הדג נחש השקה 1
הדג נחש בהופעה | צילום: אורית פניני
פסק בוררות של השופט תיאודור אור קובע כי הדג נחש וחברת התקליטים "עננה" הפרו את זכויות היוצרים של הזמר והיוצר אריאל זילבר בשיר של הדג נחש "מה נעשה", שקו הלחן השני שלו (לא הלחן הבסיסי, אלא לחן שנמצא ברקע) מועתק לדברי השופט משירו המפורסם של אריאל זילבר "ואיך שלא". השופט קבע כי הדג נחש יפצו את זילבר ב-75 אלף ש"ח על הפרת זכיות יוצרים וב-25 אלף ש"ח נוספים על הוצאות עו"ד והוצאות משפט.

ההליך המשפטי של הבוררות נמשך כשנה. התביעה הוגשה בשנת 2010. בפסק הבוררות נכתב כי הדג נחש ואריאל זילבר ניהלו ביניהם דין ודברים בשנת 2004, השנה בה הוקלט השיר של הדג נחש. זילבר ביקש מהם לתקן את העיבוד בהופעות החיות אבל לא בא על סיפוקו.

לדברי זילבר הוא שמע על העתקת השיר לכאורה בשנת 2004, כשבתו נכחה בהופעה של הדג נחש בנהריה. זילבר אומר כי שמע את השיר באינטרנט וחש "פגיעה אישית, עלבון, השפלה וביזיון". זילבר ביקש מהדג נחש לשנות את העיבוד והם לטענתו הסכימו. בשנת 2008 שמע שוב מאנשים שנכחו בהופעת הלהקה כי הליווי של הפסנתר בשיר "מה נעשה" ממשיך להיות מועתק מ"ואיך שלא". זילבר פנה שוב לדג נחש וטוען כי לא הגיש תביעה כיוון שלא היתה לו יכולת כלכלית לכך.

השופט: "העדויות של שאנן סטריט ודודוש קלמס אינן מהימנות"

הקטע המוזיקלי המדובר הוא קטע בן 20 שניות בלבד החוזר בשיר של הדג החש מספר פעמים. אורכו של השיר 11 דקות ובכל זאת טוען השופט כי הקטע החוזר מספר פעמים משמעותי גם בשיר של הדג נחש.

"שוכנעתי כי קו הלחן השני בשיר הלהקה מהווה העתקה של חלק מהותי משיר התובע", קובע השופט אור בפסיקתו. "מסקנתי זו מבוססת על נגישות הנתבעים ליצירת התובע, ועל הדמיון, הקרוב לזהות, בין קו הלחן השני הנ"ל לחלק מהותי משיר התובע".

"אין מדובר בדמיון קל או מקרי. הדמיון הוא דמיון מובהק", קובע השופט, ומוסיף: "ההנחה הסבירה היא כי הנתבעים לא יכלו לחבר את יצירתם אלא בדרך של העתקה מהתובע".

בפסק הבוררות נכתב כי סולן הדג נחש שאנן סטריט והקלידן דודוש קלמס ניסו לטעון כי קו הלחן השני עליו מדבר השופט נוצר תוך כדי ההקלטות של השיר כמעין אלתור באולפן. השופט תיאודור אור דחה את עדויותיהם אלה ופסק: "צר לי, אך עדויותיהם של השניים, לפיהן כאילו במהלך עיבודו של שיר הלהקה, בעת הכנת השיר, נוצר העיבוד - אינן מהימנות עלי".

תקדים משפטי: פגיעה בזכות המוסרית של זילבר כיוצר, במילות השיר של הדג נחש

אריאל זילבר, מופע מאיר אריאל
אריאל זילבר | צילום: נעה מגר

כמו כן פסק השופט אור כי הטקסט של הדג נחש בשיר "מה נעשה" מעודד שימוש בסמים אסורים ופגע באריאל זילבר, שכידוע חזר בתשובה ונודע כאדם מאמין והתלונן בפני חברי הלהקה שהשיר מבזה אותו. בנושא זה קבע השופט אור כי הדג נחש פגעו בזכותו המוסרית של זילבר כיוון שהשתמשו בלחן שלו לשיר המעודד לדברי השופט עישון סמים. "התובע כיוצר רשאי למנוע כל קשר בין יצירתו לבין יצירה שיש בה התייחסות חיובית - ולו חלקית - לסמים אסורים", כתב השופט.

השורות עליהן התעכב השופט אור מתוך השיר הן: "...שלום קוראים לי שאנן ואני נרקומן / אנחנו אוהבים אותך שאנן!... כמה סמים אני עישנתי בחיי אוי אמא / יש לצמח הקטנצ'יק הזה סגולות...רוצה להיתמסטל כי לחץ מיותר לי... לא סתם קוראים לזה כיף... לא צריך כלום אני הירוק והחום / כשהחומר טוב זה דופק לי את הראש בום... ואין לי שום חשש / לכן אתמול הלכץי וקניתי בנג חדש... אז רציתי להרשים אותה / בג'וינט מהסרטים / אבל החברים הבני זונות שלי / גמרו לי ת'סמים... תירגע מותק, שב בנחת / אתמול חזרתי מהודו ויש לי טולה בתחת.."(ציטוטים מתוך אתר "שירונט")

עורך הדין של הדג נחש עידו חיטמן מסר בתגובה: "איננו מסכימים עם פסק הבוררות ואנו שוקלים את צעדינו".

עו"ד ברק בר-שלום, המייצג את אריאל זילבר בתיק הבוררות אומר: "מדובר בפסק דין תקדימי, חשוב וצודק, שקובע לראשונה שלמלחין יש זכויות מוסריות על השימוש בלחן שלו בשיר אחר, על מנת שלא יעשה שימוש בלחן שלו ללא אישורו ועל אחת כמה וכמה בשיר העלול לפגוע בו ולבזותו מבחינה אישית.

"השופט קיבל את כל הטענות שלנו. הבאנו מומחים מהארץ ואסמכתאות מחו"ל כדי להגיע למסקנה, שכל מי ששומע את השיר מיד מגיע אליה, שהלחן מועתק".

>> מארינה מקסימיליאן בלומין מאהבת של גבר נשוי בשיר חדש