"המציאות מאוד קשוחה, מאוד מאוד קשוחה ומאוד מאוד קשה", מסבירה אפרת גוש את השם לשיר החדש שלה, "הבא שנוגע בי מת", שיוצא הבוקר ועוסק באלימות מינית והטרדות, בשיחה עם mako מוזיקה. "יש הרגשה, בינינו - שמותר. העונשים שבהם נענשים אנשים בבתי משפט הם לא מספיק חמורים, המערכת הרבה פעמים לא יודעת איך להתמודד עם קורבנות מכל מיני סוגים. המציאות היא קשה ולפעמים צריך להשתמש במילים שהן פחות נחמדות. האם אני מפחדת? יש פחדים, אבל אני חושבת שהאומץ הגדול ביותר הוא להתגבר על אותו פחד".
גוש, כמובן, לא הזמרת הראשונה שמעבירה ביקורת בשירים שלה והיא בוודאי לא האמנית הראשונה שעושה את זה. האם השיר החדש ישיג את המטרה? "ימים יגידו", היא עונה, "זה חשוב להגיד את המילים האלה, יש לזה משמעות אמיתית בשבילי, ורצון אמיתי וגדול שדברים ישתפרו בנושא הזה. אני באה ממקום של אומנות, אני לא בתוך המערכת הפוליטית או המשפטית. אני כן חושבת שכאן יש לי תפקיד משמעותי - אני אומרת את הדברים כמו שהם. זה משהו שהתאסף והצטבר, וסיפורים ששומעים בתקשורת כל הזמן. נשים שנפגעו בכל מיני דרכים, על ידי בני הזוג שלהם, הקרובים שלהם או על ידי אנשים זרים, אינספור סיפורים כאלה. אני חושבת שזה היה יותר התאספות של דברים. כל מקרה הוא עולם ומלואו, של מישהי שהחיים שלה נהרסו בצורה כזאת או אחרת ויש יותר מדי והרבה יותר מדי כאלה, אנחנו שומעים כל הזמן על מקרים חדשים לצערי".
איך כותבים שיר על נושא מורכב כזה?
"זה מגיע מתוך כעס ומתוך תחושה של חוסר אונים. אנחנו שומעים כל כך הרבה על מקרים של אלימות נגד נשים, לי באופן אישי זה גורם באמת לתחושת כעס מאוד גדולה ורצון שיעשו דברים שלא עושים, או שלא עושים מספיק, מסבירה ורומזת: "השיר הזה נכתב בשביל כל הנשים, ואני בתוכן".
ההפקה נשמעת שמחה ומי שלא יאזין למילים עוד עלול להתבלבל במשמעות, "העיבוד קצבי והשיר הוא לא שיר נוגה. נכון שהסיפור יש בו קושי גדול, אבל היה לי חשוב להדגיש את הכוח שיכול להיות לנו בידיים ואת הכוח לצאת מכזאת סיטואציה. ולמי אני שרה את זה?! אני אומרת את זה בטקסט עצמו, לכל התוקפנים והמשפילים והמתעללים, לכל אותם אנשים. בסוף, בסוף, למי הכי חשוב שאני אשיר את זה? לכל אותן הנשים".
גוש עברה דרך ארוכה, במוזיקה ובחיים האישיים שלה. בשנה שעברה חשפה באומץ שהיא מתמודדת עם התמכרות לאלכוהול: "נאלצתי לקחת הפסקה מהעשייה הבימתית ולטפל בעצמי, למעני ולמען משפחתי", שיתפה במאי האחרון כשהוציאה את "כוח גדול", שכתבה על המאבק האישי שלה ועכשיו מגיע השיר הביקורתי עם המסר הרחב. גוש מעידה על עצמה כאדם שלא מפסיק להשתנות וזה רק הגיוני שהמוזיקה שלה תשתנה בהתאם.
"התפתחתי בתור בנאדם, קודם כל, אני עדיין מתפתחת בתור בנאדם", היא מספרת, "וכתוצאה מכך גם האומנות שלי מתפתחת, גם השירים שלי מתפתחים. אני חושבת שבסוף יש איזה משהו שמחבר את הכל ביחד - אני. יש בי כל מיני צדדים. יש לי כל מיני דברים להגיד בכל מיני צרות. אני חושבת שזאת התפתחות טבעית מהרגע שהתחלתי ועד היום. עברתי כל מה שעברתי. מאוד חשוב לי לשמור על כנות באומנות שלי. ואני חושבת שהשירים תמיד בהלימה למה שאני עוברת".
אחרי שביימה את הקליפ של "כוח גדול", גוש הבינה את הכוח והערך המוסף שהיא יכולה להוסיף לשיר, כמו למשל הבחירה ברקדניות חובבניות, פשוט נשים. "חברתי לצלם הנפלא בן לוי. יחד עם ליאורה רג'ואן, בנינו כוריאוגרפיה שתהיה פשוטה מצד אחד ותשדר כוח מצד שני, בהתאם לשיר. אחר כך קראתי לנשים ברשתות החברתיות לבוא ולהצטלם בשבילי וההיענות הייתה משמחת ומרגשת. הרגשתי שיש ערך מוסף לכך שהן לאו דווקא רקדניות מקצועיות, אלא נשים שהגיעו אלי ממקומות שונים שהביעו רצון לקחת חלק בכזו חוויה. אחרי כל העבודה הקשה על זוויות הצילום והתאורה, הנשים היקרות האלו, הן שהפכו את יום הצילום למיוחד פי כמה ואני אסירת תודה להן".
יש לך הופעה בקרוב בבארבי (30.11), בטח מרגש לחזור לבמה.
"זה לא פתאום, זאת עבודה קשה ויום-יומית, אני עובדת על זה תקופה וזה מאוד משמח. אני מאוד מחכה לזה, לפגוש את האנשים שלי מקרוב שוב. אני מארחת שני חברים, שהם חברים שלי כבר שנים רבות וארוכות ושניהם אנשים מאוד יקרים ללבי. אחד זה יוני בלוך והשני הוא אלון עדר".
"היו לי עכשיו שנתיים שמעט מאוד אנשים ידעו מה עובר עליי, וזה חלק מהעניין, הייתי די מבודדת", מודה גוש, "אבל כן, כמובן שזאת חברות. כמובן ברגע שחזרתי לעצמי. חברות שנמשכת הרבה מאוד שנים. עם יוני זה ברור אבל עם אלון הרבה אנשים לא יודעים, היינו ביחד בתיכון, אז אנחנו מכירים הרבה מאוד שנים. וחברים לאורך כל מיני תקופות, טובות יותר טובות פחות".
ומה הלאה?
"התכנון הוא להופיע כמה שיותר, ואני עובדת על אלבום. שני השירים שהוצאתי הם שירים מתוך האלבום שיבוא עלינו לטובה, אני עובדת עם עידו מימון. שזה חיבור מאוד חזק ומאוד משמעותי בשבילי".