״עליתי לטיסה בלי לדעת אם אגיע. לא היה מצב שאני מוותר״

האירוע שנערך בחמישי האחרון בקווסט אמור היה להיות פשוט יחסית: סט בק טו בק ארוך של דרקו ורפאל, שינגנו יחד לאורך כל הלילה - באירוע אליו כל הכרטיסים נמכרו מראש. אלא ששעות לפני פתיחת הדלתות, בעקבות הכאוס בנתב"ג, דרקו מצא את עצמו תקוע במילאנו בלי טיסה לישראל ובלי דרך להגיע לאירוע. מיטה גאמי, חברו הקרוב, נרתם מיד להחליף אותו ולנגן לצד רפאל. אלא שאחרי מסע כמעט בלתי אפשרי, דרקו נחת בישראל בשעה 03:03, הגיע לקווסט ב-03:43 וכעבור שתי דקות כבר לחץ פליי. השלושה ניגנו יחד עד שעות הבוקר, במפגש נדיר שכמעט אינו קורה.

המסע של דרקו התחיל עוד ביום רביעי, אז טס לאיביזה כדי לנגן במסיבה של רומורס, הליין המפורסם של גיא גרבר. אחרי שסיים לנגן, חזר למלון והספיק לישון כחצי שעה בלבד לפני שיצא שוב לשדה התעופה. "הייתה לי טיסה מאיביזה למילאנו ב-9:00, נחיתה במילאנו ואז עוד טיסה של שעה וחצי לישראל. הייתי אמור לנחות בארץ ב-16:30. הכל היה מסודר ומתוכנן, לקחתי את הקונקשנים הכי מהירים שיש. לא הייתה הרבה שינה, אבל הייתי חייב להגיע לארץ".

הטיסה ממילאנו לישראל כבר הייתה מוכנה להמראה. דרקו והנוסעים עלו למטוס, הבורדינג הושלם והדלתות נסגרו - ואז החלו להגיע הדיווחים מנתב"ג. "אנשים במטוס התחילו לדבר על השביתה. אמרתי לעצמי שזה לא קשור אלינו, שמתי אוזניות ורק רציתי להמריא. אחרי 10 דקות שאנחנו יושבים במטוס, כשהדלתות כבר סגורות, פתאום הקברניט יצא ולקח את המיקרופון. הורדתי את האוזניות ושמעתי שבעקבות האירוע בנתב"ג דוחים את ההמראה בשעה או שעתיים. ביקשו מאיתנו לקחת את המזוודות ולחזור לגייט כי לא רצו להשאיר אותנו במטוס".

לנוסעים נאמר כי מדובר בעיכוב זמני בלבד, אך ככל שהשעות חלפו התברר שהמצב מורכב בהרבה. "חזרנו לגייט, ישבנו בערך שעתיים, ובשעה השלישית אנשים כבר התחילו לאבד את זה. החדשות בארץ התחילו להתפוצץ. בסביבות ארבע וחצי שמעתי צעקות והבנתי שקורה משהו, עוד לפני שקיבלתי הודעה רשמית מחברת התעופה. הבנתי שהטיסה בוטלה, לקחתי את הטרולי וטסתי החוצה".

מכאן החל מרוץ נגד הזמן. דרקו עבר על לוח הטיסות וזיהה שתי אפשרויות: טיסה לקפריסין בשעה 18:00 וטיסת אל על לישראל בשעה 20:00. הוא רץ לדלפקי הכרטיסים, אך גילה שלא נותר מקום באף אחת מהן.

"באתי לקנות כרטיס לאל על ולא היה. לא בביזנס, לא בכלום. רציתי לקנות כרטיס לקפריסין וגם שם לא היה מקום. הסתכלתי על לוח הטיסות ואמרתי: אני פאקינג תקוע במילאנו. הפעלנו את כל הקשרים הרלוונטיים, סוכנויות בארץ ובחו"ל, מטוסים פרטיים, באמת הכל. אני לא אוהב לבקש עזרה, אבל הרגשתי שעכשיו אני חייב. הפעלתי חברים ואנשי עסקים שאני מכיר, וכולם נרתמו לעזור".

גם האפשרות להגיע במטוס פרטי נבדקה לעומק, אך ירדה מהפרק בשל הקושי להכניס לישראל מטוסים שאינם ישראליים. בסביבות 18:30, אחרי שעות של ניסיונות, דרקו החל להבין שהסיכוי להגיע לאירוע הולך ונעלם. "נשבר לי הלב. הרגשתי תחושות שלא הרגשתי הרבה מאוד זמן. נכון שזאת לא הייתה אשמתי, אבל בסוף זה האירוע שלי. אנשים באו בשבילי, אני תכננתי את זה, דמיינתי את זה ועשיתי הכל כדי שזה יקרה. דיברתי עם אביב (אביב דהן, ממפיקי האירוע) וניסינו להבין איך אומרים לקהל שאני כנראה לא מגיע. הייתי מרוסק שם במילאנו. לא עניתי לאף אחד שכתב לי. הייתי מרוסק, אחי, מרוסק".

במקביל, אנשי האירוע פנו למיטה גאמי (עמית אגמי) וביקשו ממנו להגיע לקווסט ולנגן לצד רפאל. מיטה גאמי לא היסס לרגע. "דיברנו עם עמית (, והוא מיד נרתם לעזור", מספר דרקו. "הוא אמר: 'ברור, מה שצריך אני איתכם'. עמית ואני חברים טובים. הכל היה בערפל ובאי-ודאות, לא ידענו אם אני מגיע או לא, והוא פשוט זרם ובא לעזור".

בשעות הערב דרקו זיהה טיסה ממילאנו לאתונה שעמדה לצאת בשעה 19:30. הוא קנה כרטיס ברגע האחרון, אף שלא היה לו מקום בטיסה מאתונה לישראל. "אמרתי שלפחות אתקדם קצת. קניתי כרטיס מהדקה לדקה לאתונה ועשיתי שוב את הבידוק הביטחוני. בדקתי טיסות מאתונה לישראל ולא היה מקום. לא רציתי להגיע למצב שאני טס לאתונה ואז נתקע גם שם, כי כולם היו במשבר וכל הטיסות היו מלאות".

חבר שהיה בקשר עם סוכנת נסיעות מצא שתי טיסות אפשריות מאתונה לישראל, של ארקיע ושל איגאן, אך שתיהן היו מלאות. ההמלצה שקיבל הייתה לעלות בכל זאת על המטוס לאתונה ולקוות שברגע האחרון יתפנה מקום. "כבר הייתי אחרי הבידוק הביטחוני. הייתי צריך להחליט אם אני ממשיך לטרמינל ועולה לטיסה לאתונה, או יוצא מהשדה ונשאר במילאנו. לא ידעתי מה לעשות. אנשי הביטחון כבר התחילו ללחוץ עליי ואמרו לי שאני לא יכול לעמוד שם. אמרתי להם שיש לי סיטואציה ושהטיסה שלי בוטלה. בסוף אמרתי: פאק איט, מה שיהיה יהיה. אני חייב להגיע לארץ. עליתי על הטיסה בידיעה שיש סיכוי שאני נתקע באתונה".

רק אחרי שכבר התיישב במטוס קיבל הודעה מסוכנת הנסיעות: מקום התפנה בטיסת איגאן מאתונה לישראל, שצפויה לנחות בנתב"ג בסביבות 03:00. בתוך שניות היא כרטסה אותו ושלחה לו את הבורדינג פס. "נחתתי באתונה ורצתי. מה זה רצתי? עברתי אנשים, עליתי על דוכנים, רצתי עם הטרולי והכפכפים. הייתי צריך לצאת מטרמינל אחד ולהגיע לטרמינל אחר. זה היה כמו סרט. הגעתי בזמן ועליתי לטיסה. כבר לא עניין אותי כלום".

הטיסה נחתה בנתב"ג בשעה 03:03. גם שם כל דקה הייתה קריטית, ובמקרה הזה עמדה לצדו העובדה שהמטוס התחבר ישירות לשרוול ולא הוריד את הנוסעים לאוטובוס. "מזל שלא היינו באוטובוס והתחברנו לשרוול. נחתנו ב-3:03, בסביבות 3:20 יצאתי מהמטוס וב-3:40 כבר היתיי במועדון ולחצתי פליי. זה היה מסע בחלל".

כמעט באותו הרגע שבו דרקו הגיע לקווסט, הגיע למקום גם מיטה גאמי. במקום שמיטה רק יחליף אותו, הוא הצטרף אליו ואל רפאל בעמדה. כך, מסט בק טו בק מתוכנן של דרקו ורפאל, נולד מפגש משולש ונדיר של שלושת האומנים המובילים מבית מכבי האוס - הלייבל של מיטה גאמי ואדם טן.

"הדבר הכי מטורף הוא שעמית ואני הגענו למועדון בדיוק באותו הרגע", מספר דרקו. "נכנסנו יחד לעמדה והשאר היסטוריה. הוא הגיע במקור כדי לעזור ולהחליף אותי, ובסוף הצטרף אלינו לנגן כדי לתת עוד משהו לקהל. זה היה אמור להיות אופן טו קלוז שלי ושל רפאל, ובסוף עמית הצטרף".

האירוע היה אמור להסתיים בשעה 06:00, אך דרקו הרגיש שהקהל, שחיכה לו לאורך הלילה, ראוי לקבל יותר. לאחר שיחה עם הנהלת המועדון הוחלט להאריך את האירוע בשעה וחצי, והאירוע נמשך עד 07:30 בבוקר.

"הרגשתי שזה לא פייר כלפי הקהל. דיברנו עם המועדון והארכנו את האירוע בעוד שעה וחצי. בסוף הכל בשביל הקהל והיה לי חשוב שאנשים יקבלו את מה שהם חיכו לו. ניגנו עד שבע וחצי בבוקר, היה מדהים והיה מטורף".

לאורך השעות שבהן ניסה להגיע לישראל, דרקו עדכן את הקהל ברשתות החברתיות כי בעקבות השביתה והכאוס בנתב"ג לא ברור אם יצליח להגיע. לדבריו, כמות התמיכה שקיבל הייתה יוצאת דופן וסיפקה לו את הכוח להמשיך לחפש פתרון. "התמיכה שקיבלתי באינסטגרם ובהודעות הייתה פשוט לא נורמלית. הייתי בשוק. זה נתן לי את הכוח, לא היה מצב שאני מוותר. בסוף מזל, אלוהים והאנרגיות היו איתי".

רק לאחר שירד מהעמדה, כמעט יממה אחרי שיצא מאיביזה, הצליח דרקו לעכל את מה שעבר עליו. "בכלל לא הבנתי מה קורה. לקח לי רגע להכיל את זה, ורק כשסיימתי לנגן הכל נחת עליי. קצת התפרקתי והשתחררתי. הלב שלי היה מרוסק, אבל עם הזמן עוד חתיכה התאחתה ועוד חתיכה, ובסוף הצלחנו לעשות את זה".

לצד ההקלה וההתרגשות וההצלחה, דרקו מדגיש כי הוא ואנשי האירוע גם מתכוונים ללמוד ממה שקרה והמתלונות של חלק מהבליינים על צפיפות באירוע. "אנחנו כמובן נפיק לקחים לאירועים הבאים כדי לעשות את זה טוב יותר. הקהל הוא תמיד מספר אחת ומאוד חשוב לי שהוא יהיה מרוצה. בסוף אנחנו עושים את זה בשביל האנשים. אני מאוד מעריך את כל מי שבא, רקד, נהנה, תמך ושלח הודעות. זה מה שנתן לי את הכוח להגיע".