רק אתמול התבשרנו שפרי פארל, אחד הרוקרים המשפיעים ביותר בעשורים האחרונים על עולם הרוק, יגיע לישראל ב-1 בספטמבר עם להקתו ג'יינס אדיקשן להופעה היסטורית, ומיד אחרי שיצאה ההודעה כבר התחיל פארל לפזר בפייסבוק שלו את דעותיו על יחסי ישראל והפלסטינים.
בתשובה לשאלה של גולשת בשם עדי, ענה לה פרי: "עדי, האם את חיה בישראל? אם כן אז תאזיני למה שקורה שם, ג'יינס אדיקשן כנראה בדרך. מסוכן שם, זה בטוח,זה נראה כאלו תמיד מסוכן שם. אני עייף מלחכות לשלום. עדי, נשבר לי מהאלימות. אני עושה חשבון ששני הצדדים הרגו ושניהם נפגעו, אבל האם מישהו מהם הרוויח משהו? שלום, שלום לאלף שנה. אני מקווה שצעירים ישראלים ופלסטיניים יקבלו השראה מהמופע. אני אוהב את שני הצדדים".
"ישראל חכמה.. הפלסטינים הם פסיכים"
בפוסט נוסף שלו כתב פרי: "ישראל-פלסטין. ישראל כזו חכמה, עם כלי נשק משחיתים. כזה חרא. והפלסטינים הם פסיכים. עם שכנוע עצמי. לוחמים שמוכנים להתאבד. נלחמים אחד בשני מאז ימי דוד וגוליית. הורגים, נפגעים, נפצעים, מתכתשים. האם יש גאולה במעשי האלימות האלה אחד כלפי השני? כבר איבדנו את היכולת לבדוק. תעצרו את זה, שני הצדדים. שלום, שלום לאלף שנים.
בפוסט שלישי שלו כותב פארל: "אני רוצה לדבר מהלב שלי ולהגיד שנמאס לי לשמוע על המלחמה בין ישראל ...לבין כל הסובבים אותם. אני מרגיש שאני באמת לא רוצה לדעת מי עשה מה למי. אני לא רוצה שום דבר מלבד שלום באזור. עכשיו צריך לבדוק איך זה אפשרי".
פרי פארל גם מנהל דיאלוגים עם גולשים בפייסבוק שלו, על הסכסוך בין ישראל והפלסטינים, דיונים בהם הוא נשמע די נאיבי: "התשובה למצב נמצאת במוחות המבריקים של הצעירים באזור, שצריכים לתקשר עם המוחות המבריקים הצעירים מחוץ לאזור. הייתי מתחיל שם. בכמה שטויות הם ניזונים אחד על השני. בתור מוזיקאי, אני צריך לנגן עבור כל הגזעים של בני האדם. הם אהבו אותי, ואני אהבתי את כולם".
"מעולם לא שוכנעתי לשנוא אדם אחר, ולא אכפת לי מה כתוב באיזה ספר"
לגולשת רובין הוא משיב: "הייתי בירושלים סביב 1999-2000. ראיתי את הקיצונים ש"נחטפו" ושבויים בדתם. זה מדהים. נכון מאוד. אנשים שחיים בעולם החלומות. קפואים מכדי לנוע בכיוון מסוים פרט לזה שמורה להם המנהיג הדתי ש"חטף" אותם. אם מדברים על הויכוח - חקרתי הרבה דתות, ולמדתי הרבה. התאמתי את עצמי לדרך שלהם, אבל אף פעם לא ויתרתי על האני העצמי שלי. זכותי לקבוע מה שאני רוצה בשבילי בעולם הזה. מעולם לא שוכנעתי לשנוא אדם אחר, ולא אכפת לי מה כתוב באיזה ספר".
בפוסט נוסף כותב פרי פארל למעריץ: "צריך לדבר על הנושא הזה, למרות שזה קשה. הנושא הוא מוות, ונקם. המולדת, וארץ הקודש, אלוהים, פוליטיקה ודם. למדתי המון מן התגובות שלכם, אז תודה לכל אלה שמנסים להשכיל אותי. אני בא בהרגשה של אדם תמים. היכולת להאמין בשלום היא בתוכי. אני חושב שזה משהו שכולנו צריכים להאמין בו. כשאני חושב על החינוך שמקבלים, על הלחצים שמגיעים מהמשפחה, השלום נראה לי כמו נס. היי .. אני מאמין בנסים. האם מישהו מכם?".