבום "האחים פורטיס", 1994, למי שמתעקש).
לא ברור איך שני החבר'ה האלה, שלאחד מהם יש כבר ניסיון עשיר בהופעות, חשבו שהקולות הגבוהים שלהם, שמזכירים את היי פייב בקאבר לבי ג'יז, יתאימו לשיר שכזה, שמצריך זמר רוק אמיתי. זה היה אוף-סטייל לגמרי. ממש לא אהבתי.
שחר כרמי - "ילדות נשכחת"; שיר האודישנים
הביצוע של שחר כרמי ל"ילדות נשכחת" הזכיר לי מייד את הקאברים היפים שעשתה זהבה בן לשירים ישראלים במהלך הקריירה, ואני מודה שנשביתי, בקול שלה, באופן שבו היא מבטאת את המילים, לא רציתי שהשיר ייגמר כל כך מהר, רציתי לשמוע אותה שרה אותו במלואו. חסר לשחר הרבה כדי להפוך לזמרת, בין היתר ביטחון עצמי ויכולות טכניות, אבל היא רק בת 17, וכל העתיד לפניה. היא צריכה להיפתח, להתפתח, להשתפשף. אני מאמין בה לעתיד הרחוק.
ארז שמואלי - "כולם יודעים"
אני חושב שזה היה האודישן הטוב ביותר של ארז שמואלי מבין השלושה שראינו עד כה, טוב יותר אפילו מ"ירח", כיוון שהפעם הוא באמת נכנס לתוך השיר, חי אותו, נושם לריאות ומוציא החוצה כל שורה ממנו. אתה שומע אותו שר ואתה יודע וחש שהוא חושב עכשיו על אשתו שעומד ללדת כל רגע בבית החולים.
גם כזמר וגם כפרפורמר שמואלי כבר התקדם צעד או שניים קדימה, באופן שהוא מגיש את השיר, בביטחון העצמי, באופן שבו הוא עומד וזז על הבמה. יש לו עוד דרך ארוכה לעבור, אבל הביצוע הזה היה נהדר.