נוסעים
דין דין אביב ואברהם טל - "מסע"
דיו דין אביב מנסה לעשות פופ- רגאיי יחד עם אברהם טל בסינגל חדש, הלקוח מאלבומה האחרון. מנסה, ורק בעזרת טל היא מצליחה להרים את השיר אל מעבר לסתמיות. המילים לא משאירות רושם מיוחד והן לקוחות מאותו ז'רגון מוכר ושגרתי שאפשר למצוא בכל שיר שאנטי-באנטי שמכבד את עצמו: לב, לצאת אל החיים, לא להתייאש, כמה כייף לתת וכו'. המוסיקה ובעיקר טל מצליחים להביא גרוב ולעשות מצב רוח טוב לכמה רגעים. סך הכל מדובר בשיר קליט, אבל מדין דין אביב וגם מאברהם טל שמענו כבר דברים יותר מוצלחים מאלו.

ארקדי דוכין עם וולקן וסימה; מיכה שטרית עם לרוז ואלמליח

נתפסו ברשת
ארקדי דוכין עם וולקן וסימה דוכין - "מלאכי ה-NET"
ארקדי דוכין לא נח ותוקף מכל החזיתות. עוד לא סיימנו להתענג על "החברים של ארקשה", דיסק מקסים לילדים, והנה יוצא הסינגל השלישי "מלאכי הנט" מתוך הפרויקט המיוחד "תרבות ru", המקדם אמנים ישראלים דוברי רוסית. הסינגל החדש, בו מתארח וולקן, התגלית החדשה של עולם הראפ הרוסי, מזכיר ברוחו את ימי "רדיו בלה בלה". מדובר בשיר עם אג'נדה וביקורת חברתית על ימי האינטרנט, בו אפשר למצוא מין זמין ומהיר, אהבה כאשליה, רגש כמוצר קנייה ועוד. סימה לוי-דוכין, אשתו של, מלווה בנעימות ובקלילות בפזמון, כדי שיהיה לנו יותר קל להסתכל על עצמנו במראה. דווקא קטע הראפ מיותר ומחליש את האמירה של השיר, אבל ככלל מדובר ביציאה סימפטית ואוהבי דוכין ישמחו לפגוש בו שוב.

זמן שאול
מיכה שטרית, חיים לרוז וליאור אלמליח - "ילדי זמן גפן"
ומדוכין לשטרית. פיוט של רבי ישראל נג'ארה, הפייטן הנודע מצפת שחי במאה ה-16, מקבל חיים בעזרתם האדיבה של שטרית, אלמליח ולרוז. למרות האינפלציה בפיוטים ושירי הודיה ותפילה לאל, קשה לדמיין שיר שהולחן על ידי שטרית שלא יהיה ראוי ולא יזיז משהו בלב. התוצאה של החיבור בין שלושתם נשמעת יותר מעניינת ויותר אותנטית משאר שירי האמונה. פחות "תראו אותי, מצאתי תשובה ועכשיו אני מאושר" והיא נעשית מרצון אמיתי להבין את הפיוט ולנהל איתו סוג של אינטראקציה. הטקסט מדבר על אפסות האדם מול האל שבוחר את מי "יקטוף" ועל הזמן הקצר שבו אנו חיים כאן. אלמליח מצליח להפנט בתפילה, שטרית כרגיל משדר כנות ועומק ולרוז תורם בהפקה ובתכנות. אני מעדיף את גרסת האלבום שהיא ארוכה יותר ונותנת תחושת שלווה כמו סוג של מדיטציה.

יעל דקלבאום שרה "אליס" ו"הפשרות"

יעל בארץ הפלאות
יעל דקלבאום - "Alice"
"לפעמים אנחנו גדלים לפעמים מתכווצים, לפעמים אנחנו מגיעים להרגשה של היי ואז שוקעים" זהו התרגום החופשי לסינגל השני והמצוין של יעל דקלבאום, המרעננת הרשמית של החג, שבו נעלה כולנו עוד כמה קילוגרמים מיותרים. אחרי שהופיעה עם שלמה ארצי וחברה ל'בנות נחמה', משחררת דקלבאום את הסינגל השני שלה, שמדגיש את האיכויות הקוליות שלה ואת הנשיות שהתפרצה עלי, שגרמה לפרצוף של ג'וני מיטשל ופיג'יי הארווי להחמיץ מרוב דאגה, שמא אני כבר לא אוהב אותן. אז טוב, לדקלבאום יש עוד הרבה קילומטרז' לעשות עד שתגיע למעמד המיוחל, אבל בינתיים רעמת השיער של קרולינה יכולה להסתמר בגאווה. המילים בשיר מלוות את "אליס" לתוך בור אפל ואפור שממנו החופשה שאליו יצאה נראית ונשמעת קצת אחרת מהחופשות של זמרות המיינסטרים. קטע מצוין שמקבל בקלות את תואר מצטיין המדור של השבוע.

הבא בתור הוא סוס (יאור)
הפשרות- "היפו בלוז"
תכירו את "הפשרות", הרכב רוק שכולל את עפר סקר, דניאל רוט, אודי ראז ואלון צלניק. בצעדי היפופוטם הם יוצאים כעת עם סינגל ראשון מתוך אי.פי. שנמכר בהופעות. מדובר בשיר שהוא מעין דו-שיח בין סוס לסוס יאור, או יותר נכון סוסת יאור, שטוענת (כמו בפיוט של רבי ישראל נג'ארה באייטם הקודם) שהכל זמני. הסוס מצידו חוזר במונית בשלוש בלילה אחרי שניכש עשבים. המסקנה: "ריח החציר הוא ריח נעורים ושנת הצהריים השלווה תבוא עם כמה כדורים". הומור יש כאן בהחלט עם ריח חציר של שנות השבעים, קריצה לפסיכדליה ואולי משהו מגלעד כהנא והג'ירפות שלו. הזוי חמוד ומקורי.