ביולי 1940 ג'ון לנון היה עדיין בבטן אמו, ג'ורג' האריסון ופול מקרטני עוד לא היו בתכנון; פרנק סינטרה היה זמר ליווי צעיר בתחילת הדרך ואחד הכוכבים הכי גדולים היה המלחין והמנצח גלן מילר. אלו היו הימים הראשונים של המצעד האמריקאי, מצעד בילבורד. 

המצעד השבועי הראשון בתולדות ארה"ב פורסם ב-27.7.1940. במקום הראשון היה שיר בשם "I'll Never Smile Again" של המנצח טומי דורסי, שסחף אחריו גם את החוף המזרחי וגם את החוף המערבי. החיוך של טומי דורסי עם השיר הזה נמשך 12 שבועות, אך הזמר הצעיר שהצטרף אל דורסי באותו שיר, פרנק סינטרה, בהחלט חייך את החיוך המפורסם שלו עוד כמה וכמה פעמים אחרי אותה שנה. 

לצד המנצח טומי דורסי עם פרנק סינטרה וחבריו ל-Pied Pipers, גם אחיו, ג'ימי דורסי, כיכב במצעד במקום השני עם השיר "The Breeze and I". אחריהם גלן מילר הצטרף למצעד עם לא פחות משלושה קטעים שונים, וגם בינג קרוסבי וקיי קייזר קיבלו מקום יפה במצעד ההיסטורי. כל אלו היו מנהיגי ביג-בנד כנהוג באותם ימים, הרבה לפני שהוקמה להקת הקצב הראשונה ואפילו לפני שאלוויס פרסלי למד נהיגה (או קרוא וכתוב). 

75 שנה אחרי כן מצעד השירים של בילבורד נשלט על ידי "Cheerleader" של OMI, וויז קאליפה, פטי וופ וכמובן טיילור סוויפט. הימים השתנו, כל מה שידענו והכרנו על מוזיקה גם, אך מצעד בילבורד ממשיך ומתעדכן מדי שבוע. יהיה נדיר למצוא ברחוב מישהו שמכיר את אחד משירי המצעד הראשון שאי פעם נערך באמריקה, ובכל זאת ניצלנו את ההזדמנות לחזור לרגע אחורה ולהתרפק על הצלילים האלו מפעם. נוסטלגיה להרבה לפני שנולדנו.