אהוד בנאי זאפה (צילום: רועי ברקוביץ')
נכנע לסערה הפוליטית. אהוד בנאי | צילום: רועי ברקוביץ'

האם במציאות העכשווית בכוחם של ארגוני שמאל לשכנע אמנים ישראלים שלא להופיע מעבר לקו הירוק? מסתבר שכן. אהוד בנאי מודיע הערב (שני) על ביטול הופעה שנקבעה לו בחול המועד סוכות, באתר העתיקות ביישוב סוסיא, שבהר חברון, בשטחי יהודה ושומרון.

הודעה משותפת על הביטול התקבלה הערב מצד יחסי הציבור של אהוד בנאי, בשיתוף ראש מועצת הר חברון צביקי בר חי. בהודעה נאמר: "הזמר אהוד בנאי שוחח הערב עם ראש מועצת הר חברון, צביקי בר-חי בעקבות הסערה שנוצרה בעניין הופעתו המתוכננת של בנאי בסוסיא הקדומה. בנאי הביע בפני ראש המועצה את צערו על האווירה שהתפתחה בעקבות פרסום הידיעה על ההופעה.

"צביקי בר חי הדגיש בפני הזמר אהוד בנאי כי: 'ההתיישבות ביהודה ושומרון מגלה מעורבות פעילה בכל תחומי החיים במדינה, ופותחת שעריה בפני כל חלקי החברה הישראלית. דווקא משום כך מצאנו את עצמינו נפגעים מהמצב אליו הגיעו הדברים'. ברוח חגי תשרי סוכם במשותף כדי להרגיע את הרוחות על ביטול הופעת אהוד בנאי בסוסיא".

המנהלת של בנאי: ארגוני השמאל לחצו, אבל נשברנו בגלל התלהמות הימין

ההופעה של אהוד בנאי הייתה אמורה להתקיים במסגרת אירוע שעורכת המועצה האזורית במקום. אולם לאחר פרסום העובדה שבנאי עומד להופיע מעבר לקו הירוק, בהתנחלות, הופעלו עליו לחצים לבטל את הופעתו שם, מצד פעילים בארגוני שמאל. בשלב מסוים, אף הסכים אהוד בנאי לבקשתם של שני ארגוני השמאל "שוברים שתיקה" ו"תאעיוש" לסייר בתמורה להופעה בהתנחלות גם באזורים הפלסטינים של הר חברון ולקיים הופעה בחינם בפני תושבי סוסיא הערבית, אולם הפלסטינים סרבו לקבל את בנאי להופעה בפניהם.

אולם ה"קש" ששבר את גבו של בנאי והוביל לבסוף לביטול ההופעה, היה תגובות קשות שהגיעו אליו דווקא מהצד הימני, של המתנחלים. תגובות אלה נכתבו בדף הפייסבוק של אהוד בנאי, שם פרסמה ההפקה שלו הודעה, לפיה: "דעותיו של אהוד בנאי כנגד הכיבוש בפרט וכנגד עוולות בחברה הישראלית בכלל, ידועות לכל ובאו לידי ביטוי בשיריו. יחד עם זאת אהוד אמר לא פעם שהוא אינו מחרים הופעות מעבר לקו הירוק, למרות המחלוקת שלו עם אנשי ההתנחלויות. במקום חרם ונידוי הוא מחפש דיאלוג, דווקא במקום בו אין הסכמה. בהופעה בסוסיא אין בשום פנים תמיכה או עידוד במעשים שגורמים לחוסר צדק, גזל ועוולה".

בעקבות ההודעה הזו הוצף דף הפייסבוק במאות פניות נזעמות מהצד הימני, כך אומרת ל-mako מנהלתו האישית של בנאי אוסי שילוח. "בעקבות ההודעה שפרסמנו בפייסבוק הגיעו תגובות מתלהמות, מטורפות, מהימין. חששנו שהקהל שם בכלל לא יקבל את אהוד, לכן ביטלנו את ההופעה בהחלטה משותפת עם ראש מועצת סוסיא", מסבירה אוסי שילוח. "ארגוני השמאל הפעילו לחצים, אבל הלחץ היותר כבד והמתלהם היה מימין".

המחאה הפוליטית של אהוד בנאי: "הפליטים", "מאמי" ו"ערבב את הטיח, אחמד"

אהוד בנאי נחשב באמצע שנות ה-80' לאחד מזמרי המחאה הבולטים ברוק הישראלי. בתחילת הקריירה קרא בנאי ללהקת הליווי שלו "הפליטים", והשתתף איתם באופרת הרוק המחאתית "מאמי", שחיבר הלל מיטלפונקט. "מאמי" יצאה בין היתר נגד הימין הישראלי - הימנים כונו בה "תולעים", שעושות את "העבודה המלוכלכת" עבור השמאל. המחזה עסק גם במאבק על הארץ בין יהודים וערבים, כולל איום ממשי באונס של יהודיה על ידי שבעה פועלים פלסטינים, כנקמה על הכיבוש בשטחים, ב"שיר האונס" המפורסם.

באלבומו הראשון "אהוד בנאי והפליטים", פרסם בנאי את שיר המחאה "ערבב את הטיח, אחמד", שעסק בחייו של פועל בניין פלסטיני מעזה. גם מחאה חברתית היתה מנת חלקו, בשיר המפורסם "עבודה דחורה", שיצא נגד אפליית העולי מאתיופיה. בהמשך הקריירה שלו פרסם שירים כמו "כלבים משוגעים", שדיברו על הכאוס הקיים בחברה הישראלית ובעולם בכלל. ביולי האחרון דיבר בנאי בראיון נגד "הפוליטיזציה של היהדות, שמוציאה שם רע לתורה".

מנגד נחשב בנאי לאחד האמנים שגישרו בעשורים האחרונים בין קהלים שונים בחברה הישראלית, ובהופעותיו ניתן למצוא קהל מכל הקשת הפוליטית - קיבוצניקים לצד מתנחלים, חובשי כיפות לצד אנשי שמאל. שירים שלו כמו "הופעת מילואים", "יוצא לאור", "אל תפחד" ו"היברומן" נחשבו לשירים מקרבים ומאחדים, עד שהפך לקונצנזוס.

הביטול של אהוד בנאי מעלה שוב את שאלת החרם התרבותי של אמנים ישראלים על ההתנחלויות, אחרי הסערה שפרצה בנושא לפני שלוש שנים, סביב הצגות תאטרון הקאמרי בהיכל התרבות באריאל. אז היה זה אייל גולן שהופיע בהתנדבות בהיכל התרבות ואמר לתושבי אריאל שהם חלק מהמדינה. בחודשים האחרונים הופיעו אמנים כמו יהורם גאון ועמיר בניון בהתנחלויות - גאון בסבסטיה שבשומרון ובניון במערת המכפלה בחברון, והופעותיהם שם זכו להד תקשורתי.