אורטל אדרי – "בשבילי"
סוף סוף אורטל אדרי שרה סול, משהו אחר, חדש מבחינתה. בגלל שהקול שלה כזה גדול מעניין לשמוע אותה מגוונת. וזה עובד נהדר. בחלק הראשון של השיר היא שרה בשקט יחסית ואפשר היה ליהנות מהצבע שלה, מהעומק של הגרון. בחלק השני של השיר היא העלתה הילוך, פתחה קצת ווליום, וממש נתנה ביצוע של זמרת נשמה גדולה, כמעט אורטל פרנקלין. באופן כללי היא היתה מדויקת והעניקה לשיר את מה שהיה ראוי שיקבל. כיף של נאמבר.
ציון: 9
אסף שלם ונדב הופמן - "היושבת בשורה הראשונה"
אסף ונדב חזרו לעצמם בנאמבר עשוי היטב, שגאל מתהום השכחה את אחד השירים הפחות מוכרים של "השלושרים". הם עשו ממנו נאמבר חביב של רוקנ'רול קליל וחמוד, עם ליווי גיטרות בסגנון "אסטה אסטה", שקצת הזכיר את גזרת ההורה של כוורת. הם שרו טוב, נתנו שואו, היו מקצועיים, ידעו איך לשלב את הקולות שלהם להרמוניה שעובדת למרות השוני שבצבעים ביניהם. נדמה לי שאם חנן יובל או שלום חנוך היו רואים את הביצוע הזה - הוא היה גורם להם הרגשה טובה. אם אסף ונדב יזכו בעונה הזו עלולה להיווצר בעיה מביכה, אבל עושה רושם שהם בדרך לשם.
ציון: 8
איזה יופי, כמה נעים, איזה מתק שפתיים. לירון רמתי ממשיך שבוע אחרי שבוע (כמעט) לשבור את סטיגמת הזמר ה"מזרחי" ובוחר לכסות דווקא שירים "אשכנזיים". הזמיר מרמת-גן נתן פה ביצוע מדויק ומרגש, עם קול הפעמון שלו, הוא נשמע כאילו הרגע הקליטו אותו באולפן והעבירו כבר את התיקונים של הטכנאי.
רמתי היה רומנטי, חם, משוחרר ומקסים. נהניתי מאוד לשמוע אותו שר, ובעיקר פותח את הקול בפזמון ומחזיק את השיר למרות שקשה לו. הוא עלה יפה בסולם והעניק פרשנות משלו לשיר הנחמד הזה של אוהד חיטמן. וואו איזה כיף.
ציון: 9.5
חגית יאסו – "זמר שלוש התשובות"
חגית יאסו שרה מאוד יפה את "זמר שלוש התשובות", אבל הביצוע שלה לא הצליח לרגש אותי. היא לא חרגה מעבר לצפוי, לא הצליחה ממש לגעת.
טכנית היא היתה טובה, כהרגלה, וטכנית אנחנטו יודעים כבר שהיא מצוינת, אבל אולי היא לא הפנימה עד הסוף את המילים שהיא שרה ולא השכילה לגבש לעצמה איך צריך להביע את הטקסט הזה החוצה.
ציון: 7
רון ויינרייך – "מחר אני בבית"
ויינרייך שוב מפתיע לטובה, שובר כאן את תדמית הרוקר עם פסנתר ומנגן יפה. הוא פותח בקול צרוד, ומעביר אחר כך את השירה לקול יפה יותר, צרוד פחות. הוא מקפיד לא לזייף, שר היטב ואפילו מרגש. עושה חשק להזיל דמעה.
ויינרייך נותן פה בלדה מצוינת, גם רוק, גם קיטש, בלדה שהסקורפיונז היו גאים בה. הפזמון השני שלו, במרכז הבמה, עם המבט למעלה, עשה לי צמרמורת. הוא לקח את השיר הזה למקום שלו, הפרטי, האישי, והגיש לנו אותו כמו מאסטר שף.
ציון: 9.5
נוי דנן – "צרות טובות"
שיר שני של "השלושרים", וזה רק מתוך 8 שירים בשלב הראשון. יפה. נוי דנן שר כהרגלו בקול מהשמיים, צח ומקסים, והפעם הוא מאוד מאוד מדויק, כשהליווי הקלאסי עושה לו טוב. בתמונה הכוללת מתקבלת כאן יצירת פופ-קלאסי עגולה, שלמה ובוהקת מרוב חן וברק.
דנן גם נראה מצוין, כמו זמר בסרט קולנוע על אירופה הקלאסית, סוג של נער-מקהלה מובחר בחצרו של המלך. חוויה נאה במיוחד הוא מספק בנאמבר הזה, למרות שהאריזה הדי חנונית של השיר לא מסתדרת עם הטקסט המצ'ואיסטי.
ציון: 9
תמר יהלומי – "רק אל תגידי"
בצפייה ראשונה חשבתי שתמר יהלומי נתנה כאן ביצוע חלש, שהיא צועקת במקום לשיר, שהעיבוד הרוקיסטי לא מתאים לה, לא יושב עליה כמו שצריך. צפיתי בביצוע שלה עוד פעמיים, והבנתי שהרוק באמת לא עשה לה כאן טוב, כי הוא התנגש עם הקול הנמוך שלה וכשהיא פתחה חזק, עדיין בסולם נמוך, זה נשמע לא משהו.
אבל כל החלק הראשון של השיר, כשהליווי היה שקט יותר עד לא קיים, ויהלומי שרה את השיר כמו בלדה דרמטית - אז זה עבד נפלא. היא היתה צריכה לשיר ככה את רובו, המעבר לרוק קלקל לה.
ציון: 7
דוד לביא – "היא חזרה בתשובה"
דוד לביא שוב מפעיל את הקסם המפורסם שלו, וכשאתה שומע אותו מגיש את השיר העצוב והנפלא הזה של רוטבליט וכספי בא לך לבכות, לא ברור אם מעצב או מאושר, ואתה מלא התרגשות, כיוון שיש כאן מפגן משובח של אמנות צרופה. זה לביא בשיאו, ענוג וקורע לב בו-זמנית, מוציא מעצמו דיוק יחד עם כוח, מפלח את הבטן עם ביצוע מהשמיים.
שמעתי את מתי כספי ממש לא מזמן מבצע את השיר הזה בהופעה, והביצוע שלו היה באמת מפיל, אבל הוא המקור. מיד אחריו, לא הרבה אחרי, ניצב הביצוע המושלם הזה של דוד לביא.
ציון: 10
תמר יהלומי – "זה ששומר עלי"
בביצוע הזה תמר חוזרת להיות היהלום שאהבנו כל כך לאורך העונה. קול נמוך, שמשדר חום וסקסיות כאחד, וגם את התקווה המהולה בעצב שיש בשיר הזה. יהלומי חזקה יותר בבלדות, למרות שמירי מסיקה יעצה לה לשיר יותר שירים קצביים.
היא פתחה בסוף ווליום ונתנה את הכי טוב שיש לה. זה היה עוצמתי, זה נתן תחושה של משהו מיוחד. היא סחבה את השיר טוב ונתנה נאמבר יפה.
ציון: 8
אסף ונדב - "צ'רלי וחצי"
בחירה מקורית ומפתיעה של שיר. מחזיר אותך מיד לסבנטיז, גם הטקסט, גם הצליל ובעיקר העיבוד. הצמד, חצי וצ'רלי, עשו את מה שהם יודעים לעשות היטב - שרו באופן חביב והביאו את הגרוב וההומור והחיבור המיוחד שלהם בין הכאן והעכשיו לישראליות של פעם.
השיר הזה בהחלט היה נחמד, לא בטוח שהוא התאים לשלב כזה קריטי בתחרות, אבל כאלה הם אסף ונדב.
ציון: 8