הרולינג סטונז בהופעה בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')
קית' ריצ'ארדס פותח את המופע: "Start Me Up!" | צילום: רועי ברקוביץ'

הרולינג סטונז בהופעה בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')
"ערב טוב תל אביב!" "חג שבועות שמח ישראל!" | צילום: רועי ברקוביץ'
כן זה באמת קרה. שפשפו את העיניים והאוזניים - זה קרה. להקת הרוק הגדולה בהיסטוריה, "הרולינג סטונס" האגדית, החד פעמית, הענקית, זו שאין עליה, הופיעה הערב בפארק הירקון בתל אביב בהופעה מרגשת ומוחצת, שקשה להמעיט בכבירותה, עוצמתה וחשיבותה. סר מיק ג'אגר, קית' ריצ'ארדס, רוני ווד, צ'רלי ווטס וחבריהם, אגדות הרוקנ'רול אמיתיות מהספרים והסרטים, אלוהי רוקנ'רול בשר ודם, הגשימו הערב חלום מוזיקלי בן עשרות שנים ל-50 אלף מעריצים, שבאו לחוות חוויה שעבור רובם היא של פעם בחיים. חווייה שלא ישכחו אותה עד יומם האחרון. כי כשהרולינג סטונס בכושר מלא, גם אחרי גיל 70, הם הדבר הכי טוב שחובב רוק יכול לקוות לו. הם המקור, הליבה, הלוז, הדבר האמיתי, והופעה שלהם היא חזרה על מעמד הר-סיני של הרוקנ'רול, שבו ניתנת התורה בכל פעם מחדש.

>> "ההופעה של ניל יאנג תהיה יותר טובה מהסטונז" - ביקורת

וכמה שזה היה מלהיב ומרטיט ומרעיד ומשמח. איזה אנרגיות מטורפות היו הערב בפארק הירקון, שגעש ורגש וחישב להתפוצץ כשהם יצאו מתוך האור האדום. החשמל זרם, כל הערוצים נפתחו, האוויר רעד, גל של הדף חיובי שכולו אמת וחיבה ושליחות נשלח מהבמה לקהל וממנו חזרה ללהקה. כשהם עלו עמדנו שם, 50 אלף כאיש אחד, פעורי פה, צובטים את עצמנו, צוהלים כילדים שזכו בחבילת ממתקים, וכמעט ולא מאמינים. הם כאן, בכל זאת הגיעו למרות הכל, והם עומדים לבלות איתנו את השעתיים הקרובות כמו שאף אחד לא בילה איתנו לפניהם. ככה מרגיש, כנראה, הרגע שלפני הסקס עם אלוהים, שם למעלה, בגן העדן של הרוקנ'רול, שבו אתה יכול לקבל את כל מה שאתה רוצה ובמיוחד את הסיפוק ההוא שחלמת עליו כל החיים.

Angie

Start Me Up

You Got Me Rocking

It's Only Rock 'n' Roll (But I Like It

Tumbling Dice

והצליל הזה שלהם. וואוו. לכל דבר בחיים יש את האורגינל שלו, והצליל של ה"רולינג סטונס", שכמעט ולא השתנה בשלושים השנים האחרונות, זה שמזוהה איתם בעיניים עצומות, הוא מקור אדיר לכוח. הוא אחד המרכיבים שמגדירים את המוזיקה שלהם כקלאסיקה. כי מיק ג'אגר רוקד על הבמה כמו שאף אחד אחר לא רקד לפניו ולא ירקוד אחריו, אבל ביום שבו הוא כן יפסיק לזוז כמו ג'אגר, יישארו ההקלטות, יישאר הצליל הזה, של גיטרות שמזמרות את קו התפר ההיסטורי שבין הרית'ם נ' בלוז הלבן לרוקנ'רול ונשמעות כמו צפירה של רכבת בדרך לחופש האולטימטיבי, בזמן שהסנר הקדמוני של צ'רלי ווטס סופר לך דפיקות לב עוד מלפני שנולדת.

קשה היה שלא לשים לב שכמעט כל השירים במופע שמרו על סאונד כמעט אחיד. זה נובע מכך ש"הסטונז" עובדים כמו פעם, עם הגברה אנאלוגית. אין אצלם אפקטים דיגיטאליים שיוצר מחשב. אם אצל ג'סטין טימברלייק, רק שבוע לפניהם, ניתן להביא לכך שלכל שיר יהיה סאונד שונה לגמרי, אצל הסטונז זה בלתי אפשרי טכנית, כי הצליל שלהם לא עובר דרך אפקטים ממוחשבים. ממש כמו שעשו סאונד באייטיז. השוני בצליל בין השירים נובע כמעט אך ורק מהנגינה שלהם על הבמה. לכן החשיבות העצומה של הנגינה במופע של "הסטונז" - הדיוק מול האילתור, השמירה על הקצב, הפעולות של האצבעות והידיים, והצליל הטבעי שנובע מהמפגש שלהן עם הכלי. חוץ מפעם אחת של בלבול בין הפרקשן לתופים - הנגינה במופע הזה היתה כמעט מושלמת

Paint it Black

Honky Tonk Women

You Got the Silver (קית' ריצ'ארדס הסולן)

Midnight Rambler

Miss You

וכשהסוף הגיע, כמה שהחיוכים שלנו היו רחבים, הרגליים כואבות מרוב קפיצות והידיים ארוכות מרוב הנפות. והעיניים שלנו לחות מהתרגשות אמיתית, והלב, כן הלב, הוא דופק חזק, מחשב את קיצו של הרגע הזה לאחור, והאוזניים בולעות עוד ועוד מתענוג הרית'ם נ' בלוז הזה והמוח מנסה לקלוט הכל, לזכור הכל, שלא נחמיץ, שלא נשכח. אוי, כמה שרצינו שזה לא ייגמר, שיתנו עוד להיט, שישלפו עוד סולו, שג'אגר ייתן עוד ריצה מטורפת אחת מימין הבמה לשמאלה, מרחק של 80-90 מטר, או ירקוד עוד פעם על אחת על הקאט-ווק כמו שרק נער בן 71 עם נשמה של טינאייג'ר נצחי מסוגל לעשות. שקית' ריצ'ארדס ורוני ווד, כמו שני תיכוניסטים שמסתירים ג'וינט מהמורה ומבליעים לעצמם חיוכים מבוישים, ימשיכו לעשן על הבמה תוך כדי נגינה קסומה בצמד הגיטרות החשמליות הכי אותנטיות, פשוטות וגאוניות בו-זמנית. לא רצינו שהם ישתחוו מולנו בפעם האחרונה.

"הרולינג סטונס" העניקו לקהל הישראלי חוויה בלתי נשכחת שהותאמה בדיוק למידותיו ולפנטזיות שלו. הם שרו את "Angie" במיוחד עבור המעריצים המקומיים, שיר שזכה לפני כמה ימים במקום הראשון מצעד שירי הרולינג סטונס של גלגלצ, ואת "Paint it Black" שגם הוא מאוד פופולרי בארץ. המעריצים הישראלים מצפים תמיד לשמוע את הלהיטים הגדולים, ולקבל אותם בפנייה אישית עד כמה שניתן, אוהבים שיתנו לנו את התחושה שהאמנים שמגיעים לארץ מתאמצים בשבילנו אקסטרה, כי עד שכבר הגעתם לכאן, מה, לא מגיע לנו?. ו"הרולינג סטונס" עשו זאת הערב בדרך המושלמת, מחזקים את הגאווה המקומית והלאומית.

Gimme Shelter

Jumpin' Jack Flash

Sympathy for the Devil (צילום: Gal Blatman

Satisfaction (צילום: merpanama

 You Can't Always Get What You Want (צילום: Gal Blatman

מיק ג'אגר הקדיש שעות ארוכות לפני שהגיע לפארק ללימוד מילים, ביטויים ומשפטי מחץ בעברית, אותם השמיע לכל אורך המופע, ושיגע את הקהל עם שורות בשפת הקודש, כמו "ערב טוב תל אביב, חג שבועות שמח ישראל", "אנחנו האבנים המתגלגלות", "אתם קהל מטורף!", "סבבה אתכם", והכי הזוי: "על התופים צ'ארלי וואטס - ילד יומהולדת", והכל כאמור בעברית. כשאליל רוק אולטימטיבי וחד פעמי כמו סר מיק ג'אגר מעניק מזמנו ומרצו ולומד משפטים שלמים בעברית (ולא אחד ולא שניים - לפחות עשרה), כדי לשמח את הקהל הישראלי ולתת לו תחושה שמשקיעים בו כוונות טובות ואהבה, מה עוד אפשר לבקש?.

ג'אגר והסטונז נתנו לנו להרגיש שהם חלק מאיתנו ואנחנו חלק מהמשפחה הענקית שלהם. הם שמו אותנו על מפת הרוק העולמית באופן שמחזק את הגאווה הלאומית שלנו, ומעיף הצידה בבעיטה כואבת את כל המקטרגים, הספקנים, הלעגנים, המתנשאים, המתנגדים, רואי השחורות והגמדים הרוחניים, שפקפקו במופע הזה, מרוג'ר ווטרס שיכול מקסימום לצחצח למיק ג'אגר ולשוקי וייס את הנעליים, דרך החוכמולוגים למיניהם בפייסבוק ועד אלה שכותבים ב"הארץ", שמעניין אם היה להם אומץ להראות את הפרצוף שלהם הערב בפארק, בזמן ש-50 אלף איש ולהקת רוק גדולה מהחיים אחת, חגגו יחד את הנצח. כי אף אחד מהנוכחים הערב בפארק לא יוכל להגיד שראה בחייו הופעת רוקנ'רול טובה יותר מזו.

הרולינג סטונז בהופעה בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')
"ארבעת המופלאים", גרסת הסטונס | צילום: רועי ברקוביץ'

אין קץ לילדות

רמי פורטיס פתח את מופע החימום ל"אבנים" בשעה 19:45 וירה שורה של להיטים ("אין קשר", "מסך הטלוויזיה", "חתול מפלצת", "שועל במנוסה", "על המשמרת", "תלוי על צלב", "נעליים"). באמצע ההופעה שלו אמר: "שום דבר לא ברור מאליו. הלהקה שתיכף תעלה תעשה לכם שינוי מהותי בחיים". אחרי שביצע גם את "חלליות" ו"אמריקה", הודה ל"סטונס" לקול תשואות הקהל: "אני רוצה להגיד תודה רבה ללהקה המדהימה הזאת שיש לנו הזכות להופיע לפניה". בשעה 20:40 נעל את הופעתו עם "אין קץ לילדות".

המפיק שוקי וייס, האיש שאחראי להבאת הלהקה האגדית לישראל, עלה לבמה וניסה להלהיב את הקהל כשהכריז על יום היסטורי ברוקנרול ובתרבות הישראלית. "ככל שתרעישו יותר", הבטיח, "כך 'הסטונס' יישארו לשירים רבים יותר". הבמה רחבת הידיים עם ה"לשון" האימתנית שנכנסה עמוק לתוך "טבעת הזהב" עמדו מוכנות. מסכים עצומים מעל הבמה ובצידיה נדלקו, מוזיקת רקע נשמעה, האורות התחילו לזוז. המתח בשיאו.

הרולינג סטונז בהופעה בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')
מיק ג'אגר משתולל עם הקהל | צילום: רועי ברקוביץ'

השמיים נפלו ב-21:15

21:15 - ההיסטוריה בעיצומה. הרולינג סטונס על הבמה בהופעה חיה בישראל! מיק ג'אגר פתח, כמתוכנן, עם "Start Me Up". השיר נכנס לאלבום "Tattoo You" של הלהקה ב-1981 והגיע למקום השני במצעד הבילבורד. עם סיום השיר פנה הסולן האגדי בעברית לקהל: "ערב טוב תל אביב! חג שבועות שמח ישראל!".

הרולינג סטונז בהופעה בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')
סאונד ישן ומעולה שרק משתבח עם השנים. קית' ריצ'ארדס ורוני ווד | צילום: רועי ברקוביץ'

כבר ב"You Got Me Rocking"', השיר השני בהופעה, עשה מזג האוויר הלוהט את שלו וחברי הלהקה החלו להסיר את חולצותיהם. עם זאת, האנרגיות גבוהות בדיוק כמו פעם. "אנחנו האבנים המתגלגלות!", הכריז ג'אגר, ועשה זאת גם הפעם בעברית. השיר השלישי בהופעה היה "(It's Only Rock 'n' Roll (but I Like It" מתוך האלבום בעל אותו השם מ-1974. מיד לאחר מכן ביצעה הללהקה את "Tumbling Dice"', שנכתב על ידי מיק ג'אגר וקית ריצ'ארדס ב-1972.

ההפתעה המרגשת הראשונה של הערב הגיע בשיר החמישי כשהסטונס ביצעו את "אנג'י", הלהיט הגדול ביותר שלהם בישראל, שזכה לפני כמה ימים במקום הראשון במצעד שיריהם בגלגלצ. על אף שהשיר לא הופיע בתכנית הרשמית, הם פינקו איתו כמו שצריך, והקהל הגיב בהתרגשות גדולה ושר איתם יחד. את "Doom and Gloom", השיר השישי בהופעה, ביצע ג'אגר כשהוא מנגן על גיטרה חשמלית. השיר יצא לפני שנה וחצי עם אוסף ה-50 של הלהקה. מיד לאחר מכן הגיע תורו של השיר שנבחר בהצבעה מיוחדת שנפתחה למעריצים לפני ההופעה, "Get Out of My Cloud".

הרולינג סטונז בהופעה בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')
ענקים בפארק, כבר 52 שנה יחד. מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארדס | צילום: רועי ברקוביץ'

על אף החום הכבד והעובדה שמדובר בחבורה שמרבית חבריה עברו את גיל 70, הביצועים על הבמה עומדים בסטנדרטים הגדולים שהעמידה הלהקה. גם ההפתעות נמשכות: "Paint It Black", הסינגל הראשון מתוך אלבומם הרביעי של הסטונס ששוחרר ב-1966, בוצע למרות שאף הוא לא היה בתכנון המקורי. ג'אגר ממשיך לאתגר את עצמו בעברית ושואל את הקהל: "הכל סבבה?". מעט לאחר מכן הוא פונה אל רוני ווד ושואל אותו: "קנית את הנעליים בשוק?". רגע מרגש נוסף נרשם כשהקהל כולו שר "היום יום הולדת" למתופף, צ'רלי ווטס, שחגג השבוע את יום הולדתו ה-73.

12 דקות בחצות עם מיק טיילור

קית ריצ'ארדס תפס את מקומו של ג'אגר בקדמת הבמה ופנה לקהל: "נהדר להיות פה". השיר הראשון שלו היה "You Got the SIlver" מתוך "Let it Bleed"  ששוחרר ב-1969, כאשר מיד אחריו הגיע "Can't Be Seen". מיד אחריו חוזר ג'אגר לבמה כשהוא מלווה בגיטריסט מיק טיילור ואוחז במפוחית. כששלוש גיטרות חשמליות ממנגנת יחד, "האבנים" נותנים ביצוע ארוך מאוד (12 דקות!) ומרשים ל"Midnight Rambler", השיר שנכתב בהשראתו של "החונק מבוסטון". ובזמן שטיילור לקח על עצמו את הסולו, ג'אגר זז על הבמה כמו שרק הוא יודע.

הרולינג סטונז בהופעה בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')
"הכל סבבה?". "אתם קהל מטורף!" | צילום: רועי ברקוביץ'

בעוד ש"הרולינג סטונס" נראים רעננים וקופצניים במזג האוויר הקשה, בקרב המעריצים כבר נרשמו מספר מקרים של צורך בסיוע רפואי. על פי מד"א, טופלו עד כה (22:30) 54 אנשים בשל התייבשות וקוצר בנשימה. חמישה מהם אף פונו לבית החולים איכילוב. ובינתיים הסטונס סוגרים שעה וחצי של מופע עם "Miss You"', השיר ה-13 הערב. הקהל מצטרף לג'אגר עם ה"וויהו, וויהו" בפזמון. ג'אגר, ווד וריצ'ארדס רצים עד קצה ה"לשון" בבמה המפוארת שלהם ונוגעים בקהל.

בשיר הבא "Gimme Shelter" (הרצועה הפותחת מתוך "Let it Bleed"), ג'אגר שר דואט עם זמרת הליווי והם מגיעים שוב לקדמת הקאט-ווק. הפארק כולו רעד כש"Jumpin' Jack Flash" מ-1968 בקפיץ את הקהל באוויר. בסוף השיר הוא אומר לקהל (בעברית כמובן): "אתם קהל מטורף!" את "Sympathy for the Devil" (מקום ה-32 ברשימת 500 השירים הגדולים של כל הזמנים) ג'אגר מתחיל אותו עם מעיל ארוך עטוף בפרווה אדומה מעוררת חלחלה ועל המסכים בצדדים הכל בוער. היחסים עם השטן מעולם לא נראו ידידותיים יותר.

הרולינג סטונז בהופעה בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')
כמה פשוט, ככה גאוני. הרולינג סטונס בהופעה בפארק הירקון | צילום: רועי ברקוביץ'

ארבעת המופלאים ושבעת הנגנים והזמרות שאיתם נעלו ערב חלומי עם ביצוע סוחף ל"Brown Sugar", שבסיומו נפרד ג'אגר מהקהל בעברית: "לילה טוב ושלום, תל אביב". תשואות הקהל החזירו את הלהקה לשני שירי הדרן אחרונים. "You Can't Always Get What You Want" המופתי זכה לגרסה בלתי נשכחת עם מקהלת החוג למוזיקה של אוניברסיטת תל אביב, והקהל כולו התמכר לסיפוק האחרון בהחלט עם שמונה דקות של "(I Can't Get No (Satisfaction", כשגם מיק טיילור מצטרף בחשמלית שלו. אלוהים, איזה מופע.

רשימת השירים המלאה:

Start Me Up, You Got Me Rocking, It's Only Rock 'n' Roll (But I Like It, Tumbling Dice, Angie, Doom and Gloom, Get Out of My Cloud (by request), Paint it Black, Honky Tonk Women
You Got the Silver (k.r), Can't Be Seen (k.r), Midnight Rambler (with mick taylor), Miss You, Gimme Shelter, Jumpin' Jack Flash, Sympathy for the Devil, Brown Sugar

הדרנים: You Can't Always Get What You Want, (I Can't Get No) Satisfaction

הרולינג סטונז בהופעה בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')
בן 71 בגוף של נער נצחי. מיק ג'אגר בפארק הירקון | צילום: רועי ברקוביץ'

הרולינג סטונז בהופעה בפארק (צילום: רועי ברקוביץ')
מרחפים בפארק | צילום: רועי ברקוביץ'