הזמרת האגדית דולי פרטון הלכה לעולמה בגיל 80

דולי פרטון, מהזמרות והיוצרות הגדולות של מוזיקת הקאנטרי והפופ, הלכה לעולמה הערב (שלישי) בגיל 80. אחיינה, בריאן סיוור, הודיע על מותה בסרטון שעלה לחשבון האינסטגרם שלה בשם המשפחה.

"שמי בריאן סיוור, בנה של קאסי פרטון, ואני מייצג היום את משפחות פרטון ואוונס בהודעה על מותה של דודתי, דולי רבקה פרטון דין", אמר סיוור בסרטון. לדבריו, פרטון ביקשה ממנו לפרסם הודעה כזו כבר לפני שנים: "כראש האבטחה שלה במשך יותר משני עשורים, תפקיד שאבי לארי מילא לפניי, דמיינתי את הכובד של הרגע הזה - אבל לא באמת הרגשתי אותו עד עכשיו".

רק אתמול דווח כי פרטון בוחנת את האופציה של הופעת "אווטאר", עם דמות דיגיטלית, דמויית הולוגרמה, שתופיע במקומה, זאת לאחר שממש לאחרונה התייחסה בפני מעריצים למצבה הבריאותי ואמרה: "אני יודעת שבזמן האחרון כולם חושבים שאני חולה יותר ממה שאני באמת. אני נראית לכם חולה? אני עובדת קשה פה".

הקריירה של פרטון נמשכה עשרות שנים. היא נחשבת לאומנית הקאנטרי המצליחה ביותר במכירות, עם יותר מ-160 מיליון אלבומים שנמכרו ברחבי העולם. אלבום הבכורה שלה, Hello, I’m Dolly, יצא ב-1967, ובהמשך הגיעו להיטי הענק כמו I Will Always Love You, 9 to 5 ו-Jolene.

פרטון נולדה ב-1946 בפיטמן סנטר, טנסי, למשפחה ענייה עם 11 אחים ואחיות. "אף פעם לא ממש גווענו ברעב, אבל לפעמים לא היה לנו מספיק לאכול", סיפרה בריאיון ל-PEOPLE ב-1977. בגיל 6 התחילה לנגן בגיטרה הראשונה שלה ולשיר בכנסייה של סבה, וכעבור שנה כבר התחילה לכתוב שירים.

ב-1971 הגיע להיט הקאנטרי הראשון שלה למקום הראשון, Joshua. באותה שנה יצא Coat of Many Colors, שהגיע למקום הרביעי. ב-1973 יצא Jolene, שהגיע למקום הראשון במצעד הקאנטרי וגם נכנס ל-Hot 100 של בילבורד.

פרטון עזבה את תוכנית הטלוויזיה של ואגונר ב-1974, וכתבה את I Will Always Love You כשיר פרידה מהשותף היצירתי שלה. "כשהתכוננתי לעזוב, זה לא היה מצב טוב. אז הלכתי הביתה והשיר פשוט הגיע אליי. בבוקר למחרת אמרתי, 'ככה אני מרגישה'. דמעות זלגו לו על הפנים", סיפרה ב-2012.

השיר הגיע פעמיים לפסגת מצעד הקאנטרי, אבל הפך ללהיט עולמי כשוויטני יוסטון הקליטה אותו לסרט "שומר הראש" מ-1992. "זה היה דבר עולמי. זה היה בסרט, זה היה מקום ראשון. חשבתי, 'וואו. אני כתבתי את השיר הקטן הזה'", סיפרה. "שם הרגשתי את הערך שלי ככותבת שירים. חשבתי, 'זו המתנה שלי, ואני אעשה איתה את הכי טוב שאני יכולה'".

במקביל לעבודתה המוזיקלית שמיצבה את מעמדה כאחת היוצרות הגדולות בהיסטוריה, פרטון תחזקה גם קריירה קולנועית, שהתחילה ב-1980 - כשכיכבה בסרט "9 עד 5" לצד לילי טומלין וג'יין פונדה. שיר הנושא האיקוני היה הסינגל הראשון שלה שהגיע למקום הראשון ב-Hot 100. השלוש נשארו חברות, ופרטון הופיעה בהמשך בתפקיד אורח בסדרה "גרייס ופרנקי" של טומלין ופונדה בנטפליקס.

לאורך הקריירה זכתה פרטון באמי, ב-11 פרסי גראמי, ב-10 פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי ובשבעה פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי. היא הייתה מועמדת פעמיים לאוסקר, קיבלה אוסקר של כבוד, והייתה אחת משבע אמניות בלבד שזכו בפרס בדרן השנה של איגוד מוזיקת הקאנטרי.

ב-1999 נכנסה פרטון להיכל התהילה של מוזיקת הקאנטרי, בטקס שבו ביצעה את Coat of Many Colors. קני רוג'רס, חבר קרוב שלה ושותפה לדואט Islands in the Stream, הוביל את הכנסתה להיכל. בנובמבר 2022 נכנסה גם להיכל התהילה של הרוקנרול.

מעבר למוזיקה ולקולנוע, פרטון הייתה מעורבת בפעילות פילנתרופית. הבולטת שבהן הייתה Imagination Library, יוזמה ששולחת ספר אחד בחודש לילדים מלידה ועד גן חובה. פרטון סיפרה שההשראה לכך הגיעה בין היתר מאביה, שלא למד לקרוא ולכתוב.

פרטון נישאה לקרל תומאס דין במאי 1966. הזוג ניסה להביא ילדים לעולם אך ללא הצלחה, עקב התמודדותה של פרטון עם מחלת האנדומטריוזיס, שבעקבותיה נאלצה לעבור כריתת רחם. לאחר מכן השניים החליטו לוותר על הורות "ממניעים אידאולוגיים".

דין נפטר ב-3 במרץ 2025. פרטון כתבה אז באינסטגרם: "קרל ואני בילינו יחד שנים נפלאות רבות. מילים לא יכולות לעשות צדק עם האהבה שחלקנו במשך יותר מ-60 שנה". כמה ימים לאחר מכן פרסמה לזכרו את השיר If You Hadn’t Been There, וכתבה: "קרל ואני התאהבנו כשהייתי בת 18 והוא היה בן 23, וכמו כל סיפורי האהבה הגדולים, הם אף פעם לא נגמרים".