נבחרת כוכב נולד בשלבי סגירה מתקדמים והמתמודדים תופסים את המשבצות: הרוקר, הזמר המזרחי, הזמרת הענוגה, הזמיר של מחזות הזמר,הג'ינג'ית, הזמר ששר גבוה ועוד, וכמות הכשרונות מפתיעה
חגית יאסו - "אל תשטה באהבה"
חגית יאסו הולכת ומשתפרת ואתמול נתנה באודישן ביצוע שהוא כמו מתוך העונה. היא שרה מדויק, שרה יפה, הוכיחה שלקול שלה יש גם כוח, ושעם הכוח הזה לא נעלמת הצלילות ולא נעלם החן. היא שרה נקי וטוב. הפזמון שלה בכלל היה מצוין - עוצמתי, עם נוכחות, בלי לחשוש, כמו שצריך לשיר.
הנקודה הבעייתית אצל חגית היא שכאשר היא פותחת את השירה ומחזקת את העוצמה הקול הגבוה שלה מתחיל להישמע קצת ילדותי, ונשמע קצת כמו שיר מפסטיבל ילדים. היא מוכשרת מאוד, אבל כזמרת היא צריכה ללכת למקומות שיסתירו את הצעירות של הקול שלה.
נוי דנן - "תראי זה אני", שיר האודישנים
נוי דנן הוא זמר טוב, אבל עדיין לא מספיק משופשף בשביל להצליח בכל הסגנונות. הניסיון שלו לשיר "סינרגיה" עבד פחות טוב, כי השיר מחוץ לסטייל המיידי שלו, הוא לא רוקיסט, אלא ווקאליסט. בשיר האודישנים הוא היה יותר טוב, אבל בפזמון היו לו רעידות שניסו להסתלסל וזה לא היה מוצלח במיוחד. הוא יכול לרגש, רק צריך לבחור שירים נכונים ולקבל הכוונה נכונה.
בן וולקוב - שיר האודישנים
את הבית של שיר האודישנים וולקוב שר מצוין, ובפזמון הוא טעה במילים והתחיל לנסות לשיר בסגנון כמעט אופראי שלא מתאים לו ונשמע אפילו פארודי. בסוף הפזמון הוא אפילו זייף. הוא כישרון גדול שעוד נשמע עליו אבל כרגע אולי חסרה לו קצת בשלות.
תמר יהלומי - "ככה זה (לאהוב אותך)"
לכתוב על ביצוע של תמר יהלומי הפך כבר לסוג של תענוג, אולי אפילו גילטי פלז'ר. ליהלומי יש בקול תדר שעושה לי צמרמורת בגוף מבלי שאני רוצה, זה לא נשלט. השיר שהיא בחרה הזכיר לי שגם למירי מסיקה יש את התדר הזה בקול, וברגעים מסוימים יהלומי מזכירה אותה, דומה לה.
הביצוע הזה לא היה מושלם, היתה חסרה בו עוצמה, אבל הרוך, הנוגות, הענוגות והעונג עושים את זה בגדול. היא לקחה את השיר הזה למקום הכי אישי שהיא יכולה בשלב הזה של ההתפתחות שלה כזמרת (והיא רק בת 16 וחצי) והגישה אותו הכי יפה שהיא יכולה, וזה לא מעט.
לירון איצקוביץ' - "ילד אסור ילד מותר"
ההיסטוריה של כוכב נולד ושל המוזיקה הישראלית בכלל מלאה בבחורות יפות עם קול חזק שיודעות לרגש ושרו את "ילד אסור ילד מותר" של ריקי גל. מה הופך את חגית איצקוביץ' לשונה, למיוחדת? אולי הצבע בקול, אולי הצבע בשיער, אולי הנואשות שעפה ממנה לכל עבר כמי שהוריה פרודים והיא מנסה לחבר ביניהם. אני לא יודע אם חגית איצקוביץ' היא זמרת עם ייחוד, אני כן יודע שהיא זמרת טובה עם פוטנציאל, אבל היא חייבת למצוא משהו שיש לה ואין לאחרות, אחרת זה לא יעבוד.
דוד לביא - "ושום סלע"
הבחירות של דוד לביא היו עד עכשיו מעניינות ויכולות הביצוע שלו מעניינות עוד יותר. בז'אנר שלו, של זמרים גברים ששרים בקול גבוה ודק, אפשר בקלות להתרסק ואפשר, עם מנת כישרון ראויה, גם להמריא. לביא שר את "ושום סלע" (שהלחין לפני כעשור עדי רנרט לאלבום מיוחד משירי תרצה אתר) ממעמקי הלב, ודווקא בגלל המעורבות הרגשית שלו בשיר הוא לא דייק, ואפילו התאמץ.
קשה מאוד שלא לפרגן לו, כי הוא טוב מאוד, אבל אפשר ורצוי לצפות ממנו להרבה יותר, כי יש לו את זה, הוא רק צריך להוציא עוד ועוד החוצה.
רון ויינרייך - "אור גדול"
ויינרייך הפנים יפה את הביקורות של השופטים והלך על הדברים שהוא חזק בהם. הוא בחר שיר נכון, בלדת רוק מרגשת, ושר אותה בהתחלה באופן שקט ונוגע (עם נפילונת ממש בהתחלה). בהמשך הוא פתח ואפילו לחץ, אבל עשה את זה במידה הראויה. זה עבד מעולה, זה שדרג אותו בבת אחת ממצב של ספק זמר עם יכולות לא ברורות לזמר רוק שמזכיר את הימים היפים של הגראנג' מסיאטל. לרגע חשבתי שאני צופה באמ.טי.וי ושהשנה היא 1992, כי זה נראה ונשמע כמו ניסיון מוצלח להיות מיני-אדיר ודר מקומי. יפה לו וטוב לו, סחתיין עליו.
לירון רמתי - "פתאום כשלא באת"
רמתי הגיע לאודישן הזה בלי גרון, בלי צליל כמעט במיתרים, ועדיין הצליח לשיר ולקחת את הקלאסיקה היפה הזו של שלמה ארצי למקום שלו. למרות שהוא שכח את המילים (אולי בגלל המחלה?) היה נעים לשמוע אותו שר ומסלסל. הוא עדיין נשמע כמו הכלאה מיוחדת בין אייל גולן לזוהר ארגוב ועדיין לא מדייק, אבל הוא טרזן, חתיך, שרמנטי ורב קסם, וכשהוא יהיה בריא בגרון הוא גם, כמו שאומרים ב"כוכב נולדית" - "יביא ביצועים". אני מחכה לזה.
עידן חיים - "אם את עדיין אוהבת אותי"
עידן חיים התחיל את השיר הזה בהילוך נמוך, הבית הראשון היה פשוט חלש. בהמשך הוא הלך והשתפר ככל שהשיר נמשך. בפזמון הוא התייצב עם הקול וההגשה, ועדיין נשמע קצת קצת כמו חיקוי (הפעם של בועז שרעבי, כמובן). הוא גם לא דייק, אבל העוצמה היתה שם, והנשמה הגדולה שלו. כשהוא פתח הוא פרח.
ציון חורי - "ניצוצות"
אם תמר יהלומי עושה לי צמרמורת, ציון חורי עושה לי מערבולות בבטן. גוון הקול שלו, האופן שבו הוא מגיש השיר - הם אדירים. אולי הבחירה בשיר הזה לא היתה הכי מדויקת, אבל חורי, זמר מחזות זמר בפוטנציה, לקח אותו למקום שלו, ביציע אותו חזק, והזכיר לי את אוהד שרגאי בשיאיו הווקאליים.
קרן כהן - "אמא"
חבל לי על קרן כהן כי היא זמרת מעולה. מבחינה ווקאלית נטו היא אולי הכי טובה שהיתה באודישנים האלה. הביצוע שלה ל"אמא" של משה פרץ היה מפתיע ומצוין, היא לקחה את השיר הזה למקום חדש, למקום אישי שלה, מקום נשי, היא שרה מושלם והייתי בטוח שהיא תעבור. אני לא מסכים עם הקביעה של יאיר ניצני שהיא משעממת.