אחרי שניצח ב"הכוכב הבא" והספיק להופיע בכמה מופעי סולד אאוט, ועוד לפני שהוציא סינגל לרדיו - תמיר גרינברג סוף סוף משחרר הבוקר את השיר הראשון שלו מאז התחרות: "Better". כצפוי, גם הוא באנגלית, ומהרגע שהשיר נשלח לתחנות הרדיו ועלה לסטרימינג, המבחן האמיתי של תמיר בישראל החל.
"אז קודם כל אני מאוד מתרגש. מאוד. זה משהו שחיכיתי לו, אז אני נורא שמח שזה קורה", מספר גרינברג ל-mako מוזיקה על השיר שכתב, הלחין וגם היה מעורב בהפקתו, לצד סתיו בגר. "זה שיר כזה קליל וכיפי, עם מסר שתכף אדבר גם עליו, ובתקופה הכל כך לא קלה והאפורה הזאת - המטרה שלו היא לגרום לנו להרגיש יותר טוב. לפחות לי".
אוקיי, אז מה עם המסר?
"זה על כל הבעיות והסרטים שאנחנו מדמיינים לעצמנו בראש, כל הדברים שאנחנו מעבירים את עצמנו. על האובר-ת'ינקינג שאנחנו חוטאים בו, ולמה בעצם אין בזה שום טעם וכמה שכדאי ושווה להשתחרר מזה, לחיות את הרגע ולקוות שיהיה טוב. לא לנסות לדמיין או לצפות את העתיד, זה בלתי אפשרי".
מאז שזכה, תמיר הפך לחידה. בלי שיר חדש או להיט משלו, הוא הצליח לפתוח קופות ולמלא אותן. אולי קצת כמו שקרה לזוכי האירוויזיון מונסקין - שהעניין בהם גבר הודות לשירים שכבר היו קיימים בספוטיפיי - ישראלים רבים נהנו להאזין ל-Under The Water" או "Tell Me Where The Light Goes", וכמובן גם לביצוע הבלתי נשכח מ"הכוכב" ל"הללויה", לצד ואלרי חמאתי.
אז שיר ראשון אחרי פריצה לתודעה יכול לבלבל לא מעט אמנים ולהשפיע על שיקול הדעת. "אני לא יודע אם זה השפיע ישירות", הוא מודה, "בחרתי אותו - ויש לי הרבה שירים - כי הוא הרגיש לי הכי נכון לתקופה. זה לא משהו שקשור להופעות, זה שיר שיהיה כיף לאנשים להקשיב לו. עושה אווירה טובה".
אי אפשר להתכחש לזה שהסגנון שלך הוא לא ז'אנר פופולארי בארץ, יהיה לך את הכוח לשנות את זה?
"תשמע, יגידו לך מי שבאים להופעות ומקשיבים למוזיקה שלי היום. האם אני הולך לשנות את המוזיקה בישראל? זה כבר לא בידיים שלי. אני עושה מה שאני עושה. לא צריך מעבר".
לפני שהשתתף ב"הכוכב הבא", תמיר עבד בעיקר בארצות הברית - קהל היעד מבחינתו לשירים שהוציא באנגלית. רגע לאחר הזכייה, היו קולות שחשדו כי הוא "עקץ את הפרס ויברח עכשיו לחו"ל". גם לזה יש לו תשובה: "שרפתי את הדרכון שלי. וזהו, אני לא יוצא, אפילו לא לסיני. סתם, אני צוחק", הוא מרגיע את כל מי שחושש, אבל מסביר בהיגיון את השיקולים שלו: "אני פשוט עובר פה חוויה מטורפת, ויהיה מאוד טיפשי מצידי לא להיות פה עכשיו. אני מרגיש גם שזה קשר חדש ובאמת פסיכי ביני לבין הקהל וישראל, שלא היה לי לפני. אני מגלה את עצמי במקומות חדשים, אז אני מאוד שמח להיות פה".
אז דחית את התוכניות בגלל ההצלחה פה?
"לא. אם אני אצטרך להיות בארצות הברית, אני אהיה בארצות הברית בהופעות, בעיניי זה לא סותר. ואם זה יקרה זה יקרה. אין לי שליטה על זה. אני הבנתי שהתפקיד שלי זה לייצר את האמנות שלי, את המוזיקה. וכל מה שקורה מעבר לזה - יקרה. שוב, אם יהיה לי שיר מספר 1 בארצות הברית ברור שאני אסע לשם ואעשה הופעות, זה לא שולל".
מה עם לשיר בעברית?
"לא יודע להגיד לך כרגע, אני לא שולל את זה. אבל השיר עכשיו הוא באנגלית", הוא צוחק ומוסיף תשובה אופיינית: "וגם אם אתכנן, אני לא אגיד".
גם אם הם לא בדיוק באותו הז'אנר, הדמיון וההשוואה בין תמיר גרינברג לנוגה ארז די מתבקש: שני אמנים ישראלים ששרים באנגלית ובסגנונות שלא היו כל כך פופולריים בישראל עד עכשיו. סביר להניח שאפילו קהל המעריצים של שניהם די חופף. "אני מאוד אוהב את נגה", הוא מספר ומשיב לשאלה האם יכול להיות שנראה אותם משתפים פעולה: "אני לא פוסל כלום, אני מכיר אותה המון שנים, מאז שהופענו יחד במרתפים קטנטנים לחמישה אנשים. אני מאוד מעריך את נגה ואת הדרך שהיא עברה, ולא שולל כלום בחיים".