תוכנית האודישנים הרביעית של העונה החדשה של "כוכב נולד" סיפקה שישה כשרונות, שלפחות ארבעה מתוכם ראויים להיכנס לנבחרת. נדרג אותם כדרכנו מהטוב ביותר לפחות מוצלח.

מעיין בוקריס - "אורי"

מעיין בוקריס (17, נשר) היא מסוג הזמרות שבשבילן שווה שתהיה "כוכב נולד". זה שהיא לומדת מוזיקה בתיכון לאומנויות בחיפה ושאבא שלה מוזיקלי זה נחמד, אבל מהרקע הזה התפרץ לפתע למסך קול צלול, חזק, יפהפה, ששר בחן ובמקצועיות את "אורי" של אחינועם ניני.

וואו. איזה ביצוע נהדר, איזו זמרת מקסימה, ששרה כמעט מושלם. סוג של רוני דלומי משודרגת, משולבת בכרמל אקמן. והיא רק בת 17. וואו. מה נתנו לך לאכול, ילדה? איזו דיווה קטנה. היא חייבת להיות בנבחרת. חייבת.

ניקיה בראון - "עוף גוזל"

אני מתנדב כאן ועכשיו לקחת את ניקיה בראון (34, חולון, במקור קנזס סיטי) לשיעורים פרטיים של טשטוש המבטא האמריקני שלה. "עוף גוזל" שלה היה ביצוע של זמרת נשמה אמיתית, כמו שרואים רק בסרטים, או בלהקת העבריים מדימונה.

ניקיה, שהפכה ליהודייה כי חיפשה אחרי האמת שלה, שרה ממש מקסים. עולה למעלה? עפה למעלה. עם עוצמה, עם דיוק. כאמור המבטא קצת מפריע, אבל אפשר להתגבר עליו. כן היא מצוינת, ואם היא תהיה מסוגלת ללמוד לשיר עוד שירים בעברית היא יכולה להגיע רחוק, למרות שלפי המסורת הכוכב נולדית זמרות נשמה מסוגה לא שורדות עד השבלבים המאוחרים (ראו מקרה ארלין גולד). אבל נבחרת? ברור. ודאי. רגשי אותי, ניקיה.

עידן עמדי - "כאב של לוחמים"

עידן עמדי (22, ירושלים, מפקד בהנדסה הקרבית) הוא גבר גבר, אחד שהייתי יוצא איתו לקרב ומכניס אותו כבר עכשיו לנחרת. נפש של משורר בגוף של חיה רעה, שפורק חרא שמצטבר בלב על הדף והגיטרה.

השיר המקורי שלו "כאב של לוחמים" (הוא לא נתן לו שם, אבל זה היה הביטוי הכי חזק בשיר אז החלטתי לעזור לו) הוא אחד השירים החזקים ששמעתי בשנה האחרונה, ולא רק באודישנים לכוכב נולד. שיר שצועק כאב אותנטי, ואין משהו יטותר חזק מזה בעולם.

עמדי הוא אמיתי, ישיר, חותך בבשר, מוכשר בשירה, נגינה, כתיבה והלחנה. יש עליו חספוס של גריז של "אכזרית", אבל מתוך החספוס הזה בוקע קול יפה, צלול, שמזכיר קצת את הראל מויאל ובועז מעודה. אני מאמין שהוא עוד יכול לשיר הרבה יותר טוב, והוא גם יוכיח את זה.

אוהד שרגאי - "שרה"

אוהד שרגאי (26, כפר סבא) חי במחזמר. הכישרון הגדול שלו, שבינתיים הוא עוד לא כל כך יודע איך ולאן לתעל אותו כדי שיתאים לדרישות של תוכנית כמו "כוכב נולד", מזכיר לי דווקא את מארינה מקסימיליאן בלומין, שהגיע לאודישן שלה לפני שלוש שנים עם קסילופון והיום היא כבר דיווה.

לשרגאי יש קול חזק, צלול, בריא, יש לו מניירות של זמר פופ, הנותן שואו בשילוב קולות מוזרים וחיקויים דאחקיונריים, מנגן בפסנתר בדרמטיות. מעין קרן פלס על יותר מדי רד-בול וודקה. את "שרה" של אלונה דניאל הוא הפך לאופרת רוק ואחר כך לג'אז, וסיים ב"שרה שרה שיר שמח". המון ביטחון, לפעמים אפילו יותר מדי, ואם הוא רקוצה להיות בנבחרת (ומגיע לו) הוא חייב להתאפס על עצמו מהר ולהתאים עצמו לחוקי המשחק.

מאור דניאל - "עכשיו תורי"

למאור דניאל (22 וחצי, תל אביב) יש קול נהדר. הוא מסלסל יפה, הוגה יופי חי"ת ועי"ן גרוניות. הבחור הצנוע והמוכשר הזה באמת שר יפה, אבל לא בטוח שזה יספיק לו כדי להגיע לנבחרת, אבל בשביל זה הוא יצטרך לעבוד קשה, כי קול יפה זה לא תמיד מספיק.

מאי מלר - "ירושלים של זהב"

גם מאי מלר הצעירה (16 וחצי, הרצליה) שר יפה, אפילו יפה מאוד, במיוחד את "ירושלים של זהב" של נעמי שמר ושולי נתן. באודישן שנערך בלב הקניון היא התרגשה וקצת רעד לה הקול, כך שהביצוע היה לא רע, אבל רחוק מלהיות מושלם. מצד אחד מלר מוכשרת ומגיע לה צ'אנס, כי היא יודעת לשיר. מצד שני היא עדיין לא זמרת מגובשת. אולי היא צריכה להשתפשף עוד שנה בחוץ.