אלפי המעריצים חיכו בקוצר רוח שנסרין תעלה כבר לבמה בהיכל מנורה, אחרי שההופעה נדחתה כמעט שנתיים. גם לא מעט אמנים הגיעו לחלוק לה כבוד ביניהם עדן בן זקן, איתי לוי, ליאור נרקיס, עדן חסון אודיה ועוד שלל כוכבי טיקטוק עם מספר עוקבים שלא נופל מכמות ההאזנות של אותם אמנים. נוכחות מרשימה מאוד בטח בז'אנר שידוע עם אגו מפה ועד דובאי. ואז סוף סוף חושך על הבמה, ונסרין נכנסת ברצינות כל כך תהומית, עם לוק באווירת "רוקדים עם כוכבים" בשילוב אחת החליפות של הרב עובדיה.
הוסיפו את הפלייליסט המתעדכן של mako היטליסט
נסרין והלהקה שלה (כ-11 איש כולל זמרת ליווי) ישר נכנסים לעניינים והיא פותחת מבערים עם "מאושרת בדרך שלי", "לובשת חיוך" ו"אלבי מעאק". קודם כל להבהיר מי הזמרת עם הקול הכי מרשים במדינת ישראל ואולי גם במזרח התיכון. אין ספק שההשראה שלה היא ביונסה. זה לא מפתיע, רוב הזמרות בישראל, לא משנה מאיזה שנתון הן, הרפרנס הוא תמיד ביונסה (אגב, למה לא ריהאנה?) אבל נסירן לוקחת את זה צעד אחד קדימה. היא אפילו מכניסה בשלב מסוים קטע קטן מ-Run the World למקרה ומישהו פספס.
אחד אחד נסרין עוברת על קטלוג הלהיטים שלה - וגם על השירים שבצער לא הפכו ללהיטים כמו "בוסה" המעולה ו"שמעו סיפור" שהיום, אחרי שקיבלה את חותמת המיינסטרים, יכול היה לקבל את הכבוד שהגיע לו בזמן אמת - היא לא מדלגת על אף שיר, הקהל גם לא, ואפילו מבצעת בהפתעה שיר שעוד לא יצא "מואט" עם פזמון בהפקה ערבית שיכול לשרוף רחבות ("אתה ערק אני מחפשת מואט, אתה סינגל אני מחפשת דואט").
קשה לחשוב על דמויות שנמצאות בלב הקונצנזוס היום כמו נסרין, במיוחד במדינה שאוהבים להגיד לנו כמה היא גזענית כל היום. עוד לפני שנסרין הפכה ל"ברכה", דווקא הקהל שבדרך כלל מואשם בגזענות, הוא זה שקיבל אותה ודאג להביא אותה לפסגה בישראל. כאמור, זה לא היה תמיד ככה, בסדרה "נסרין אגדה", נחשף, למשל, שהר' שלה הייתה קשה לאנשי הרדיו בישראל, עד שהגיע "לומדת ללכת" שבמקרה לא היה עם אותה אות בפזמון. משם נסרין כבר נכנסה ללב המיינסטרים והדרך חזרה תהיה קשה מאוד.
נסרין עברה לא מעט עד שהגיעה להופעה במנורה. במיוחד בשנתיים האחרונות, זה הרגיש שהפוקוס פחות היה על המוזיקה ובמקרים מסוימים זה היה הגיוני. לפני קצת יותר משנה היא ילדה את בנה הבכור, ריף, לבעלה רום שמיר. "קיבלתי את המתנה הכי גדולה של החיים שלי, הבן שלי, היקר שלי", אמרה רגע לפני שהיא מבצעת את "יש לי אותך" והתפרקה בדמעות. זו לא הפעם האחרונה שהיא בכתה אתמול. לא בטוח אם זה החיבור לבנה הפעוט, אבל נסרין הביאה ביצוע צמרמורות.
איך ממשיכים מכאן? ובכן, עם סאבלימינל והצל שעלו בהפתעה לבצע איתה מחרוזת של "הסוד" (נסרין בתפקיד שרית חדד), "חלום של גבר", ו"את אותי שופטת" (נסרין בתפקיד שראל). בחירת השירים הייתה נכונה, כאלה שבעולמות הים תיכוני ושיתוף הפעולה לא הרגיש מאולץ. בהמשך עלה גם ישי לוי בהפתעה כשנסרין ביצעה את "אישה נאמנה", שר איתה את המשך השיר וזכה לתשואות מהקהל.
ב"חצי משוגעת", נסרין מעידה על עצמה שהיא, ובכן, "חצי משוגעת וחצי לא נורמלית". פייר? צודקת. וככה הרגישה גם ההופעה. אם לא תסתכלו על הבמה לשנייה אחת, בוודאות תפספסו היילייטס: רגע אחד היא על מרפסת בגובה 4 מטר שרה את "בוקר טוב עולם", לפני כן היא עוד הספיקה לרקוד פסדובלה (אני חושב) עם רפאל פליישמן השותף שלה מ"רוקדים עם כוכבים", שניה אחר כך היא נותנת סולו על תוף ערבי ורגע אחר כך היא בוכה. טוב, זה קרה פעמיים אז את זה אי אפשר היה לפספס, אבל אני נשבע שלשנייה אחת בחנתי את הקהל וכשהחזרתי את המבט לבמה לא מצאתי אותה עד שהבנתי שהיא שוב על הבמה המוגבהת.
איכשהו, דווקא ב"לומדת ללכת", השיר האחרון של הערב וכנראה הלהיט הכי גדול שלה, נסרין שכחה את המילים. זה לא הורגש באמת או פגע לפחות, כי הקהל חיכה כל ההופעה (ויותר משנתיים, כאמור) לשיר את זה, מה זה לשיר, לצרוח ברמה שקשה להאמין שזה לא התנגן מהרמקולים.
האתגר האמיתי של נסרין הוא לא ההופעה הזו במנורה. מי שעוקב אחריה עוד בתקופת "אייל גולן קורא לך", יודע שהיא נולדה ללעוס את הבמה ולתת שואו. עוד כשהייתה מוכרת בחנות בגדים בחיפה והייתה מגיעה לצילומי התוכנית היא הייתה גורמת לאולפן הקטנטן הזה להרגיש כמו מועדון שמזכיר את ה"קליפסו" ששמעתי עליו רק מסיפורים.
אין עוד קולות כמו של נסרין. אגזים לרגע ואגיד שגם במזרח התיכון, אם לא הייתה נולדת בישראל היא הייתה יכולה להפוך לכוכבת בעולם הערבי כמעט כמו ננסי עג'רם. הערב הזה הרגיש כמו השקה מחודשת לקריירה המוזיקלית שלה, עכשיו נשאר רק להביא את השירים הנכונים: הבלדות שיחרטו לנו על הלב ואת החפלות שיגרמו לנו להניף ידיים בחתונות ומסיבות. נסרין היא לא ביונסה ואני לא בטוח שהיא צריכה להיות גם. היא נסרין.