שעות חורפיות
אבישי כהן - winter song""
אבישי כהן לא מבזבז זמן. בעוד שאלבומו "שעות רגישות" ממשיך לעשות חיל במכירות הוא כבר מתכוון להוציא אלבום בינלאומי חדש בשם ""Aurora, שייצא בלייבל האגדי "Blue Note" מבית EMI ויכלול שירים בשפות שונות, ביניהן לדינו, ספרדית אנגלית ועברית. בינתיים קבלו סנונית ראשונה מתוכו, "שיר חורף", דווקא כשבחוץ שרב. הקונטרבס, אם דאגתם, עדיין איתו. השיר שמתחיל בפריטת פסנתר רומנטית ונוגה, ממשיך להדהד עם הבס כמו גלים עולים ויורדים, שמתנפצים להם באווירת מסתורין קלה: מישהי מסתכלת מהחלון וחושבת מה היא יכלה להיות לולא הייתה איתו. אולי היא רוצה להיות עם אחר, אולי פשוט להיות חופשייה. יש משהו מהפנט בלחן וכל רקדן מחול שמכבד את עצמו ירצה לאמץ את הקטע. אישית אני מעדיף את כהן בגזרה הבינלאומית, שמתאימה לו הרבה יותר מאשר השירים שהוא שר בעברית. מצטיין המדור.

מרתה גומז עושה חשק לאלבום שלם; Abigay מצויינת

הפרויקט של מרתה גומז
הפרויקט של עידן רייכל - "Todas Las Palabras"
לא צריך להבין ספרדית כדי להתרגש מהיופי והאיפוק הכבוש שמפגינה מרתה גומז (במקור מקולומביה) בסינגל החדש שמשמעותו "כל המילים", הפותח את "בין קירות ביתי", האלבום השלישי של "הפרויקט של עידן רייכל". למרות שהאלבום הגיע למעמד פלטינה ונדמה שכולם כבר שמעו אותו, כדאי להזכיר שגומז מופיעה בו בקטע נוסף ומוסיפה הרבה ניחוח של מוסיקת עולם. "Todas Las Palabras" הוא שיר שמצליח לגעת, מבלי לגעת בקיטש. יש בו עדינות שבאה לידי ביטוי בכלי מיתר כמו הצ'לו והכינור. עושה חשק לשמוע חומרים נוספים של גומז במסגרת אלבום שלם. לפי שני השירים שלה באלבום של רייכל זה בהחלט נשמע כמו עסק משתלם.

יאללה תחזרי
Abigay – "הדרך לחזור"
אביגאי האלמונית נשמעת כמו זמרת גוספל שחורה, כזו שאם רק תרגיזו אותה היא תוכל לפתוח עליכם כזה לוע שגם אלוהים לא יוכל לעזור. בשיר היא אומנם היא מבקשת שיראו לה את הדרך לחזור, אבל זה לא אומר שכדאי להתעסק איתה. כמו שהיא שרה צריך לשמור על זהירות, כי "זאבים יש מכל סוג ואין לדעת מה קורה בחוץ". עם הסול המצוין והקול העמוק שהיא מביאה איתה סטייל ארית'ה פרנקלין, נראה שהיא היא הזאבה בשטח. מעניין יהיה לעקוב אחריה.

גילי זיגמן בוסרי; עמית חיו זקוק לטקסטים

לא הבטחתי לך גן של סביונים
גילי זיגמן והאופוזיציה – "סביונים"
גילי זיגמן, 27, "משורר חוליגן" (כך נכתב באתר הבית שלו) חולם עדיין על הילדות האבודה, תקופה בה יכול היה לשוט בין עננים או הרים, לרוץ אל השדות או לשחק בין בניינים על מאדים. בינתיים הוא משחזר את תחושת החופש וסוגר מעגל. "סביונים" הוא סינגל הבכורה שלו, אותו כתב והלחין. יש תשוקה וכנות בשיר הרוק הבסיסי הזה, בו הגיטרות נותנות את הטון, במיוחד בקטע בו זיגמן צועק ומגיע לסוג של קתרזיס. ולמרות כל זאת השיר עדיין נשמע בוסרי וטוב היה עושה זיגמן אם היה משפצר אותו, עושה אי אילו מקצי שיפורים ומוסיף כמה אלמנטים פחות צפויים. את הלהבה והבעירה כבר יש לו.

מי שטוב לו ושמח
עמית חיו - "שמח/עליז"
עמית חיו לא ליקק דבש בשנים האחרונות. אביו נפטר מסרטן וגם אחותו חלתה במחלה חצי שנה לאחר פטירת האב. מתוך הכאב כתב חיו שיר אופטימי, הלקוח מאלבומו השני, "שמח/עליז", שיוצא כשנתיים אחרי אלבום הבכורה "עולם של יופי". השינוי הבולט לטובה לעומת שירים קודמים של חיו היא ההפקה המעט יותר מתקדמת. אבל, למרבה הצער זה לא מספיק. הייתי מאד רוצה לפרגן לו, אבל גם לאחר כמה וכמה האזנות נותרת תחושה חזקה שמדובר בסקיצה, ברעיון של שיר לא גמור, שעדיין זקוק לשיפוצים רבים. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בגזרת המילים, שמצד אחד חלקן נדחס בכוח לתוך הלחן, כמו בשורה "אך כשהעבודה מסתיימת / ארצה בך ולא אוותר על החלום", שנשמעת מאד מלאכותית. ומצד שני הן בנאליות: "חזרתי לבד שוב לישון באלכסון, ורק לחלום". נראה שבשלב ראשון חיו צריך להתמקד יותר בשירה ובלחן ולהשאיר את כתיבת המילים למישהו אחר. זה לא יעשה אותו בהכרח פחות שמח.