מארינה מקסימיליאן בלומין מוציאה את השיר "אני הולכת", אותו כתבה והלחינה, עם עיבוד משותף לה ולמוזיקאי תמיר מוסקט ("בלקן ביט בוקס"), שהפיק מוזיקלית.
"אני הולכת", שיר בו מארינה מדברת על כך שהיא מאהבת של גבר שבוגד איתה באשתו, יוצא כסינגל שני מתוך אלבום הבכורה שלה, שצפוי לצאת בחודשים הקרובים. קדם לו שיר הנושא "עמוק בטל". האלבום יכלול שירים מקוריים שלה לצד לחנים שלה לשירי משוררים כמו לאה גולדברג, נתן זך, נתן יונתן, יונה וולך ורחל חלפי.
אל השירים ניתן בינתיים להיחשף במופע המשובח של מקסימיליאן בלומין "עמוק בטל", הכולל בין היתר ביצוע לשיר "ישנן בנות". מארינה תופיע איתו ב-23.03.11 בזאפה הרצליה וב-16.04.11 בזאפה תל אביב.
בראיון מיוחד ל-mako סיפרה מארינה על האלבום המתקרב: "אני בציפיה והתרגשות. אני אוהבת לעשות הרבה דברים וברור בשם הנאמנות למוזיקה שאני חייבת להתנסות כיוצרת וכאדם סקרן. התוצר חייב להיות עגול ושלם ולכן לקח לי זמן להקליט אלבום, אבל גם בלי תקליט אני כל הזמן מייצרת. בכל זאת המוזיקה נשארה הכי חשובה לי ולוקח לי זמן לי להבשיל, בגלל הרב גוניות שלי. עכשיו זיהיתי קו שבשל לצאת... עד לרגע שהבנתי מה הולך להיות בדיסק. תוך כדי העבודה, בעצמי לא היה לי מושג עם איזה פן ארצה לצאת לעולם, בגלל שיש לי הרבה צדדים ללכת איתם, והבחירה בצד היא לא קלה"
אני הולכת
כְּבָר כָּתַבְתִּי עָלֵינוּ אינספור שִׁירֵי פְּרִידָה. אֲנִי הוֹלֶכֶת וכשהולכים, אֵין דֶּרֶךְ חֲזָרָה. טָרַקְתִּי אֶת הַדֶּלֶת! חוֹשֶׁבֶת עַל זֶה עוֹד רֶגַע, מוֹרִידָה אֶת הַמַּיִם וְחוֹזֶרֶת.
אַתָּה יוֹדֵעַ כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם אֲנִי זוֹרֶקֶת אוֹתָךְ?! אֲבָל אֲנִי - קוֹסֶמֶת. כֹּל פַּעַם שֶׁאַתָּה מַחֲזִיר מַבָּט, אֲנִי אִתּוֹ חוֹזֶרֶת. אַתָּה עוֹבֵר וּמֵבִיא לִי נְשִׁיקָה, אִיֵּי כַּמָּה מְחֻזֶּרֶת...טִפְּשָׁה...
וְאָז תַּצְלוּם אִשָּׁה עַל הַשִּׁדָּה מַזְכִּיר לִי שֶׁאֲנִי בּוֹגֶדֶת. זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה שֶׁאֲנִי מֵעֵזָה לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּמִּלָּה הַזֹּאת, אֲבָל לְכָל דָּבָר יֵשׁ שֵׁם וּלְזֶה קוֹרְאִים מְאַהֵבֵת.
תַּגִּיד, אַתָּה בְּאֱמֶת חוֹשֵׁב שֶׁאַתָּה הָאֶחָד שֶׁלִּי? וְשֶׁאֲנִי הָאַחַת שֶׁלְּךָ? כִּי אִם לֹא, זֶה מִשְׂחָק מַמָּשׁ מוּזָר וּבִכְלָל אֲנִי בַּדֶּרֶךְ אֶל הַדֶּלֶת!
נו, שַׂמְתָּ לֵב שֶׁהָלַכְתִּי? מַרְגִּישׁ בחסרוני? מוּל הַטֵּלֵוִיזְיָה? שֶׁעָזַבְתִּי הַכֹּל וְשָׁכַחְתִּי הַכֹּל וְנִתַּקְתִּי מִכֹּל הַכְּבָלִים וַאֲנִי אֶתְפּוֹגֵג לְנֶגֶד עינייך.
אֲנִי הֲכִי טוֹבָה בִּלְהַגִּיד שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת כְּשֶׁאֲנִי עוֹמֶדֶת. לֹא, בְּעֶצֶם מֵהַסַּפָּה זֶה נִשְׁמַע הֲכִי טוטאלי, פטאלי, בְּלִי דֶּרֶךְ חֲזָרָה, אֲנִי הוֹלֶכֶת!
אֲנִי נִשְׁכֶּבֶת רֶגַע...לֹא, אֲנִי הוֹלֶכֶת! אֲנִי אוֹהֶבֶת רֶגַע...אֲנִי הוֹלֶכֶת! אֲנִי חוֹשֶׁבֶת יוֹתֵר מִדַּי. אֲנִי הוֹלֶכֶת! אֲנִי...אֲנִי הוֹלֶכֶת!