בשן את שבן נוסטלגיה בע"מ
יגאל בשן - "כל פעם"
לפני שבוע סיפרה כאן ריקי גל שהיא "שטיח" ועכשיו מגיע תורו של יגאל בשן להצהיר שהיום הוא "קיר", "שיר", "גדי", "רוח" ושפעם היה "בקבוק" והיום הוא "יין". בשיר פשוט ולא מתחכם מדי, שהפיק מוסיקלית אסף תלמודי, מתפייס בשן עם עצמו ועם העולם: "איך פעם לא הבנתי בכלל את מה שטוב בי, או רע בי". גם על החמצה שבאהבה הוא שר, ומספר שפעם היא הייתה והיום זה פתוח, שהיא רצתה לעצור והם המשיכו לדהור, ונגעו בקצה הגורל. הפסנתר של שלומי שבן מוסיף נופך רומנטי לשיר, הכנות של בשן עודנה כאן וקשה מאוד לפקפק בה, אבל השיר נשאר מעט פרווה ולא מאתגר מספיק. בכל זאת ולמרות הכל נעים לקבל דרישת שלום מיגאל בשן, שחזר בשנה האחרונה בסיבוב הופעות עם מיטב הלהיטים ויוציא בקרוב אלבום חדש אחרי לא מעט זמן.

אולי אתה רגיש מידי
אבישי כהן - "שעות רגישות"
אבישי כהן משחרר את שיר הנושא מתוך אלבומו האחרון והסימפטי "שעות רגישות" וכמו ב"אהבה חדשה" גם כאן הוא רומנטי מאוד, נוסטלגי ומביא איתו את אותה אווירה שבה ללב יש מקום נכבד. כהן שר על ימים שחלפו בדממה ועל מישהי שאהב שנשאר ממנה כנראה רק זיכרון: "מבטך העצוב בליבי עוד נשאר, לא אדע דבר מלבדך איך אפשר, גם אם לא ניפגש או לא נתרגש שוב, מבטך העצוב בליבי נשאר". הקול של כהן, כמו השיר עצמו, קטן, לא בומבסטי, רחוק מלנסות להרשים בהפקה או במילים מפוצצות. אין כאן משהו שלא שמענו קודם, רק פשטות כנה שכנראה עשתה משהו להרבה לבבות של אנשים שרכשו את האלבום.

פעם בחיים, ככה אני מרגיש
חנן לוי - "פעם בחייך"
"פעם בחייך קורה שמישהו גונב את ליבך" שר חנן לוי בשיר עם קצב שמזכיר מעט את הג'יפסי קינגס ואת הסגנון הצועני- ספרדי. אבל אל תטעו, השיר נכתב כמה ימים אחרי האזכרה התשיעית לחבר של לוי, ששם קץ לחייו, והיה עבורו מורה ואח גדול, כך ששמחת החיים הזו יכולה להתפרש מעט אחרת. טווח האמנים והסגנונות שאיתם עבד לוי רחב ביותר, החל מערן צור וירמי קפלן ועד ג'ו עמר והתזמורת האנדלוסית, מה שמסביר את ניחוח מוסיקת העולם ששורה על השיר. כרגע עובד לוי על מופע פלמנקו לפסטיבל באפריקה, סגנון שגם אותו אפשר לזהות כאן. למרות השמחה יש בשיר זעקה אותנטית שיוצאת מהלב, כך שגם אם לוי לא יגנוב את ליבכם לא תוכלו להתעלם ממנו.

אחד מפילי עולם
הפיל הכחול - "פסקול"
מוסיקה יכולה להוות פסקול לרגעים קטנים עד גדולים בחיים, את זה יודע כל מי שרגע משמעותי בחייו לוווה בשיר כזה או אחר. חברי "הפיל הכחול" מאשקלון עכשיו גם שרים על זה: "במנהרת הזמן, אני שומע אותם, והזמן זורם לו לאחור, החיים ממשיכים, השירים נשארים, כמו שאת הנדריקס לעד העולם יזכור". "פסקול", סינגל ראשון מתוך אלבום בכורה עתידי, מתחיל בנגינה אקוסטית והופך בהמשך לקטע רוק אמביציוזי מדי, כשהגיטרות מנסרות ברקע בקטע סיום ארוך ומעט שחצני. אז הנדריקס, מושא אהבתם שעליו שרים חברי ההרכב, זה עוד לא, אבל עם חדוות היצירה שיש ובעיקר קטע הסיום, אפשר להסתפק בגאנז נ' רוזס כחול-לבן.

עד מתי אחפש לי מקום חניה
איתן שפירא - "אין חנייה"
אחרי סינגל הבכורה "זמן לבד" היה לאיתן שפירא מספיק זמן איכות עם עצמו וכעת מגיח סינגל חדש, שמזכיר באופיו את החומרים של עברי לידר הן בלחן והן במילים. "לפיתויים תמיד יש צבע ירוק, תגיד תודה ושמור בארנק, אם תתפוס תשמור חזק גם בשבילי", הוא משפט מהסוג שלידר היה ודאי מחבב. השיר הקצר שהפיק ועיבד מוסיקלית אדם גורליצקי הוא קטע מיינסטרים סימפטי עם פזמון קליט, שיכול להפוך בקלות לכמעט "עכשיו טוב" הבא, אם יתנו לו צ'אנס. "לא נשאר לסוף, אני רק מאלתר וכל דקה בודק ומשהו חסר" שר שפירא, ומספק את ליטרת המלנכוליה והריקנות העכשווית שהולכת טוב בשירים מסוג זה. מדובר במיינסטרים מעט צפוי, אבל גם די נעים.