תביעת ענק מול 1,668 שירים: שופט הורה על דרייק ומוזיקאים נוספים להגיב לכתב תביעה שהוגש נגדם על הפרת זכויות יוצרים. התביעה מאשימה מאות יוצרים, מפיקים וחברות תקליטים בהעתקה ללא רשות של קטע מוזיקלי מ-1989 של צמד מפיקים בשם סטילי אנד קליבי. והאמת? יכול להיות שיש להם קייס.

בכתב התביעה הארוך להבהיל מצוינים 1,668 שירים שונים שמשתמשים באלמנטים מוזיקליים מתוך קטע בשם Fish Market, שנוצר על ידי צמד המפיקים. בין האמנים שמוזכרים שם: דרייק עם הלהיט One Dance, לואיס פונסי, ג'סטין ביבר ודדי יאנקי עם דספסיטו, מייג'ור לייזר עם Lean On, וזה רק קצה הקרחון.

אבל מי עומדים מאחורי התביעה הדרמטית? סטילי אנד קליבי הם זוג מפיקים מוזיקליים מג'מייקה, שבסוף שנות השמונים היו צמד מבוקש בז'אנר הדאנסהול המתפתח. הדאנסהול היווה המשך של מוזיקת הרגאיי הג'מייקנית ולקח אותה לכיוונים חדשים, אלקטרוניים ואגרסיביים, שהביאו אותו להצלחה בינלאומית. השיר שסביבו מרוכזת תביעת הענק הוא קטע אינסטרומנטלי בשם Fish Market, כאמור, שנוצר על ידי צמד המפיקים, וזכה להצלחה כשזמר הדאנסהול שאבה רנקס השתמש בו בלהיט בשם Dem Bow.

השיר של רנקס זכה להצלחה בין היתר בקהילות של צעירים לטינים בפוארטו ריקו וניו יורק, שלקחו את הסאונד האגרסיבי והמרקיד של הדאנסהול, עירבבו אותו עם ראפ ונתנו חיים לז'אנר חדש: רגאטון. מה שהתחיל בתור התכנסות מחתרתית של מוזיקאים בסוף שנות השמונים, הפך בשנים האחרונות לתעשיית ענק שמגלגלת מיליארדים, עם כוכבי על כמו באד באני, רוזליה, דדי יאנקי, ג'יי באלווין ועוד. לכל אחד מהשמות האלה יש חוב גדול, גם אם לא משפטי, לאותו קטע מוזיקלי של סטילי אנד קליבי.

חוקר המוזיקה וויין מארשל מעריך שלא פחות מ-80% מז'אנר הרגאטון כולו, אינספור אמנים, משתמשים באלמנטים של הקטע המוזיקלי שעומד במרכז התביעה. אבל איך יכול להיות שכל כך הרבה אמנים השתמשו בשיר ללא רשות? בתחילת הדרך, כאמור, רגאטון היה ז'אנר מחתרתי. כזה שמוקלט באולפנים דלי תקציב ומועבר מיד ליד על קסטות או דיסקים צרובים.

אף אחד מהמפיקים, הראפרים או הזמרים לא חשב על זכויות יוצרים, כי אף אחד מהם לא חשב שהז'אנר יזכה להצלחה מסחרית, כזו שתוביל אותם לחוזים בחברות המוזיקה הגדולות בעולם ואלבומים שיימכרו במיליונים. עכשיו, כשמה שהיה פנטזיה פרועה הפך למציאות, והמחתרת הפכה לאמ-אמא של המיינסטרים, קליבי (סטילי, המפיק השני, הלך לעולמו) רוצה את מה שמגיע לו. הרגאטון לא רק הושפע מהקטע שיצר, הקטע הזה נמצא עמוק ב-DNA של הז'אנר שהיום כל ילד מכיר.

דרייק ואמנים מוכרים נוספים טרם התייחסו פומבית לתביעה, אבל דבר אחד בטוח: אם יש לצמד המפיקים קייס, מדובר בתביעה שתשנה את פניה של המוזיקה. קצב הרגאטון הוא חלק בלתי נפרד מהנוף העכשווי של הפופ. האם ייתכן שהמוזיקה שהפכה אותו לתופעה תרבותית חוצת יבשות היא גם זו שתביא למפלתו?