מותו של ג'ורג' מייקל בגיל 53 מזעזע את בריטניה ואת מעריציו בכל העולם. כותרות אתרי החדשות הבריטיים הכתירו את מייקל בתואר "כוכב הפופ הגדול ביותר" שיצא מבריטניה ועם מכירות של 100 מיליון אלבומים, גם לאחד האמנים העשירים שיצאו מבריטניה.

בדירוג שערכו באתר דה ריצ'סט (THERICHEST) ב-2015 הוערך הונו של מייקל ב-175 מיליון דולר. לפי ההערכות באתר זה, רק ממכירות תקליטים – הרבה אחרי תור הזהב שלו – הכניס מייקל ב-2014 148 אלף דולר. בין נכסיו ניתן למנות את הבית הוויקטוריאני בשכונת דרום קנזינגטון, שבחישוב של דה ריצ'סט היה שווה אז 11 מיליון דולר, אבל בשנתיים האחרונות המשיכו מחירי הבתים בלונדון לזנק, וככל הנראה הבית שווה כיום הרבה יותר. בנוסף, היה למייקל בית נוסף בפאלם ביץ', אוסטרליה, לא רחוק מסידני בשווי של כ-6 מיליון דולר.

חוץ מזה, הרוויח מייקל לאורך השנים מיליוני דולרים מהכנסות ממכירות כרטיסים ואלבומים. ב-2010 קיבל מייקל על פי הערכות 15 מיליון דולר על סיבוב הופעות שערך באוסטרליה. בסוף 2006 קיבל מייקל 3 מיליון דולר על הופעה פרטית של 75 שהזמין איש עסקים לא ידוע ממוסקווה בפני 300 אנשים. סיבוב ההופעות שערך באותן שנים הכניס לפי הערכות 97 מיליון דולר, אם כי לא כל הסכום הגיע למייקל. מאלבומו פיית' שיצא ב-1987 הרוויח מייקל על פי הערכות כמעט 28 מיליון דולר.

מייקל גם ייזכר בזכות מאבקו בחברת התקליטים סוני באמצע שנות ה-90. מייקל היה חתום בתחילה בחברת התקליטים CBS שנרכשה על ידי סוני ב-1988, וב-1992 פורסם כי מייקל לא היה מרוצה משיטות השיווק של סוני. "סוני פיתחה טכניקות מכירה נוקשות ובעלות פרופיל גבוה. הם משתמשים בטריק שבו אם האמן לא רוצה להסתגל לרעיונות העכשוויים שלהם, יש הרבה צעירים רעבים שכן יסכימו", אמר אז.

באותה שנה הגיש מייקל תביעה נגד סוני וביקש להשתחרר מהחוזה עמה, במה שנחשב כהימור אישי עצום שעלול היה לעלות לו בקריירה שלו. סוני טענה כי הוא הפר את החוזה עמה ולא היה מוכן להשתתף במשימות יחסי ציבור. במסגרת הדיון בבית המשפט טען מייקל כי אלבומו "Listen Without Prejudice" שיצא ב-1990 מכר רק 7 מיליון, לעומת מכירות של 14 מיליון עותקים ל-"Faith", מכיוון שסוני לא שיווקה אותו כראוי. במסמכים שהוגשו לבית המשפט במסגרת התביעה נחשף כי מייקל הרוויח בין 1988 ל-1992 7.35 מיליון ליש"ט. סוני הרוויחה באותן שנים מעבודתו של מייקל 52.45 מיליון ליש"ט.

אבל ב-1994 הפסיד מייקל במשפט כשהשופט טען שתנאי ההסכם הוגנים וכי מייקל ניהל עליהם משא ומתן מחודש. מייקל כעס על הפסיקה וטען כי השופט מחמיץ את הנקודה וכי החוזה שלו עם סוני הפך אותו לעבד. בספטמבר 1994, כשהליכי הערעור היו בעיצומם, הודיעה סוני למייקל שהוא יכול לנהל מו"מ עם חברות תקליטים אחרות, אבל הבהירה לו שאין דרך חזרה. לפי דיווחים שפורסמו אז, הוא שילם לסוני 30-40 מיליון דולר כדי שישחררו אותו. בסופו של דבר חתם מייקל על חוזה עם דרימוורקס – וזכה להצלחה מחודשת. ב-2003 חתם מייקל שוב על חוזה הקלטות עם סוני – שמחזיקה גם ברוב הזכויות על החומרים שיצר.

מייקל לא היה נשוי במותו, לא היה במערכת יחסים ולא היו לו ילדים – וכמה שעות בלבד אחרי שפורסמה ההודעה על מותו, החלו לעסוק בבריטניה מי יזכה לנתח מהירושה הגדולה, ולא פחות חשוב מההכנסות העתידיות מהקניין הרוחני של מייקל.

ככל הנראה בני משפחתו הם אלה שיזכו בירושה, למרות שבעבר פורסמו סיפורים גם על מתיחות בגזרה הזו. ב-2004 טענה אחותו הגדולה של מייקל, מלני, כי הזמר סירב לסייע לה כלכלית – מה שאילץ אותה לסגור את העסק שלה ולהתפנות מביתה.

פורסם במקור ב-TheMarker

עוד ב-TheMarker

החיים ב-40 מתחת לאפס: המקומות הכי קרים בעולם

רוצים להיות עשירים מספיק כדי לעשות מה שאתם רוצים?