הגענו לשלב בעונה של כוכב נולד שבו חלק גדול מהמתחרים ממשיכים להשתמש באותם אלמנטים שהביאו אותם עד הלום, משכפלים את הביצועים של עצמם משבוע לשבוע ולא מנסים להביא משהו חדש, "הולכים על בטוח", בקיצור. התוכנית הזו הראתה שיש כאלה שגם כאשר הם עושים שוב ושוב את אותו דבר זה מצליח, ויש כאלה שחייבים למצוא כיוון קצת אחר, אחרת הם לא ישרדו.

לירון איצקוביץ - "נפלת חזק"
לירון איצקוביץ ממשיכה לחזור על אותן טעויות. מבחינה טכנית וקולית הביצוע שלה היה מצויין. הייתי לוקח אותה בשקט לכל להקת קאברים, אולי אפילו למחזמר. אבל כוכב נולד היא תוכנית שלא מחפשת זמרי קאברים, אלא מישהו שיביא מעצמו משהו אחר, חדש, אישי, ולאיצקוביץ פשוט אין את זה. עד עכשיו לפחות.

אני לא נמצא איתה בחדר החזרות ולא יודע איך היא עובדת על שירים עם עמוס בן דוד או איך היא בוחרת אותם, אבל מישהו צריך להעיר את הבחורה הזו ולהסביר לה שככה היא פשוט לא תישאר בתוכנית, כי אי אפשר לא לרגש את הקהל במשך חודשיים ולחשוב שיוצאים מזה בשלום. איצקוביץ בחרה שיר נכון לה ושרה אותו טוב, אבל טוב זה לא מצויין וטוב זה לא מספיק טוב.
ציון: 7

לידור סולטן - "הנני כאן"
צריך ביצים גדולות מאוד כדי לבחור ב"הנני כאן", שהראל סקעת ניכס לעצמו בגמר של העונה השנייה. מתברר שללידור סולטן יש את הביצים הנכונות. הסיכוי שלו להיבדל מזיכרון המאסטר-פיס של סקעת היה לקחת את השיר לכיוון מזרחי ומסולסל יותר.

סולטן עשה את זה ומבחינתו עמד במשימה. ה"הנני כאן" שלו היה שונה מה"הנני כאן" של סקעת, שני ביצועים שונים של שני זמרים שונים. הוא לחץ על הנקודה הים תיכונית לחיצה יפה ועשה את זה היטב. לא נפלתי, אבל נהניתי לשמוע אותו וכל הכבוד לו על האומץ. עכשיו הזמן של לידור סולטן לעלות מדרגה.
ציון: 8

אסף שלם ונדב הופמן - "עתיד מתוק"
ההערה החוזרת ללירון איצקוביץ נכונה גם לנדב הופמן ואסף שלם, רק כפול שניים. ביצוע שהוא מבחינה טכנית סבבה לגמרי, אבל שום דבר חוץ מזה לא טוב. הם לא היו מחוברים לטקסט המיואש של משינה בשום צורה, הם לקחו שיר שנולד במועדוני אנדרגראונד אפלים ובמרתף מנטאלי ועשו ממנו חגיגית רוק מנופחת וגדולה מהחיים - ולמעשה רוקנו את השיר מהתוכן המקורי שלו, ומנגד לא העניקו לו שום אלמנט חדש או פרשנות מעניינת.

כששרים שיר כל כך אישי בדואט - חייבים שתהיה לזה הצדקה, אחרת זה נשמע כמו חבר'ה בקריוקי או במסיבת רווקים. לשיר רוק עם קול חזק ולצרוח "אווואווו!!" כשמסביבך הבינלאומיות נותנים בראש על התופים והגיטרות - זה לא מוזיקה, זה לא קאבר ובטח שלא "רוקנ'רול" - זו שרלטנות חסרת כיסוי, ואולי בעתיד גם חסרת סיכוי.
ציון: 6

אורטל אדרי - "עד מתי"
אורטל אדרי מצטרפת לקבוצת המתחרים שחוזרים על אותו טריק שוב ושוב מבלי לנסות להתחדש תוך כדי העונה. כהרגלה, היא מעלה את מפלס הדרמטיות של כל שיר שהיא לוקחת תחת ידיה לביצוע. בעבר זה עבד לה יופי, הפעם לא התלהבתי ממה שהיא עשתה לשיר. אתי אנקרי שרה את "עד מתי" מתוך ייאוש ואדרי ניסתה להישמע מיואשת, אבל התקשיתי להאמין לה. כי אדרי היא קודם כל זמרת זועמת, ששרה מתוך כעס וכשהיא מנסה להישמע מיואשת זה יוצא מאולץ. בסוף השיר העצבים שלה יצאו החוצה מתוך הייאוש וזה כבר נשמע הרבה יותר טוב.

אבל התרגיל שלה כבר מתחיל להיות משומש ואדרי הגיעה לשלב בתוכנית שבו היא צריכה להתחיל לחשוב על הדבר הבא שהיא תביא. כי לשיר עוצמתי כמו שהיא שרה ולשבור את הקול בדיוק באותם מקומות - את זה כבר שמענו ממנה.
ציון: 7

מלי שלום - "כלום לא עצוב"
השיר הלא קל הזה של אביתר בנאי הפך אצל מלי שלום לקברט קטן. זה לא הלך רחוק כמו שזה היה יכול ללכת, ומצד שני, זה גם לא היה מיינסטרימי לגמרי. בשביל הביניים הזה,  שבין הקלילות של אמצע הדרך לבין הטירוף והאימה – שני האלמנטים המרכזיים שמכתיב הקברט, שלום ניסתה לעכס עם ירכיים חשופות מדי (תרתי משמע).

היא שרה נחמד, אבל לא התעלתה. המניירות המוכרות שלה היו שם, הפעם במינונים סבירים וכיפיים. מבחינת השירה היא שרה טוב. אבל באמצע השיר היתה לה נפילת מתח קטנה שממנה היא איכשהו חזרה. בעיני היא היתה יכולה לקחת את זה הרבה יותר רחוק, לכל אחד מהצדדים.
ציון: 7

רון ויינרייך - "אף פעם לא תדעי"
רון ויינרייך הוא בדיוק הבחור שהייתי שמח לשמוע אותו שר את השיר הזה בבר אפל בחמש וחצי בבוקר, אחד כזה שירסק את הלב לכל מי ששומע אותו באותו רגע. אם הייתי בחורה הייתי עושה הרבה כדי להשיג את הטלפון שלו. כבר מזמן לא היה בכוכב נולד זמר עם אופי של כוכב רוק אמיתי כמוהו, גבר שבגברים, שמגיש את השירים בכזו עוצמה שקטה וכובשת.

הביצוע שלו לארצי, מעבר לכך שהיה מצוין, היה גם מרגש, אולי הביצוע הכי טוב לשיר הזה מאז המקור, כולל העליה בסולם בבית השני. לזכותו של ויינרייך יש לציין שלא התחיל את השיר עם ה"נה, נה נה נה נה נה נה" שאיתו ארצי מתחיל אותו בהופעותיו, אלא הכניס אותו בקטן לקראת הסוף. איזה יופי של נאמבר
ציון: 8

רותם כהן - "נכון להיום"
אוי אוי אוי רותם. אם רותם כהן היה שר ככה באודישנים לא בטוח שהוא היה בנבחרת. הביצוע הזה היה קר, מרוחק, לא מחובר רגשית. "נכון להיום" הוא אחד השירים הכי אמיתיים וכואבים במוזיקה המזרחית, שיר של נרקומן שחי מיום ליום, שמיואש מהחיים. רותם כהן שר אותו כאילו שהוא שר בצוות הווי חיל חימוש (ויסלחו לי החבר'ה מהצוות הזה). בלי רגש אמיתי, בלי להבין בכלל מה הוא שר.

טכנית זה היה בסדר, סביר, אבל יש אכזבה גדולה מאופן ההגשה, מהשימוש בקול. כהן פשוט שעמם כאן. למזלו הוא לא זייף, אבל זה היה שטוח לגמרי. נורא, ובאמת חבל.
ציון: 5

קלרה סבג - "זמר נוגה"
הוי יה, הוי מאמא. אם יש זמרת בעולם הזה שיכולה לעשות מ"זמר נוגה" של רחל המשוררת שיר בלוז עם אפיל מזרחי (חוץ ממרגול) זו קלרה סבג. היא הביאה לשיר העתיק הזה, שנכתב לפני כמעט מאה שנה, גרוב שלא היה בו קודם. אני חושב שהביצוע שלה היה נהדר. היא שרה ממקום מאוד עמוק בנשמה, והתכוונה לכל מילה. קשה לבחורה צעירה כמו סבג להביע רגשות מורכבים בשירה, אבל כאן היא מתאמצת ומצליחה. כשהיא שרה "כבר קרוב היום של דמעות פרידה" זז אצלי משהו בבטן.

כל כך רציתי לראות אותה מגיעה גבוה יותר בעונה הזו, כי קלרה סבג היא זמרת נדירה בצבע וביופי ובעומק של הקול שלה, למרות שהיא בקושי בת 17. אני מחזיק לה אצבעות להמשך הקריירה. רק אהבה והצלחה.
ציון: 8

דוד לביא - "אדבר איתך"
דוד לביא הוא סוג של מלאך שירד מאיזה גן עדן. קשה למצוא הסבר אחר לאופן שבוא הוא לוקח שיר אחרי שיר ומבצע אותו בצורה כל כך מושלמת. החצי הראשון שלו, השקט, היה ענוג ועגול ושלם. החצי השני, עם הקטע הרוגש, היה נפלא לכשעצמו. וכשהוא חזר בסוף לשקט - טריק משומש של מרבית העיבודים בכוכב נולד – המשומשות של הטריק לא הפריעה, כי רק רציתי לשמוע אותו שר עוד ועוד.

מהקבוצה הגדולה של מתמודדים שצריכים למצוא כיוונים חדשים - שלביא הוא חבר של כבוד בה - נדמה לי שאצלו זה יהיה יחסית פחות מסובך.
ציון: 9

נוי דנן - "חברה"
מבחינה ווקאלית נוי דנן נתן ביצוע נהדר, כהרגלו, שהצליח אפילו לרגש בבית השני והפזמון, כי אי אפשר שלו להתרגש מהאופן שבו הוא הוגה את המילים, מבטא אותן, מלטף אותן עם המנגינה בקולו הענוג והדוד ד'אורי.

אבל גם נוי דנן החביב מצטרף לרשימת המתמודדים שצריכים להתחיל לחשוב איך הם יוצאים מהשבלונה הקבועה שלהם בתוכנית. אם הוא חושב שהוא יעלה שבוע אחרי שבוע עם בלדה אחרת, ותהא הממיסה ככל שתהא, יבצע אותה כמו ד'אור ג'וניור ויגיע ככה עד הסוף – הוא טועה. בדרך זה ייעצר, כי בדרך זה יימאס. לעת עתה הוא סבבה לגמרי, לקראת ההמשך הוא צריך לשבור את הראש, כמו רבים מחבריו.
ציון: 8

נעמה כהן - "ילדים זה שמחה"
נעמה כהן מנסה בכוח להישאר עם הטייפ-קאסט של אתי אנקרי. הקטע המזרחי-לייט של שלמה בר ו"הברירה הטבעית" נדבק אליה כמו תוספות שיער לכלה. זה עבד יפה והביצוע שלה היה בסדר, אבל הוא לא התעלה. לא מבחינה קולית – אל תטעו עם העוצמה של העיבוד, ולא מבחינת החיבור שלה לשיר והאופן שבו היא מביעה את המשמעות החמקמקה שלו כלפי חוץ.

הבעיה של זמרות לשיר את "ילדים זה שמחה" היא שקיים לו ביצוע מצוין של ריטה. נעמה כהן היתה צריכה לנסות לאתגר אותו ולהביא משהו שונה משלה. בינתיים היא כנראה עוד לא בשלב הזה.
ציון: 7

לירון רמתי - "כלים שלובים"
אם ללירון רמתי היה אפילו קצת קול ולא רק הגשה הוא כבר היה היורש של אייל גולן. אבל לרמתי יש בעיקר הגשה, ומשבוע לשבוע הטריק הזה מצליח לעבוד. כי רמתי יודע בדיוק על אילו נקודות ללחוץ ואיזה בלוטות לשחרר. הוא אלוף של המשולש קהל-שיר-הגשה, הוא דון ז'ואן של שירים, קזנובה של ג'סטות, הוא מגיש את השיר שלו באופן ממיס, כמו מאהב שמפיל ברשתו שבוע אחרי שבוע בחורה חדשה. אני לא מכיר הרבה נשים שהיו עומדות בקסם שהוא מייצר, כשהוא שר להן באופן פרטי שיר רומנטי.

נראה לי שכל מקום שלירון רמתי יגיע אליו בעונה הזו יהיה המקום הכי גבוה שבו זמר ללא גרון אמיתי הגיע אי פעם בתחרות שירה כלשהי (חוץ מכמובן ישראל בר-און). גם הוא צריך להתחיל לחשוב על הדבר הבא שהוא מביא, אחרת הוא לא יהיה איתנו להרבה זמן.
ציון: 8.

תמר יהלומי – "חופשי זה לגמרי לבד"
ביצוע טוב מאוד, אבל לא ביצוע מדהים של יהלומי, יותר של ה"בינלאומיות" בעיבוד חביב, אבל לזכותה של יהלומי עומדת הבחירה של השיר. בניגוד למתמודדים אחרים בשלב הזה שהלכו על הבטוח מבחינתם, יהלומי בחרה להראות לנו צד אחר שקיים בה – הרוקיסטית הצעירה. לא הייתי אומר שהיא זמרת רוק גדולה, ממש לא, אבל יש לה כוח ויש לה יכולות מסוימות.

זה לא הספיק לה בשביל להיות ממש בתוך השיר הזה, אלא לשיר אותו כאילו מהצד, מלמעלה, לא ממש אותו. יהלומי לא נעצה ב"חופשי זה לגמרי לבד" את השיניים עד הסוף, אולי בשלבים מתקדמים יותר של העונה היא תדע איך לטרוף נתחים מדממים כאלה של רוק ישראלי קלאסי.
ציון: 7

חגית יאסו - "עטור מצחך זהב שחור"
כולם נפלו מהביצוע של חגית יאסו ל"עטור מצחך", ובאמת היה ממה ליפול. יאסו העיפה הצידה את רוב מה שהיא עשתה קודם בעונה הזו וכאילו באה חדשה, בוגרת, עוצמתית, רכה ובעיקר נעימה, זכה וברה. בבית השני קרה נס קטן והיא שרה אותו אפילו יותר יפה מהבית הראשון. הפלצט שלה ב"אז אלחש באוזניך" וה"כשיכור" שלה היו ממש וירטואוזיים. זה היה ביצוע באמת מושלם, מבחינתה של יאסו, שהגיעה בו לאיזשהו שיא (ממש כמו המבצע המקורי והיוצרים של השיר הזה).

הדבר היחידי שמונע מהביצוע הזה מלקבל ציון 10 עגול הוא העובדה שאין ליאסו את משא השנים שיכול לגרום לה לשיר אותו באמת מושלם.
ציון: 9

>> אדיר גץ, עידן עמדי וסאבלימינל הופיעו בהתנדבות ללוחמי מג"ב