סימפולים (דגימת קטעים משירים אחרים) של שירים ישנים הפכה לתופעה נפוצה מאוד בשנים האחרונות, אבל מי שבקיא בענייני זכויות בתעשיית המוזיקה יודע שבשביל לשחרר שיר שכולל סמפול באופן רשמי - חייבים לקבל אישור מהיוצר המקורי.
לרוב, כשמגיש הבקשה הוא אמן בסדר גודל בינלאומי הוא לא צפוי להיתקל בבעיות, ובמקרה הכי חמור הוא ישלם כמות לא מבוטלת של כסף בשביל האישור המיוחל.
אבל מה קורה כשהסימפול בכל זאת לא מאושר? בשלב הזה יש לאמן יש שתי אופציות: לגנוז את השיר בצער רב או להדליף אותו בצורה מחתרתית ולקוות לטוב, וזה בדיוק הקונפליקט בו נתקלה ניקי מינאז' ב-2018, כשסימפלה את השיר האיקוני של טרייסי צ'פמן "Baby Can I Hold You", והאחרונה סירבה לאשר לה לסמפל אותו לאלבומה "Queen".
למרות זאת, מינאז' בחרה לנסות את מזלה והטילה קוביות מטאפוריות באוויר, וממש לפני יציאת האלבום היא הדליפה את "Sorry" לדיג'יי Funkmaster Flex, ומשם, כמובן, השיר כבר מצא את עצמו ביוטיוב ובכל פינה אפשרית ברשת. צ'פמן, הזמרת הוותיקה והמוערכת, ממש לא אהבה את התרגיל של הראפרית, ומיד תבעה אותה על הפרת זכויות יוצרים.
התביעה הוגשה לפני כשנתיים, ולשתיים כבר נקבע תאריך לדיון בבית משפט כדי ללבן את הנושא, אבל לפני כמה ימים השתיים הגיעו להסכמה ביניהן שמינאז' תשלם לצ'פמן 450 אלף דולרים על הפרת הזכויות, בטח אחרי שאותו דיג'יי פאנקמאסטר הודה ש"ניקי הביאה לי משהו", ואז פשוט העלה את השיר לרשת מבלי לברר דבר.
כמובן שהסכום שסוכם בין השתיים הוא כסף קטן עבור מינאז', שההון שלה מוערך בכ-100 מיליון דולרים, ומבחינתה מדובר במחיר די זעום בשביל להתחמק מכאב הראש המשפטי שיכול היה להיגרר שנים, והעובדה שהשיר, בסופו של דבר, יישאר זמין למעריצים לנצח.