דרייק הראפר הקטנוני עלי אדמות

האינטרנט (שוב) יצא מדעתו השבוע בגלל דרייק, ושוב זה קורה מסיבות שליליות. אחרי שהתברר שהשיר החדש שלו, Search & Rescue, כולל סמפול של קים קרדשיאן מדברת על הגירושים מקניה ווסט, כולם חיכו לשמוע על במה השיר לעזאזל עוסק והאם הסמפול מוצדק. עטיפת הסינגל שמציגה תמונה של דוגמנית שמזכירה מאוד את האקסית של קניה ווסט, רק הוסיפה דלק לשריפה ברשתות. ההקשר למי שצריך: קניה ווסט ודרייק סיימו את הסכסוך ארוך השנים ביניהם לפני כשנה ואפילו הופיעו יחד במטרה לשחרר את האסיר לארי הובר. אלא שבאלבום האחרון שלו, דרייק טען השלמתי עם האויב רק בשביל ג'יי פרינס. היו מי שחשבו שזה לא בהכרח שייד כלפי קניה, אבל השיר החדש כאמור כולל את הציטוט לא הגעתי עד לכאן בשביל להגיע עד לכאן ולהיות לא מאושרת, בקולה של קים. דרייק לא הוציא להיט עולמי כנראה מאז הקורונה (POPSTAR שנתן לדיג'יי קאלד להוציא תחתיו), חוץ מ-Rich Flex שהתפוצץ ברשתות בעיקר בזכות הסתלבט על דרייק עצמו. הראפר הקנדי יודע טוב מאוד לגרום לאינטרנט לפעול כרצונו - וסביר להניח שזו הייתה המטרה שלו כשהשתמש בקטע של קים, אבל מהר מאוד זה דווקא התפוצץ נגדו, ובצדק. במקום לשחרר ולעבוד על מוזיקה שתעבוד בזכות עצמה, הוא יוצא קטנוני ודי מעפן. בניכוי ההייפ (והביקורת) מהגימיק, נשארנו עם שיר די סתמי שבו דרייק אומר דאלה מאמי יותר מדי פעמים. לא בשורה חדשה, בלי שורות שדורשות פענוח מהמאזין, אלא שוב דרייק מחפש מישהי שתוציא אותו מחיי המועדונים וחיי הטראפ והקושי. אולי זה זמן טוב להזכיר שמדובר בכוכב מוזיקה שמוערך בלמעלה מ-250 מיליון דולר ומתגורר באחוזה מפלצתית בגבעות המפורסמות של הוליווד. בטורונטו יש לו אחוזה לא פחות מפחידה עם אולפן הקלטות (אותו הוא מזכיר עבור 200 אלף דולר לשעה). אבא, איזה טראפ ואיזה קושי? עמית שאולי הצליחה ליצור לעצמה רגע ויראלי לפני כשנה עם מה איתי. עכשיו היא מנסה לשחזר את אותה הצלחה ואפילו להגדיל אותה עם האיפי עמית הביישנית. חמישה שירים, די שונים אחד מהשני כשהבולט מכולן (לטובה ולרעה) הוא השיר שנושא את שם האלבום. את לא עניינך הפיקו וכתבו סתיו בגר ורון ביטון. על שאר השירים היא עבדה עם ינון יהל וצמד המפיקים מהטיקטוק, Sync. האצבע המוזיקלית של סינק מאוד ברורה בשירים עם הפקת הייפר-פופ שזוכה לתהילה בעיקר בזכות הפלטפורמה: הקצב המהיר, האוטוטיון, הכתיבה הכאילו ילדותית על גבול זרם של מחשבות. אז איך זה בולט לרעה? השירים ששאולי הוציאה לפני האיפי הזה היו די רחוקים מהסגנון הזה (מה איתי מאוד EDM באווירת סיה ודיוויד גואטה). זה בסדר להתפתח ולשנות סגנונות, אבל חשוב לזכור שכל אמן או אמנית צריכים איזשהו קו מחבר במוזיקה שלהם, זהות ברורה, אחרת קל ללכת לאיבוד ובעיקר קל יהיה לגנוב לך את הסאונד. בקיצור, עמית הביישנית זה שיר מעולה, עכשיו רק שאולי צריכה להחליט אם זה גחמה של טרנד או באמת הסגנון שהיא מתחברת אליו. עוד משבר זהות הוא של שיפי, הראפר שמוכר בעיקר בזכות השיר בת שרמוטה! שיצא ב-2018 כשהיה די צעיר (אין לנו תיעוד של הגיל שלו), ומאז כנראה התבגר והוציא עכשיו את ת ג י ד י ל י מ ש ה ו, יחד עם נשמה. קודם כל נגיד את הברור מאליו, השיר הזה מאוד מזכיר את עטר מיינר, בסגנון ובכתיבה. קצת יותר חמוד ורך ממנו, אבל עדיין נשמע כמוהו. השינוי אצל שיפי מאוד בולט וזה מסקרן לשמוע על מה הוא עובד באלבום הבא שלו, שאמור לצאת במהלך השנה. הסינגל הקודם ממנו, ממך בכלל סופט-רוק-גיטרות עם מעט מאוד תופים. בכל מקרה, גם כאן, מדובר בשיר מוצלח, אבל עדיין אי אפשר להתעלם מהדמיון למיינר.