האלבום המיתולוגי "אדם בתוך עצמו" של שלום חנוך משנת 1977 יוצא היום לחנויות המוזיקה בהוצאה מחודשת בסדרת "סימני דרך" של חברת "אן.אמ.סי יונייטד", המאגדת בתוכה הוצאות מחודשות לאלבומי מופת בזמר העברי.

האלבום "אדם בתוך עצמו" יוצא במהדורה כפולה הכוללת את התקליט המקורי כדיסק בצירוף שני שירי בונוס: גרסה מוקדמת מ-1973 לשיר "בואי לרקוד" והשיר "לך לפסיכיאטור" גם הוא מ-1973, את שניהם הקליט חנוך עם להקת "בני נח".

הדיסק השני באלבום הכפול הוא די.וי.די המתעד לראשונה הופעה של שלום חנוך במועדון "צוותא" בתל אביב ב-1978 כפי שצולמה על ידי רשות השידור. במופע מבצע חנוך ממיטב שיריו, ביניהם גם השיר הנדיר "כל זמן זה הזמן". בנוסף כולל הדי.וי.די שני קליפים לשירים "לילות שקטים" ו"אדם בתוך עצמו", מתוך התכנית "עוד להיט" שצולמו ב-1977 לערוץ הראשון.

ההוצאה המחודשת, השנייה במספר לאלבום זה מתרחשת כעת לרגל סדרת מופעיו של שלום חנוך "4 תחנות" - סדרת מופעים חד פעמית, אשר בהן עובר חנוך בין אלבומיו הקלאסיים. המופע השני בסדרה יערך הערב (חמישי, 18.2, האנגר 11, נמל תל אביב), ובו יחזור שלום חנוך לאלבומים "סוף עונת התפוזים" של להקת "תמוז" (1976) בה היה חבר, וכאמור אלבום הסולו השני שלו "אדם בתוך עצמו", שכלל לצד שיר הנושא קלאסיקות כמו "עיר זרה", "לילות שקטים", "טיול ליפו", "השביתה", "בואי לרקוד" ועוד.

שלום חנוך: "חשתי בדידות, פחד מזקנה, ניכור וקור"

בחוברת המצורפת להוצאה המחודשת כותב יואב קוטנר: דרך ארוכה עשה שלום חנוך מהלהקה הצבאית, דרך העבודה המשותפת עם אריק איינשטיין, אלבומו באנגלית “Shalom” אותו הקליט באנגליה, עשרות השירים שכתב לאחרים ועד שהגיע ל"אדם בתוך עצמו" – אלבום הסולו שלו בעברית.

"יצירת התקליט 'אדם בתוך עצמו' נבעה מהכרה שקשה לי להופיע כחלק מקבוצה" אמר שלום, "חלק גדול ממנו נכתב בהשפעת תחושות שחוויתי בלונדון: בדידות, פחד מזקנה, ניכור וקור. הבדידות בלונדון עצומה. יש שם שמונה מליון זקנים בודדים. זה נורא השפיע עלי. פחדתי לאבד את הזהות, להיות לא מובן. למדתי בלונדון להרגיש איך זה להיות אבוד ובודד עד הסוף. שלוש שנים שלא היה לי אף אחד חוץ מליהי...".

שירים באורך שבע ועשר דקות

”אדם בתוך עצמו" שיצא ב1977 היה מעין אנטיתזה לאנרגיות הנעורים המתפרצות של "תמוז". האלבום כלל שבעה שירים ארוכים ומורכבים, עמוסי קטעי סולו של הנגנים: שיר הנושא הענוג המהפנט ו"לילות שקטים" הFאנקי-רוק'נרולי נמשכו כמעט שמונה דקות (ובכל זאת הפכו ללהיטי רדיו ולהמנונים-בהשתתפות-הקהל בהופעות חיות).

"טיול ליפו" הסיפורי משעשע שבר שיא ישראלי כשנמשך יותר מעשר דקות (וכלל  משפטי מפתח לדעותיו של שלום על החיים, על מוסד הנישואין, על להיות מפורסם ועל עוד נושאים אישיים-אקטואליים). "השביתה" (למלים של מאיר אריאל) נמשך כמעט שבע דקות. שני השירים שנוצרו בלונדון, "שעונים" (כ7 דקות) ו"עיר זרה" (חמש וחצי) היו קודרים ומינוריים. בעצם, חוץ מ"לילות שקטים" (שכלל את משפט החיזור המושלם של התקופה: "עלי איתי לחדר לקפה ותקליטים...") הייתה רק בשיר אחד הזדמנות לקום ולרקוד: "בואי לרקוד".