ילנה אילייאייב – "סיפור מכור"
ילנה נכנסה לתוך השיר מעט מהוססת. היא לא דייקה בכל החלק הראשון, ואפילו זייפה פעמיים בבית השני. הפזמונים היו, כצפוי, החלק היותר טוב שלה, בגלל שככה בנוי השיר הזה. הקול שלה, בעיקר בנמוכים, נתן פייט יפה אפילו למנוע של מאיה בוסקילה בגרסה המקורית. היא קצת סלסלה, היא נשמעה הרבה יותר בוגרת מגילה. אולי היא לא בדיוק בגיל לשיר את השיר הזה, אבל הביצוע שלה העיד שהיא כנראה בשלה גם לאהבה וגם לשיברונות הלב.

אהבתי את האופן שבו היא קצת זזה הצידה מהמקור של בוסקילה. לא אהבתי את ההימנעות שלה מלפתוח את הקול ואת השיר עד הסוף. זה היה ביצוע טוב, אבל עדיין חסרים לה כמה אלמנטים חשובים בשירה. עדיין אין לה את זה.
ציון: 7

נוי דנן - "דרך ארוכה"
אני מאוד אוהב את הקול של נוי דנן, והוא עדיין מזכיר לי את דוד ד'אור בצעירותו. אגב, ממש לא בטוח שד'אור, סוג של זמר נדיר, נשמע ככה כשהוא היה בן 17. הביצוע של נוי ל"ארץ רחוקה" היה טוב מאוד, הוא שלט בשיר, אפשר היה להרגיש את הכוח שלו, את היכולת שלו להגיש שיר היטב ולבסס את מעמדו כאחד הכישרונות הגדולים בעונה הזו.

מצד שני, הנענועים שהוא עשה בקול, שניסו להיות מייק ברנט פינת סאן רמו, היו מיותרים וגרמו לאפקט הפוך של זיוף. בסך הכל הוא היה נהדר, אבל חייב לשפר את אובר המאמץ שלו, אין בזה טעם.
ציון: 7

חגית יאסו - "התחנה הישנה"
אני בספק אם חגית יאסו היתה אי פעם בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב, שעליה כתב קובי אוז את השיר הזה, אבל הביצוע שלה ללהיט הצבעוני של טיפקס היה נהדר. מה יותר יפה מבחורה בת העיר שדרות שלוקחת שיר כל כך ישראלי, אותו חיבר בן עיירת הפיתוח שדרות, ומעבירה אותו בכזו נעימות דרך הפילטרים הפרטיים שלה.

לא הצלחתי להריח, לטעום ולראות את התחנה הישנה מהביצוע הזה, כי זה עדיין לא הביצוע המקורי, אבל כן הצלחתי ליהנות מזמרת טובה ששרה נקי ויפה, ומוסיפה פרשנויות קטנות משלה, עליות וסלסולים ונגיעות במקומות גבוהים. לא נפלתי, אבל זה היה אחלה ביצוע.
ציון: 7

ציון חורי - "שלכת"
אם נוי דנן הוא זמר מיוחד - ציון חורי הוא זמר נדיר. הקול שלו מרגש בביצוע הזה מהשנייה הראשונה ובהמשך זה רק נהיה קטלני יותר. כל הבית הראשון של השיר היה מושלם בעיני. הקול שלו חדר לי מתחת לעור, ונתן קונטרה נקייה וצחה לסלסולים הכבדים של המקור הבניוני.

כשחורי פתח את הפזמון הלב שלי קפץ ונהניתי מכל רגע. בבית השלישי הוא התחיל להישמע קצת כמו הראל סקעת, עד כדי כך הוא היה טוב. הגרסה שלו לשיר הזה היתה אדירה, מהטובות שנשמעו בשלבים האלה בכוכב נולד בכל העונות, מעין שילוב קסום בין סקעת לשרגאי, וכשהוא טיפה הצטרד וצעק בסוף - זה היה מדהים. ענק.
ציון: 10

אסף ונדב - "היא תבוא"
אני חושב שהגימיק המיותר הזה שנקרא "נדב ואסף" צריך להיפסק. בלי קשר כרגע להאם מגיע להם או לא מגיע להם להשתתף בעונה הזו, עקב ניסיונם העשיר בעולם המוזיקה - הם פשוט מיצו את עצמם כבר מזמן.

הבנו שהם לוקחים כל שיר ושרים אותו כאילו חנן יובל מנסה להיות בוודסטוק או בחימום לסיימון וגרפונקל. אולי זה נשמע נחמד, אבל זה לא תורם שום דבר לתוכנית. ושוב, איך אפשר למדוד בתחרות כמו כוכב נולד ביצועים של זמר שמאחוריו מאות שעות אולפן, מאות הופעות ושני אלבומים? אי אפשר. קו קו קו היא תבוא - ואולי אתם תלכו?
ציון: 8

לירון איצקוביץ' - "שום דבר לא יפגע בי"
לירון איצקוביץ' הוכיחה בביצוע הזה לשיר של כנסיית השכל (מתוך פרויקט "עוד מעט נהפוך לשיר" של גלי צה"ל) שיש לה יכולות טכניות להיות זמרת רוק סבירה. אבל זמרת רוק שלמה היא לא רק מישהי עם יכולות טכניות, אלא גם מישהי שיודעת למנף אותן לכיוון שיגרום לקהל להתרגש מהביצוע שלה.

מבחינה קולית לירון היתה מצוינת, בבתים היא הזכירה לי את סי היימן והיא כן נגעה בי, אבל הפזמונים שלה, שניסו לפתוח חזק היו טובים אבל לא עשו לי כלום. היא חייבת ללמוד איך לתבל את העוצמה שלה ברוטב הנכון, שהמקור שלו צריך להגיע מהלב. את ה"ביצים" הנחוצות  כבר יש  לה.
ציון: 7

ארז שמואלי -  "רחוק רחוק"
ארז שמואלי ממשיך לעשות עבודה טובה במה שהוא יודע - להגיש בנעימות שירים שקטים ויפים. הבחירה שלו בחוה אלברשטיין היתה צריכה להגיע מתישהו והיא היתה בחירה ראויה.

אלא שמבחינת הביצועים שלו שמואלי לא מחדש, שומר על הקו שלו, פשוט וברור וצפוי. עוד לפני שהוא התחיל לשיר כבר אפשר לנחש איך זה יישמע. הוא טוב בזה, אבל רק בזה, וכמה אפשר לשמוע שוב פעם את אותו הדבר?
ציון: 6

_OBJ

רון ויינרייך - "נגד הרוח"
ויינרייך ממשיך לבחור נכון, הפעם את בלדת הרוק מהגדולות שנכתבו בעברית. יש המון ביצועים ל"נגד הרוח" וכל זמר שנגע הצליח למצוא בו עוד ניואנס. גם לויינרייך יש את הניואנסים שלו. הצרידות האדמית שלו בהתחלה היתה מצוינת, ואחריה הוא התחיל לשיר, לפתוח כלפי מטה וכלפי מעלה, עוד קצת ועוד קצת, נתן לקול שלו להתגבר לאט לאט ככל שהתקדם השיר.

בכניסה לפזמון ויינרייך המשיך באותו קו של עליה מתונה ולא השתגע, עשה את יפה ולא זייף. השיר הזה, כשהוא שר אותו, במצבו, לא יכול שלא לגרום לך להתרגש. בפזמון האחרון הוא הפעיל מבער רוקיסטי בריא, והוכיח איזה רוקר עם נשמה אמיתית הוא. התרגשתי בשבילו. אהבתי אותו. סחתיין.
ציון: 9

>> הטרוטונים של כל הביצועים

>> שרי גבעתי בראיון אישי: האלבומים בארץ ובחו"ל, הרכילויות, הפפראצי והקריירה