יש רגעים שממש תוך כדי שהם קורים, אפשר כבר להבין שהם הולכים להיחרט בנו וללוות אותנו עוד הרבה זמן. כזה היה האודישן של כפיר צפריר הערב (שלישי) ב"הכוכב הבא". הראפר בן ה-32 עלה על הבמה כדי לשיר את סיפור חייו המורכב והמרגש. הוא הרים את המסך בענק ותוך כדי גם נכנס לנו עמוק ללב ולנשמה.

"במקור אני משכונת פג'ה בפתח תקווה. זאת שכונה קשוחה", סיפר לפני האודישן, "באודישן אני שר את 'סרט פשע' שמספר על מה שקרה בשכונה הזאת עם המשפחה, החברים והסביבה. ראינו במשפחה הרבה בתי סוהר, חוויות קיצוניות. באיזשהו שלב זה ממש השפיע לי על החיים. אמא הייתה מסכנה בגלל זה".

"אמא עשתה הכל כדי להרחיק אותי מזה: מכרה את הבית של סבתא, מכרה את הבית שלה, עברנו לשכור דירה בראשון לציון. עד היום אני גר שם. לא יודע לכמה אנשים יצא לחוות את התחושה שהם נולדו מחדש".

האודישן המופתי שהפך לנו את הבטן הסתיים בהרמת מסך עם 82% מכובדים מאוד, חמישה כחולים ואדום אחד מאמדורסקי. "אתה צריך להגיד תודה רבה למוזיקה שנותנת לך פורקן למיליון המחשבות והדמויות שרצות בך", אמרה קרן פלס, "המוזיקה זו מתנה בשבילך לעבור את החיים האלה. אתה מעורר הרבה אמוציות, הרגשתי שאני צופה בטיפול שלך כמעט. רציתי לשבור כוס, נשבעת לך. עשית משהו. תודה על אודישן שלא נשכח".

איתי לוי הגדיל לעשות כשהזמין את צפריר לסשן באולפן. "אתה לא הזמר הכי גדול בארץ, לא הביצועיסט הכי גדול שפגשתי - אבל האמת שלך כל כך חזקה אחי, אתה שברת אותי לגורמים. אשמח לעשות איתך משהו באולפן".

"לשיר בפניכם זה כבוד גדול בשבילי", סיכם צפריר, "יותר מ-20 שנה שלא ראיתי את אמא שלי עם חיוך קורן כמו שהוא היה עכשיו. נפל לי האסימון שאם המסך הזה לא עולה, גם החיוך של אמא שלי ייצבט. אמא, תודה על הדרך שאת מעבירה אותי ועל זה שאת תומכת בי ולצידי. זה באמת היה הכל בשבילך".

כפיר צפריר - "סרט פשע" (צילום: מתוך "הכוכב הבא", קשת 12)
"יותר מ-20 שנה שלא ראיתי את אמא שלי עם חיוך קורן". כפיר צפריר ואמא | צילום: מתוך "הכוכב הבא", קשת 12

כפיר צפריר - סרט פשע

זה ליל הסדר השעה כמעט כבר תשע
השולחן עמוס כל הדודים יושבים
נפתחת דלת וכמו סצינה בסרט פשע
ארבע חבר'ה מגולחי ראש נכנסים

הסבתא קמה ושואלת מה תשתה
גם מסבירה שיש פה אוכל לפנים
הכל קורה בתוך דירה קטנה אי שם בפג'ה
כולם כבר על הרגליים אני בן שמונה וכמו סבתא לא מבין

שעוד דקה כבר לא יהיה שמח חרא על החג וחרא על הקישוטים
האורח הקירח מוציא תעודה צורח והיד שלו שולפת מיד את האזיקים
כולם צורחים ורק דוד אחד יושב שם
כמו הקפה שלו הוא נטול עצבים
והרבה לפני שאני קלטתי מה קורה כאן
הם לקחו אותו ומאז הוא נעלם לחודשים

שמעתי את אמא מדברת על קנטינה
ולא הייתה לי ויקיפדיה בשביל שאני אבין אותה
אבל כשירדתי למטה לשחק עם חברים קצת
הם הסבירו לי איך הדברים עובדים

מאז מעיף גרם ולחברים נותן גב
שלא יגידו בטעות שכפיר מפקיר
הייתי שם בסים קארד טוקמנים עם תוכי מברזיל
מתקשר ומשגע ת'שכנים

הפסקתי לחשוב שבסוף יתבהר
אבא אמר לי שלחלום זה יפה
לא הכל מסתדר
זה החיים, תחיה את זה
זה נורמלי שקשה
אז למה אני מאבד את זה?

אני וציון היינו כמו בץ ואוזה
רק לא פארשים שני חבר'ה נחושים
הוא לימד אותי אמהרית וסכין יפנית
כמו ביאקוזה רק קרוב לבית ולסיבוכים

ובערב שיצאנו ונדקרתי הוא צחק לי בפרצוף ואמר לי
מי שנותן צריך לדעת לקבל ואז חייך כמו בוב מארלי
ומאז אני לא זוכר מה קרה לי רק שנרדמתי והוקל לי

זה לא שיר רנדומלי על איזה קשר בנאלי
שדפק אותי חזק כמו
כי מן הסתם שהיה לי
אבל לא זה פגע בי
זה לא מה שבחרתי לתוך זה נולדתי
ומאז זה החיים עושים לי המפטי דמפטי
עומד על החומה ומגן חזק על השק שלי
אף אחד לא יבין בכלל כמה שוקל השק שלי
השבר הסורי אפריקאי פסיק מהשריטה שלי

בגיל 20 הדוד שלי משתחרר והמצב מתחמם אני לא מיתמם
אמא מסבירה לי תוך כדי שהיא דומעת והנשמה שלה צורחת ב-20 אלף דציבל
שהיא מצטערת אבל הכל משתנה
היא מביאה לי מזוודה עם חפצים מסבירה לי
שלא קל לה להסביר את זה אבל כבר ידעתי שלמשפחה הזאת יש ים אויבים

הפסקתי לחשוב שבסוף יתבהר
אבא אמר לי שלחלום זה יפה
לא הכל מסתדר
זה החיים, תחיה את זה
זה נורמלי שקשה
אז למה אני מאבד את זה?

אז לקחתי את הכרטיס אל הצד השני של הים
יושב מול הגלים על חוף בזלת
מעשן את המרוקאי וחושב על בית
כי גם 10 חודשים בתוך ארמון ירגישו לך כמו בכלא

זה ליל הסדר השעה עוד לא שש
וכל זה חרא סרט פשע שהגזים
ואני כמו ילד שנקלע לכל זה מת רק
לסיים לחיות ת'פרק ולבדוק איך חוזרים

ומאז אני לא נאמן לרחוב כי הוא רק פגע בי
וזה למה עשיתי בלונדי והרמתי פוני פאק איט
נזכר בסרט פשע שנשבע שלא חלמתי
מתמודד עם כל מיני ששואלים מאיפה צצתי

אז כמה פעמים החיים השתנו לכם דרסטית
אתם חושבים אני מפלסטיק, אני כמו וירוס
תבדקו אותי הונדסתי
קרא לי ישו אלף פעם מחדש נולדתי

גיל 21 שם הנשר נחת
וכמו שד אמיתי הוא נתן לי קצת ועשה לי
בלאגן של הקיבינימט
כבר אז הרגשתי לבד
אבל בתל אביב אין מוזר
שם נכנסתי כמו זר ויצאתי חייזר
הם קוראים לזה מוכשר
אני קורא לזה לזכור את הרגעים שקר
אבא שלי אומר שזה חוסך את הפסיכולוג שאני שר