אורטל אדרי – "עכשיו את חוזר בחזרה"
אורטל אדרי שרה כאן טוב, אבל לא שונה מהאופן שבו שרה עד כה. היא כמובן זמרת גדולה, אבל חזרה על אותו התרגיל - לנסות לשיר יותר בשקט ויותר "מרגש" בחלק הראשון, "להרגיע" את הווליומים שלה, ובסוף להתפרץ החוצה עם כל העוצמה.
התוצאה היתה ביצוע נאה, אבל לא משהו שלא שמענו ממנה עד כה. ברור שכאשר היא צועקת היא מעולה, הבעיה נשארה בחלק השקט, וכאן כבר היו לה ביצועים יפים, איכותיים ומרגשים יותר. לא בטוח שזה מספיק לשלב הזה.
ציון: 8.5
בלי להתבייש מאף אחד (כי אין לו במה להתבייש) רמתי לוקח קלאסיקה שבקלאסיקה הישראלית ופונה איתה בעצם לקהל המבוגר ה"אשכנזי", לא הקהל המיידי שלו. הביצוע שלו נהדר. פשוט, לא מתחכם, לא מחפש שטויות, נותן את זה חלק וישיר, רך ומלטף, כמו שרק רמתי יודע לתת.
זה אחד הביצועים היפים בעונה הזו בכלל ואולי אף בתולדות התוכנית. שיבואו עכשיו עורכי הרדיו האמיצים וישבצו את הביצוע הזה ביום הזיכרון הקרוב. כי הוא נותן פייט אפילו לאריק איינשטיין הגדול.
ציון: 9.5
נדב הופמן ואסף שלם - "ציור"
צריך ביצים ענקיות כדי לשיר שיר כזה, ככה, בשלב כזה של התחרות. וזה אומץ כפול. כי מדובר בקלאסיקה נצחית של שני גאונים (גרוניך וכספי) ולא ברור עד כמה הקהל של כוכב נולד מכיר את השיר הזה בכלל. באמצע הנאמבר, כשנכנסו התופים הגיע האומץ השלישי – לקרוא תגר על העיבוד המקורי.
נדב הופמן בתפקיד גרוניך, אסף שלם בתפקיד כספי, עם הרמוניות מצוינות וכישרון גדול, עשו מה שבדיוק צריך לעשות בכוכב נולד - לקחת קלאסיקה ישראלית ולאגף אותה, להגיש אותה בדרך שונה, אחרת. יופי.
ציון: 9.5
נוי דנן – היום היום
אין לנוי דנן מתחרים בא-קפלה לא רק בכוכב נולד, בכלל בארץ, כנראה. הוא בחר שיר שמאוד מתאים לו, שיר שהוא יכול להלביש אותו בקלות יחסית על היכולות הגבוהות שלו. דנן נתן כאן ביצוע חגיגי, מלא, עשיר, ביצוע שכל טקס ממלכתי היה מתברך בו, ביצוע שהמבצעת המקורית של השיר, והזמרת השנייה שמזוהה איתו, שרית חדד, היו חותמות עליו בשתי ידיים. היתה לו נפילה קטנה בהתחלה אבל הוא יצא ממנה, היתה חסרה לו קצת לחלוחית, אבל זה עבר.
ציון: 8.5
דוד לביא – "למחרת"
הא-קפלה של לביא היתה חדה וטובה. גם בהמשך הוא הצליח להכניס לתוך השיר ניונאסים ןפיתוחים ששונים מהמקור של יהודית רביץ. לביא היה חזק, נתן, מה שנהוג לכנות "ביצוע של גמר", אבל כמו במקרה של דיאנה גולבי בשנה שעברה - הביצועים ה"חזקים" האלה הביצועים "של הגמר", נשמעים כבר קצת על אוטומט, באותה תבנית, באותו נוף מולדת. לא חיכיתי שדוד ייפול כאן, אבל חיכיתי לראות אותו מביא משהו מעבר, עוד ערך מוסף, קופץ עוד מדרגה.
ציון: 9
לידור סולטן – "מחכה"
על הנייר זה היה אמור להיות הביצוע של הערב הזה. סולטן עם היכולות שלו לשיר בשקט ואז לפתוח, ובדרך לסלסל, והבחירה הטובה שלו בהמנון של ריטה ורייכל.
אלא שבפועל הנאמבר הזה לא התרומם לגובה המצופה. לידור סולטן שר טוב, אבל לא מעבר לזה. הוא התאמץ להגיע, לא הצליח לרגש באמת, לא הצליח לגעת. זה שיר עם משמעויות טעונות ואצלו הן עברו כמעט כמו "על הדרך". חבל.
ציון: 7
חגית יאסו – "עומד בשער"
עמיר בניון הפך לסוג של זוהר ארגוב חדש, במובן הזה שמי שרוצה ללכת "על בטוח" בכוכב נולד בוחר לכסות את אחד מלהיטיו הגדולים. לזכותה של יאסו יאמר שזה גם השיר שהיא שרה באודישנים.
חגית היתה כאן מעולה, מתחילת הא-קפלה ועד סוף הנאמבר, שילבה בתבונה רוך של תפילה, דיוק של אולפן ועוצמה של מופע. היא נתנה ביצוע של כוכבת אמיתית, כיאה למעמד. זה לא היה "ביצוע של גמר", כי יאסו יכולה לשיר עוד יותר טוב, אבל זה היה מצוין.
ציון: 9.5
לירון רמתי – "כוכבי לילה יזהירו"
אחרי הביצוע הזה (ואחרי עוד כמה לאורך העונה) הייתי לוקח את לירון רמתי לשחק את זוהר ארגוב בעיבוד מחודש לסרט על חייו. ואם הייתי אייל גולן הייתי מזמין אותו להתארח בהופעות הקרובות שלי בקיסריה ובריכת הסולטן.
רמתי, על אוויר, כמעט בלי קול אמיתי, הגיש את הקלאסיקה הזו של זוהר, שהיא הכי "ים תיכונית" - איטלקית במקור, אבל בעלת ארומה יוונית, צרפתית וכמובן ספרדית ומזרחית. זה היה אחלה, נהניתי.
ציון: 9.