כשעדי ביטי הורידה את מסכת הדגה, לא מעט צופים היו בהלם מהעובדה שזו היא. בכל זאת, זו "עדי ביטי" והם התרגלו להסתכל עליה בצורה מסוימת, ובדיוק על התחושה הזו היא רוצה להתעכב, לנצל אותה לטובתה בשביל לפתוח "דף חדש" בקריירה המוזיקלית שלה. לפני כשבוע היא הוציאה את "דיסני", עליו עבדה יחד עם המפיק 69 (עומרי סגל).
"יש לי כרגע משהו כמו עשרה שירים מוכנים", היא מספרת בשיחה עם mako, "כשהתוכנית שודרה, קראתי ככה קצת את התגובות וראיתי מה הדיבור ברשת, פתאום התחזקה אצלי תחושה - לא הרגשתי שעדיין יש לי את השיר שמתאים ואומר בצורה מדויקת את מה שהרגשתי שאני צריכה להגיד".
מה את צריכה להגיד?
"זה קצת טריקי, כי מצד אחד לא רציתי להוציא עוד איזו בלדה עצובה, כואבת, בוכה, ומצד שני, היה לי חשוב להוציא משהו קצבי, שמח, אבל כן עם מסר כלשהו ומשמעות. אז זה קצת מאתגר לשלב בין השניים. אחרי הרבה מחשבות ושיחות וישיבות באולפן, עלה הרעיון של דיסני. כל מי שמכיר אותי יודע שאני ממש אובססיבית ופריקית של דיסני ושל כל האגדות והסרטים והסיפורים מאז שאני זוכרת את עצמי. גם בגלל כל הקטע של זמר, זה תחפושת, זה הרגיש לי שזה משדר על אותו קו".
גם משמיעה של השיר, מבלי ההסברים של ביטי, אי אפשר שלא להבין במה השיר עוסק: "הבטיחו לה דיסני, שיהיה מתוק, לא קרה אבל היא לפחות למדה על מי לסמוך". גם היא יודעת שהמעשים של אבא שלה יישארו איתה, למרות שהיא לא אשמה בשום צורה. "בעקבות מה שקרה, הרגשתי בשנים האחרונות שבאיזה שהוא מקום הקול שלי נעלם וקצת נבלע, והייתה תקופה ארוכה שבאיזשהו מקום קצת כעסתי על עצמי, שלא היה לי את הכוחות בהכרח להתמודד, או לעשות. היום אני מרגישה שאני מחבקת את התחושה הזאת ואני מבינה שזה טבעי וזה בסדר.
"יש פעמים שצריכה להיות ירידה לצורך עליה, אני ממש רואה את זה ככה. אני חושבת שכל הדבר הזה, כל מה שקרה איתי בשנים האחרונות מאוד ביגר אותי, מאוד כיוון אותי, פיקס אותי, נתן לי נקודות יותר ברורות לעתיד שלי למה אני רוצה לעשות. איך אני רוצה שהחיים שלי יתנהלו, איך אני רוצה שהקריירה שלי תראה, מה אני רוצה להעביר ולהביא איתי והמסקנה היא שלא משנה כמה זה קשה".
זה עוד רודף אותך?
"חד משמעית אני מרגישה שיש שיפור בנושא. אני גם לא איתמם, אני יודעת שזה משהו שילווה אותי לכל החיים. זה לנצח יהיה חלק מהסיפור שלי, לא משנה אם אני אהיה בפרונט, לא משנה במה אעסוק, זה לא קשור לקריירה, זה משהו שישאר איתי בלב, כל הסיפור הזה זה משהו שתמיד יהיה חלק ממני. אני גם בטוחה היום שיש לזה חלק משמעותי בעיצוב האופי שלי. אני רוצה להיות עם הפנים קדימה ואני חושבת שגם בשבילי, גם בשביל הנפש שלי, בשביל ההחלמה, להתעסק בזה כמה שפחות היום עושה לי חד משמעית הרבה יותר טוב".
חשבת לפרוש?
"כבר עברו לי מחשבות של למה אני צריכה את זה: כל הבלאגנים והצליבה, התגובות, וההתמודדות, והייתי נורא צעירה כשזה קרה, הייתי בת 16, זה היה הרבה לעכל, אבל אני לא רואה את עצמי עושה משהו אחר שהוא לא מוזיקה. היו לי מחשבות 'אוקיי, עדי הרחבת בתיכון מתמטיקה, כימיה וכאלה, יאללה מדעי המוח עניינים ותשירי בבית עם הפסנתר לכיף שלך', ככל שחשבתי והתחלתי לברר באינטרנט על לימודים והאוניברסיטה, התחושה של העצב הלכה וגברה, כי זה הרגיש לי שזה לא משהו שאני אמורה לעשות בחיים".
"אני לא יכולה לשקר ולהגיד שלא נפגעתי. נפגעתי מאלף כיוונים"
ביטי השתמשה בחכמה רבה בפורמט של הזמר במסכה. כאמור, אם לא רואים אותה, שופטים רק את הקול שלה. "זה היה פשוט פסיכי בטירוף", היא מתארת את הימים של לפני החשיפה, "הסתכלתי מה קורה בתגובות בטיקטוק ובאינסטגרם של 'הזמר'. מצד אחד ראיתי שאמרו אנשים שאמרו זאת עדי ביטי מה יש לכם, ומצד שני היו תגובות של 'עדי ביטי לא שרה ככה, אין מצב', וכל כך שמחתי שקראתי את זה, כל כך חיכיתי לחשיפה כדי להראות שזאת כן אני - ואני כן שרה ככה".
יש לך כעס ספציפי על מישהו?
"אני לא כועסת. אני באופן כללי לא בנאדם שנוטר, אני חושבת שבאמת אין מה. אני לא יכולה לשקר ולהגיד שלא נפגעתי, נפגעתי מאלף ואחת כיוונים, זה לא משהו ספציפי, מישהו אחד מהתעשייה. מהסיטואציה, שפטו אותי על משהו שהוא לא שלי. ואני חושבת שהזמר במסכה היה כל כך מדויק, זה משהו שהחזיר לי את האוויר למפרשים ואת האמונה והכוח. כי כל כך נהניתי לעמוד שם על הבמה ולשמוע את התגובות של השופטים ושל הקהל, כל כך נהניתי ששפטו אותי רק על סמך הקול שלי ועל סמך איך שאני עומדת על הבמה ורוקדת, ההופעה, על איך שהחייתי את הדמות, את הדגה, ושפטו אותי בלי שידעו שזאת אני.
"התגובות היו כל כך מדהימות ומרימות לשם שינוי, להתעסק רק במוזיקה. כל כך נהניתי שהעיסוק והשיח היה רק על מוזיקה ולא דברים אחרים וכשהחשיפה שודרה, גם פתאום הרגשתי שהאסימון הזה נפל אצל הרבה אנשים אחרים. סטטיק בחשיפה שלי דייק את זה ממש, ממש טוב. הוא אמר לי התעסקנו בכל כך הרבה דברים סביבך ששכחנו בעצם שאת זמרת טובה, ושאת באמת טובה במה שאת עושה. וזה מה שאני רוצה לעשות עכשיו, אני רוצה באמת לחזור להתמקד בעצמי ובמוזיקה שלי ובעשייה שלי. היום אני לא מתביישת להגיד שאני חושבת שמגיע לי לעמוד בזכות עצמי ובזכות האדם שאני ובזכות העשייה שלי ולא בגלל אף סיפור או אף כותרת או אף אחד אחר. בסופו של דבר אני יכולה לקחת אחריות רק על החיים שלי, ורק על העתיד שלי".
אז מה הלאה?
"זה אולי נשכח קצת ואולי נבלע, ואני יודעת שהמוזיקה שלי לא הייתה עקבית בשנים האחרונות, הוצאתי, נעלמתי, וזה בסדר. ואני מבינה את זה היום שזאת הייתה ההתנהלות שלי באותה הרגע, אבל התגובות היו כל כך מדהימות ואני מרגישה שאנשים באמת חיבקו אותי מאוד והצליחו פתאום לראות אותי כפרסונה וכאדם בפני עצמו. ההתעסקות באמת, אני מרגישה שאני עכשיו נטו סביב המוזיקה, אני מקבלת כל כך הרבה הודעות מאנשים שמצפים למוזיקה חדשה ולשירים חדשים בתדירות שהיא כיפית, ככה כל חודש וחצי חודשיים. זה באמת התכנון שלי עכשיו, לחזור לזה בכל הכוח".