איזה כיף בגמר של כוכב נולד. דמיינו על במה אחת את נינט טייב, הראל סקעת, רוני דלומי, דיאנה גולבי, מארינה מקסימיליאן בלומין, בועז מעודה, ישראל בר און וכל שאר הפיינליסטים האהובים מכל העונות של התוכנית, מתחרים ביניהם במיטב ביצועי הגמר שלהם. כדי שלא תצטרכו לדמיין יותר מדי קבלו את מצעד ביצועי הגמר של כוכב נולד בכל הזמנים, מהמקום העשירי לראשון.
מקום עשירי
"מנגן ושר" - בועז מעודה"
כולם זוכרי איך בתחילת השיר המוניטורים של מעודה לא עבדו והוא נאלץ להתחיל את השיר מהתחלה. כולם זוכרים איזה ביצוע מצוין הוא נתן שם, מסלסל בקול הזך שלו, עוד סלסול ועוד אחד, ועוד מאהוול, מכניס את הגמר והקהל לקצב המזרחי של פעם, מעלה על נס את אבנר גדסי כיוצר וכזמר. לא קל לזמר עם קול פעמונים כמו מעודה להיכנס לנעליו של בלוזר ורוקר כמו גדסי, אבל הוא עשה את זה יפה. הסיומת עם ה"או הוווווו" כבר נכנסה לקלאסיקה.
מקום תשיעי
הרבה לפני דיאנה גולבי ואורטל אדרי היה בכוכב נולד רוקר גדול ועוצמתי. קראו לו ג'קו אייזנברג, המנצח הגדול של עונה 4, הזכורה עד היום כ"עונת הרוק". בגמר הגדול ג'קו עלה עם "אני מאבד אותך", שיר לא מוכר של סער בדישי, והעלה את לחץ הדם לאלפי המעריצים עם הפזמון האגרסיבי שהתחיל ע"וזה בתוך הורידים!" ונגמר רק כשאחרונת המעריצות עם השחור מסביב לעיניים התעלפה. ביצוע מעלף.
מקום שמיני
הביצוע הזה היה הניצחון של הפשטות, הצניעות והיופי. צריך מתכות יקרות כדי לעלות עם שיר מקורי לגמר כוכב נולד - כישרון מזהב וביצים מנחושת, ולישראל בר-און היו את שניהם. מספיק לשמוע את כל הקהל שר בעל פה את המילים של שיר, שרק הפציע באודישנים ולא הושמע ברדיו, כדי להבין עד כמה הקסם האישי, הענווה והכישרון של בר-און התעלו מעל לכל השאר בעונה ההיא וריגשו מאות אלפים בקהל ובבית. המילה "סטאר קוואליטי" כבר הפכה משומשת קצת, אבל זה בדיוק מה שבר און הפגין כאן.
מקום שביעי
רוני דלומי בחרה כאן באומץ שיר שעושה חשבון נפש עם תופעת הכוכבות עצמה. הביצוע שלה היה מדויק, מעט מתאמץ, עם ניסיון להיות אגרסיבית ולהפגין כוח. הסיום היה גדול, המנוני ומרגש, כמו שצריך, דלומי עשתה את המקסימום והצליחה להתגבר על ההתרגשות הפרטית הגדולה. ככה מנצחים גמר.
מקום שישי
"שדות של אירוסים" – יהודה סעדו
שמע ישראל, אדוני שפירא. העונה שנחשבת להכי פחות של "כוכב" הסתיימה דווקא בעלייה שבסופה פסגה. יהודה סעדו, שמאז נעלם ושוב חזר, דפק בגמר וואחאד ביצוע ללהיט הוותיק של שלמה ארצי. אולי העיבוד היה קצת מעיק עם ה"נה נה נה נה", אולי לא היו לו מתחרים של ממש, אבל סעדו עצמו היה גדול. מה זה גדול, שליט"א.
למיי פיינגולד היו בעונה השישית ביצועים טובים מזה, אבל גם בלדת הרוק הזו, וכשהיא לא בשיאה, מספיקה לג'ינג'ית כדי להתברג יפה במצעד. יש כאן פתיחה איטית ושקטה, ועלייה הדרגתית ומרגשת עד לשיא גדול ומשובח, שבו הדציבלים החזקים של מיי נתנו הרבה כוח ואיכות. ביצוע סוחף, ביצוע מעולה, ביצוע שהיה אמור להיות שווה לה ניצחון בגמר. שימו לב לליווי ששרות הזמרות בצד - הוא לקוח מהליווי של "כמו אז" של שלמה ארצי.
מקום רביעי
"הנני כאן" – הראל סקעת
מדויק, בנוי היטב, מגיע לשיא ברגע הנכון וכן, גם מרגש. "הנני כאן" של הראל סקעת גאל שיר נשכח של יהורם גאון וחיים חפר על אהבה לבחורה (או עיר ירושלים) הישר אל ליבותיהם המפרפרים של בנות העשרה, אבל לא הספיק למקום הראשון. עדיין, ולמרות שהוא קצת חנוני (שיר אהבה לירושלים? סקעת שר לבחורה? בחייאת), מדובר באחד הביצועים הטובים ביותר של הגמר אי פעם.
מקום שלישי
הכל כבר נכתב על החמש ורבע דקות האלה, ששינו את פני התרבות הישראלית לנצח. ממש כך. קצת שכחו לדבר על הביצוע עצמו, שנשאר עד היום כמוסה מרוכזת של תמימות ורגש טהור. מי ששומע את השיר הזה והקול של נינה לא עושה לו צמרמורת בגוף - שילך להיבדק אצל רופא, רצוי וטרינר. הכל היה מאוד בתולי אז ב"כוכב נולד", כמעט בלי העמדה, כמעט בלי שואו. נינט עצמה, בגופה, בבגדים הצמודים אליו יותר מדי ובקולה האדיר, נתנה את השואו של חייה, ובפאוזה ההיא, השקטה, ובזעקה שבאה אחריה, קנתה את עולמה לנצח בליבנו.
מקום שני
כשמארינה מקסימיליאן בלומין פגשה את להקת "מיומנה", זיקוקים עפו בשמי הכנרת. ממ"ב נתנה ביצוע מדהים, כפי שכולם ציפו ממנה, גם מבחינה מוזיקלית וגם מבחינת השואו והפרפורמנס. ביצוע גדול, מקורי, ססגוני, מעודכן, וירטואוזי, חדשני, צבעוני, שעשה חסד אדיר עם הלהיט הישן של דורי בן-זאב והפך אותו גם לצעיר ומקפיץ מצד אחד, וגם למובחר ובעל חזון מצד שני. מארינה רקדה, שרה, התנועעה, סחפה, הביאה למקסימום את יכולותיה כזמרת וכמופיענית. דליקטס.
מקום ראשון
דיאנה גולבי היא ליגה בפני עצמה ולמי שזוכר את הגמר של השנה שעברה - "עינייך", השיר הראשון אותו ביצעה, היה איכותי יותר מ"שביל הבריחה" שאיתו ניצחה. היא נכנסה יפה לשיר הזה, שמרבית הקהל לא הכיר וספק אם זיהה את שם הזמרת המקורית ששרה אותו (מזי כהן). אבל דיאנה היתה כל כך טובה וכנראה כל כך סמכה על היכולות שלה, ששמרה את השיר המנצח לשלב הבא.
גולבי עשתה מ"עינייך" את בלדת הרוק הדיאנאית הדי רגילה שלה, מסתמכת על הקול החזק והמצמרר, על החיבור האותנטי שלה לסגנון. היא נראתה מצוין, שרה טוב, והרגע שבו היא עשתה קולות רקע לשתי הגיטרות חשמליות של גיל לואיס ויונתן פריג' היה רגע מיוחד. השיר הזה נשמע כאילו לואי להב עיבד אותו. אי אפשר שלא להאמין לה כשהיא שרה שיר כזה. אי אפשר שלא לתת לה מקום ראשון איתו.