הבוקר (שני) יצא בשיר חדש ומרגש בשם "עץ הדר" בביצועם של "שלושתנו", ההרכב שכולל את חנן יובל, דורית ראובני ואורי הרפז, למיליותיהם של שאול דור ואבי קורן, בלחן ובעיבוד של דוד קריבושי.
"עץ הדר" מוקדש לזכרו של סגן הדר גולדין ז"ל שנהרג במבצע "צוק איתן" לפני כשש שנים, והוא נכתב כאמור על ידי שאול דור, שכנם של בני משפחת גולדין, בהשראת הטלטלה שעברו והימים הארוכים בהם היו בין תקווה לייאוש רגע לפני שהתקבלה הבשורה המרה על מות בנם.
השמועה שנפוצה בזמנו לפיה קצין צה"ל, הדר גולדין, נחטף על ידי החמאס בעזה ושוחרר על ידי סיירת של לוחמי צה"ל והוא בדרכו לביתו, גררה אחריה מפגן של אלפי אדם ששרו, רקדו והתפללו בחזית הבית ברחוב הגליל - אך כעבור זמן קצר הפך מפגן השמחה למפח נפש גדול כשההמון התבשר יחד עם משפחתו על מותו של הדר.
גולדין, בחיוכו, ציוריו וכתביו, הותיר את צוואתו בלבבות הקרובים לו, צוואה של אהבה, בדיוק כמוהו, מי שעסק בלי סוף במתן עזרה לנזקקים וניסה בכל מאודו לחבר בין כל יושבי הארץ, דתיים וחילוניים כאחד.
מילים:
נעליים אדומות, כומתה סגולה חיוך רחב,
צעדי מחול במדרגות, כי החייל שלנו שב,
ברחוב לאורך השדרה, כל העצים אומרים שירה,
החלונות שרים עכשיו, כי החייל שלנו שב,
לקול התוף והחליל, עולה שם ברחוב הגליל,
צהלה אחת גדולה, וכמו שירת המקהלה,
מה יפה ונהדר עץ ההדר, כולו ניחוח של פריחה,
כולו חדווה כולו שמחה, מה יפה ונהדר עץ ההדר,
כולו ניחוח של פריחה, כולו חדווה כולו שמחה.
נעליים צבאיות, כומתה שחורה,
מבט עצוב, צעדים כבדים במדרגות,
רק הוא לא בא, הוא לא ישוב,
ברחוב, לאורך השדרה, עולה קול שבר מר נורא,
גם העצים בוכים עכשיו, הוא לא יחזור לא הוא לא שב
ואנחה אחת גדולה, שם ברחוב הגליל עולה,
בתוך הבכי והדמעות, עולות רק שתי מילים
לא עוד,
מה יפה ונהדר עץ ההדר, כולו ניחוח של פריחה,
כולו חדווה כולו שמחה, ונגדע ונעדר עץ ההדר,
כולו יגון ותהייה ... ואין מזור.. אין נחמה ...