אחרי שבע שנים שבהן היו הצמד המוזיקלי הכי מצליח בישראל, זה נגמר בהודעת טקסט: הודעה שתפסה את סטטיק בהפתעה מוחלטת. זה קרה זמן קצר אחרי שפורסמו ההקלטות מבן אל לבת הזוג לשעבר ואם בנו, אורטל עמר. המדינה סערה, סטטיק הבין כי שותפו הסתבך, אבל מי שבחר לפרק את הצמד היה דווקא בן אל.
הערב (שלישי) בסרט "לירז - סטטיק חושף הכל", חשף סטטיק את ההודעה שאחריה הבין, כי אין יותר "סטטיק ובן אל". "שמעתי את ההקלטות והיה לי קשה. הבנתי שבן אל בבעיה ושלחתי לו הודעה: 'תהיה חזק, אחי'", סיפר סטטיק, "הוא כתב לי: 'אני חושב לבטל את ההופעות ולברוח לארצות הברית. נמאס לי מהמדינה הזאת. רוצה להתחיל חיים חדשים, גם אם זה לא מוזיקה'. כתבתי לו: 'תעשה מה שאתה מבין, זו תהיה תקופה לא נעימה'. הוא כתב לי: 'אהוב ליבי, עברנו תקופה מטורפת של שנים מטורפות פה בישראל. החלטתי עם עצמי שגם אם אני יוצא מזה וגם אם לא, אני טס איתכם ונשאר בארצות הברית'".
סטטיק הבין מיד את המשמעות: בן אל לא מתכוון לחזור לארץ ולהמשיך בפעילות המשותפת שלהם. "זה כאילו שאין יותר סטטיק ובן אל. 'אני נשאר שם'. אטוס איתכם כי יש לנו טיסה עתידית, אבל אני לא חוזר. 'שתדע ומקווה שלא תכעס, הגיע הזמן שלי לפרוח, ליהנות מהחיים ולהקים משפחה נורמלית באל-איי'. ככה זה נגמר".
"מאוד פגע בי שהוא עשה את זה ככה, בהודעה - אבל באמת הגיע הזמן", הודה סטטיק, "זה לא בגלל ההקלטות, זה כי משהו אחר מת שם. זה כבר לא היה צמד, זו הייתה עבודה. זה התחיל בתור שני חברים, וכבר לא היה שני חברים".
ברגע הזה הבין סטטיק כי עליו להמציא את עצמו מחדש: "המעבר מצמד ללבד מלחיץ, אבל גם כשאני קטן אמונה, האנשים שסביבי נותנים לי כל כך הרבה אמונה. אני לא רוצה להסתכל על זה כוואיי, איזה מסכן אני שאני לבד עכשיו. איך אתמודד? מעדיף להסתכל על זה כהזדמנות. רוצה להוכיח שאתה יכול? בהצלחה. אני יוצא לקרב עם חיוך, לא בפחד".
"לירז - סטטיק חושף הכל", הסרט המלא לצפייה ב-12+
"אני השקול והרגוע יותר, המשעמם מבינינו. הוא חי את הרגע וזה מאוד לא צפוי"
סטטיק ובן אל נפגשו לראשונה ב-2014, בעת העבודה על השיר "דוביגל". "כתבתי את השיר יחד עם רון נשר. בהתחלה רק אני שרתי את הפזמון, ואז החלטנו שזה לא מספיק טוב ושנביא זמר מזרחי", נזכר סטטיק, "חיפשנו זמר. רון הכיר את בן אל ואמרנו: נביא אותו. כשבן אל הגיע לאולפן ופתח את הקול, היינו בהלם. הוא עשה את זה כל כך טוב. ככה הכרנו".
"כמה שבועות אחרי זה בן אל התקשר אליי ושאל: 'אתה רוצה לכתוב לי שיר?'. עליתי על רכבת מחיפה חוף כרמל לבית דגן. בן אל אסף אותי באוטו מעפן, בלי מזגן. נסענו לבית של שימי וכתבנו את 'ברבי'. השיר נוגן בכל מסיבה בארץ, זה צמח מפה לאוזן. שלושה חודשים אחרי הגיע 'סלסולים', הגיים צ'יינג'ר הראשון בקריירה של סטטיק ובן אל. לראשונה, התייחסו אלינו ברצינות. הרגשנו שמשהו אמיתי קורה, שאולי אנחנו לא פה לשנה-שנתיים".
סטטיק ובן אל לא היו רק שותפים, אלא גם חברי נפש. "בשנה הראשונה היינו חברים בהגזמה, החברים הכי טובים. ישנים אחד אצל השני, כל היום נמצאים אחד בתחת של השני ויוצאים יחד. זה היה ברמה של אחים, ברמה של דם. היו לנו כמו טבעות נישואים, לי ולו. לכל אחד היה כנף על האצבע, כשביחד זה היה זוג כנפיים. תמיד אמרנו שרק ביחד הצלחנו לעוף".
ההצלחה הייתה מיידית ובקנה מידה עצום. "זו הצלחה מטאורית, כזאת שאי אפשר להקביל אותה לכלום. אני לא זוכר שום דבר כזה. כל שיר שיצא הפך לאירוע לאומי, היינו בעיתון ובחדשות, לקחנו את כל הפרסים: אקו"ם, אנשי השנה, היפים והנכונים. זו הצלחה שאי אפשר לעצור אותה, זה הרגיש בלתי מנוצח".
אלא שעם ההצלחה הגיעו גם חילוקי הדעות וריחוק מסוים. "אחרי 'טודו בום', כל אחד התחיל לתפוס לעצמו את העולם שלו. אנחנו אנשים שונים מאוד, הוא ואני. אני השקול יותר, הרגוע יותר, זה שרוצה חיים נורמטיביים. המשעמם מבינינו. הוא, זה 'תן לי את הכל כאן ועכשיו. אני רואה משהו, אני קונה אותו'. זה בן אדם שחי את הרגע, וזה נותן לו המון אדג' בעשייה שלו - אבל מצד שני, זה גם מאוד לא צפוי".
"תמיד כשאתה כועס עליי, תזכור מי כותב לך את המוזיקה"
אחד ממוקדי המתיחות בין השניים, הייתה העובדה כי את מרבית המוזיקה כתב והלחין סטטיק. "את המוזיקה כמעט תמיד אני כתבתי, 90% ממנה - אבל בקרדיטים הייתה בינינו הסכמה שאני מתחלק איתו. הרגשתי שאני רוצה להיות שותף שלו, וכשותף אני מוכן לוותר לכאורה גם על מה ששייך לי, למען השותפות והחברות, הביחד, להגיד שעשינו ביחד, שאנחנו מצליחים ביחד. עם הזמן והריחוק בינינו, לאט לאט זה הפריע לי יותר ויותר".
אחד הפיצוצים הגדולים בין סטטיק לבן אל שתועד במצלמות, אירע בשנת 2017 בחזרה מהופעה. בן אל לא היה מרוצה מתפקוד הרקדנים באותו הערב. "אתם לא יכולים לצאת למועדונים ולהיות ככה, הייתם גמורים", גער באחד הרקדנים שישב בוואן בחזרה מההופעה, "הרקדנים, אף אחד לא בפוקוס. אחד עושה ככה, השני משהו אחר. זאת עבודה לכל דבר. אתם לא יכולים לצאת עד חמש ולבוא ככה למחרת, אתם לא יכולים".
בן אל ציפה לגיבוי מסטטיק, אלא שזה התנער מדבריו: "זו כבר גישה. לא צריך להחריף ולהגיד שלא ייצאו, אבל כן שיהיו אחראיים. אתה לא יכול להגיד לאנשים לא לצאת בזמן החופשי שלהם. אתה חי בסרט". בן אל הזכיר שמדובר פה בעסק: "עובדה שהם פיקששו. כולם היו גמורים, אתה בעצמך אמרת את זה. אתה תיקח אחריות? אני הולך להלשין על זה. זה העסק שלי. זה ביזנס שעושה מיליונים, עם כל הכבוד. זה לא ביזנס שעושה 5,000 שקלים".
"רציתי לצאת אתמול עם אורטל ואמרתי: כוס אמק, אני אהיה גמור יום למחרת. אני לא אצא. אני שומר על ההופעה שלי, על הגרון שלי, על מה שצריך", ציין בן אל. עוד טען, כי בשיחה מוקדמת ביניהם סטטיק העיר בעצמו על תפקוד הרקדנים באותו ערב: "אתה הכי שקרן בעולם. זה מעלה לי את הסעיף. בהופעה היום אמרת: 'כן, הם גמורים'. אין לי כוח שבהופעות אתה אומר משהו אחד, ופה אתה אומר משהו אחר. אני לא רוצה לדבר. תורידו אותי. תעצרו".
בן אל דרש לרדת מהוואן וסטטיק הציע לחזור הביתה במכונית נפרדת. בירידה מהוואן סינן סטטיק לעבר בן אל: "תמיד כשאתה כועס עליי, תזכור מי כותב לך את המוזיקה". על כך ענה בן אל: "תזכור מי הביא לך את הפרנסה".
מחוץ לוואן, על הכביש המהיר, העניינים התלהטו. "לא הכירו אותך, לא ידעו מי אתה. יא אפס", תקף בן אל, "כל היום במועדונים, 'טופש טופש', 1,000 שקל בקושי עשית, יא נטחן. שלא יביא לי את העצבים, יא אוכל בתחת. חי בסרט. אני יכול לקלל אותו עד מחר, אבל אני סותם את הפה. אני יכול לעשות אותו כזה אפס מעצבים. בן שרמוטה, תביא את האוטו שלי כבר. שיעמוד מאחורי המילים שלו, הטמבל הזה".
סטטיק עזב את המקום ובן אל המשיך: "לפחות אותי הכירו באיזה ארבעה שירים לפני. אותו הכירו? לא ידעו מי זה בכלל סטטיק, האפס הזה. בהתחלה כולם רצו לראיין אותי, ויתרתי על קמפיינים בשבילו. אנשים רצו לעשות עליי כתבה, לא רצו אותו בכלל. רצו שהוא יהיה מאחורה, כמו אפס. ויתרתי על זה. הייתי צריך לעלות לבד, לא הייתי צריך את האפס הזה".
כשהוצע לבן אל: "תנו נשיקה וחיבוק והכל יהיה בסדר, יש לנו מחר שלושה אירועים", בן אל הבהיר: "לא נותן לו שום נשיקה עד שהוא לא מבקש סליחה. אתה חי בסרט שזה יעבור לידי ככה. אף אחד לא יזלזל בי. כל פעם שהוא עצבני הוא יבוא וייתן לי פאנץ' שייגע לי בלב? גם אני יכול לבוא לתת לו פאנץ' שייגע לו בלב".
בבוקר שאחרי, המנהל של סטטיק ובן אל, אורון כלפון, ערך בירור עם השניים. "קיבלנו ברכה מהקדוש ברוך הוא, ברכה ענקית - ואנחנו, בידיים שלנו, בעצמנו, מחרבים את זה. מה שאנחנו הולכים לעשות זה דבר כזה: נפריד אתכם כמה שיותר. שני וואנים, מה שצריך. אל תבוא אליו הביתה, אבל תתקשרו על הבמה. במינימום האפשרי, אבל תתקשרו על הבמה".
סטטיק ביקש להתנצל בפני בן אל: "לא סתם קראו לי סטטיק. כשאני כועס, אני יודע להיכנס לנקודה הכי רגישה. ניצלתי את זה בצורה שהיא לא גברית בעיניי, התלהטתי ונתתי לעצבים שלי להשתלט עליי. אמרתי משהו שלא צריך להיאמר בינינו. מעבר לזה שזה לא גברי, זה לא חברי וזה לא שותפי להגיד דבר כזה".
"זה לא היה בסדר, ועל זה אני מתנצל. המילים האלה ספציפית לא ייצאו לי יותר מהפה לידך, בחיים. אני מרגיש שזה העקב אכילס שלי בקשר שלי ושלך. אני לא רוצה לאבד אותך, אחי. לא בתור שותף, כי בחיים לא אמצא שותף כמוך, ולא בתור חבר. בסופו של יום, גם כשאתה רחוק ממני, אתה החבר הכי טוב שלי".
בתגובה לדברים הודה בן אל, "בוא נהיה אמיתיים. אף אחד לא יכול להבין באמת מה אנחנו עוברים, היחיד שיכול זה אתה. גם לא אורטל. שלא תטעה, אני אומר לה את זה כל יום. היא אומרת: 'אני יכולה להבין', אבל אף אחד לא יכול. זה הדבר שמחזיק אותי, שיש מישהו שבאמת עובר בדיוק את מה שאני עובר".
סטטיק הציע שלא "יזייפו" את האהבה ביניהם על הבמה, אלא ינסו לשקם אותה: "ההחלטה שצריכים לקחת זה שאני ובן אל כן צריכים להמשיך לאהוב, כי בלי זה באמת שהכל מת. אי אפשר לזייף את זה. אהבה אי אפשר לזייף. אפשר לזייף הכל - אבל לא אהבה. אנחנו לא שחקנים וזה לא תיאטרון, זו הופעה ואנחנו נותנים את הנפש שלנו על הבמה. אנחנו נהיה חברים, וזהו. זה מה שצריך לקרות. אני מצטער אחי. באמת".
שנים חלפו מאז התקרית הזאת, אבל לדברי סטטיק - דברים מהסוג הזה אירעו שוב ושוב, ורק הלכו והסלימו. "זה בעיניי, בסולם מ-1 עד 10 בריבים של סטטיק ובן אל, 2. זה מאוד רגוע. עם השנים היו דברים הרבה יותר גרועים מזה. כשבן אל כועס, הוא כועס מאוד באותו הרגע. כשבן אל עצוב, הוא עצוב מאוד. כשהוא מבואס, הוא מבואס מאוד. זה היה עושה לנו הרבה בעיות, כי היו לנו הרבה ריבים כאלה".
"הפרידו אותנו לחלוטין. היה קרע מוחלט בינינו"
"במערכונים שהיו עושים עלינו, הצחוק על בן אל תמיד היה שהוא הפחות אינטליגנט, פחות מבין מה קורה. לידנו הוא צחק על זה, אבל אני בטוח שהוא לקח את זה קשה", אמר סטטיק, "יש לו אופי של ווינר, לא של 'סקנד בסט'. זה ישב עליו כשהוא הרגיש ככה. אני מניח שזה יצר אצלו איזשהם מטענים, ועם הזמן הוא רצה להאשים אותי בזה. לאט לאט הוא כעס עליי, ושם זה התחיל להיות קשה. באיזשהו שלב זה היה כבר היה כל כך קשה, שפשוט הפרידו אותנו לחלוטין. הוא טס לאילת, אני נסעתי. היינו עם צוותים נפרדים, וואנים נפרדים, לא באותו חדר, לא מצטלמים ביחד. היו רגעים של ממש קרע מוחלט בינינו".
עם זאת, על הבמה זה היה אחרת. "יש קסם כשאני ובן אל על הבמה. גם כשהכי כעסתי, כשזה היה עצבים שאני לא מסוגל לראות אותו בכלל, נהניתי איתו על הבמה. זה חיבור אחר, יש בינינו חיבור באמת חזק".
לפני ארבע שנים, איש העסקים חיים סבן החתים את סטטיק ובן אל על חוזה הקלטות בינלאומי. "יום אחד חיים סבן התקשר אלינו, אמר שהוא יושב ביאכטה ושומע את המוזיקה שלנו כשהוא מתאמן. הוא התאהב בדבר. כמה חודשים אחרי, היינו בניו יורק. ארצות הברית זה עולם אחר לגמרי: פתאום זה לייבל, A&R, פאבלישינג, מילים שלא שמעת בחיים שלך. ההתאקלמות הייתה קשה, לבן אל היה קשה מאוד עם האנגלית. הוא נהיה זמר פחות טוב בגלל המבטא, לא בגלל התווים. זה הגיע למצבים שהוא היה צריך לקרוע את עצמו באולפן, וזה תסכל אותו".
מי שעוד התאהב בסטטיק ובן אל היה הזמר פיטבול: "פיטבול התאהב בקסם הזה שנקרא 'סטטיק ובן אל' והציע לצוות שלנו בו במקום: 'אני רוצה שהם יחממו אותי בסיבוב הופעות'. זה 50 הופעות בכל רחבי ארצות הברית'. יכול להיות שהיינו במקום אחר לגמרי בחיים, אם זה היה קורה, אלא שהתחילה הקורונה פה בארץ".
"זה היה חודש לפני הסגר הראשון וזה הקפיא את הפרויקט לחלוטין. יואב גרוס הביא רעיון גאוני ואמר: 'בואו נסיים את האלבום אנחנו, נעשה אלבום באמריקה וניתן להם אותו גמור'. בן אל אמר: 'אני לא מקליט את זה עוד פעם. אם אתם חושבים שאני מקליט את זה שוב, אתם חיים בסרט'. זו הייתה אבן קשה בבטן. אחרי שירקנו דם, אחרי שסוף סוף ראינו קצת את ההצלחה. זה היה אחד הרגעים של הסוף. הרגשתי שהוא כבר לא רואה בי שותף. הוא היה קשור אליי, אבל לא שותף שלי".
"נכנסנו לווילה כדי להמציא את סטטיק מחדש"
אחרי הפרידה מבן אל, שהתרחשה במקביל לפרידה של סטטיק מאשתו לשעבר, שרית פולק, הבין סטטיק כי כעת עליו לחפש ולהמציא את הזהות שלו מחדש, אישית ומוזיקלית. הוא עבר לגור בווילה בקיסריה עם שישה חברים קרובים כדי להפיק איתם ביחד את אלבום הסולו הראשון שלו, "לירז", שייצא רשמית מחר.
"המקום שאני נמצא בו אומנותית מאוד משונה, כי הפריצה הגדולה שלי קרתה כחלק מצמד. עכשיו אין יותר צמד, ואז השאלה למה בעצם אני הופך להיות בתור סטטיק. ברור לכולנו שזה לא יהיה סטטיק ובן אל בלי בן אל, אז זה שם אותנו במקום שאנחנו צריכים להמציא מחדש את סטטיק".
כאמור, סטטיק גייס לצורך העניין את "גדולי המוחות של הפופ הישראלי העכשווי", לדבריו: מפיק העל ג'ורדי, הפזמונאי והמלחין רון ביטון, המפיקים המוזיקליים טריאנגל, הפזמונאי והמלחין איתי שמעוני והמפיק והדי-ג'יי, דור גל. "אלה אנשים שהם באמת הטופ של הטופ בתחומם, ולא רק זה: גם חברים. הרגשתי שאיתם אני רוצה לעשות את הדבר הזה, לשים אותם בווילה לחודש ולהמציא את סטטיק מחדש".
השירים באלבום החדש אישיים מאוד, חושפניים ומספרים את הסיפור של לירז, סטטיק - ומה שביניהם. בשיר "לירז" שפותח את האלבום החדש, לירז וסטטיק פונים אחד לשני ומתעמתים. אלה חלק ממילות השיר:
הרבה זמן לא דיברנו, רק אני ואתה
הייתה שנה מאוד קשה, וזה הכל בגללך
אתה גאוותן, דו-פרצופי, מפוחד
עזבת את כולם ואז בכית שאתה לבד
תגיד תודה, תגיד תודה שאני חי
ושמע עוד משהו, ילד, אתה רגיש מדי
בוא תספר לי, מה היית בלעדיי?
כשניצחנו זה ביחד, כשנכשלנו זה עליי
אני רגיש, אתה טיפש
החיים שלי נעצרו בגיל עשרים ופאקינג שש
אתה לקחת ת'מושכות, אני הרגשתי מיותר
ועוד הכרחת אותי ללכת עם הפרצוף שלך על הצוואר
מה קרה פתאום, שכחת את הדיל?
לא רצית להיות בן אדם רגיל
נהיית כפוי טוב אליי ולי זה לא מתאים
אז על זה שאתה חוצפן, לירז, אני אעשה לך סיוטים
בסיום הסרט נשאל הזמר: מי יושב עכשיו מול המצלמה, סטטיק או לירז? "אני חושב ששנינו. אני חי עם שנינו. לפעמים אני בוחר להחליף, ולפעמים אני בוחר לא להחליף. עוד לפני סטטיק היה קשה לחדור אליי, אולי זה ההצטברות של האימוץ ורגשי הנחיתות שבנו לי קליפה. הסטטיק הזה, זה בעצם לירז כשהוא פורץ החוצה. כשהבפנים שלי מתהפך".
"בסוף, איך שלא נסתכל על זה ולאן שלא נלך, בן אל ואני הברכה אחד של השני", סיכם סטטיק, "הוא לא הצליח בלעדיי ואני לא הצלחתי בלעדיו. כל מה שלי לא היה לתת, לו היה לתת. כל מה שלו לא היה, לי כן היה. זו הסיבה שזה הצליח. אני תמיד אוהב אותו, ואני רוצה שיהיה לו טוב. באמת טוב. אני מחכה לקאמבק עוד 10 שנים, להופעה אחת גדולה ויפה, כשהוא מאושר ועושה את זה כי בא לו, לא כי הוא צריך את זה, וגם אני. זה מה שאני מאחל לי ולו".