בשירו "בגרמניה לפני המלחמה" כתב שלמה ארצי לאימו: "...אך לפני המלחמה החצוצרות ניגנו, ורקדתם שניכם את והוא. מאושרים בריקוד, בלי חשש ופקפוק, בגרמניה - לפני המלחמה". השיר הופיע באלבומו הכפול "חום יולי אוגוסט" שיצא ב-1988, ולא היה מלהיטיו הגדולים, אך בני הדור השני לשואה, בני דורו של ארצי, לא יכלו שלא להתחבר אליו.
אתמול סגר שלמה ארצי מעגל, כאשר הוא עצמו היה זה שהביא לאדמת גרמניה את הניגונים, הריקודים, האושר ותרועת החצוצרות. ארצי הופיע אתמול בבית הכנסת ריקה-שטראסה בברלין, לעיני קהל של ישראלים ויהודים. ארצי התרגש, אולי אפילו מחה דמעה, ויחד עם להקתו שר וניגן מהמיטב שלו, ובין המילים בעברית שילב גם כמה שיידיש.
שלמה ארצי בברלין: "ארץ חדשה" (צילום: Jazzy Berlin)
העיתונות המקומית דיווחה על המופע שעומד להתרחש, וכתבה שההופעה עצמה היוותה אתגר עבור המארגנים המקומיים של המופע, שהיו צריכים לספק לארצי ולהקתו תנאים נאותים. זאת במסגרת המאמצים המקומיים לספק תרבות יהודית לאלפי היהודים והישראלים שמתגוררים בברלין.
המפיק מרטין קרנץ מספר שנדרשו לו תשע שנים של נסיונות ומאמצים, עד שהצליח להביא את ארצי להופעה המדוברת בבית הכנסת בברלין.
את "בגרמניה לפני המלחמה" מסיים ארצי ב: "האם הסתיימה המלחמה? בגרמניה לפני המלחמה, היית יפה, זה מכאיב, הזמן לא עמד, הגוף לא נצחי. מי רוקד תחת ירח, רק הזכרון, מי האיש בתמונה, מי הילד בארון. בגרמניה לפני המלחמה, היה נדמה לך, מה היה נדמה לך?". והשאלה שנשארת תלויה באוויר עבור ארצי ובני דורו היא כמובן האם הסתיימה המלחמה.