בעוד חמש שנים, ב-2020, שלום חנוך יהיה בן 74. אלבום המופת עם אריק איינשטיין "שבלול" שכולל את "אבשלום", "למה לי לקחת ללב", "קח לך אישה", "לילה של כוכבים" ועוד ועוד, יציין 50 שנה לצאתו. אך חנוך כבר לא ירוויח את התמלוגים הראויים לו על שימוש בשירים הללו, שכן חוק ההגנה על זכויותיהם הן של יוצרים והן של מבצעים קובע כי יוצר או מבצע יזכה להגנת החוק רק עד 50 שנה מהפקת השיר. מה שאומר שהשימוש ביצירות הללו בקרוב יותר לכל מבלי לכבד את יוצריהן בתמלוגים המהווים את פרנסתם. 

נכון, שלום חנוך הספיק ליצור עוד שורה ארוכה של אלבומים מאז 1970, חלקם הגדול זכה להצלחה גדולה ונכנס לפנתיאון הקלאסיקות הישראלי. ואולם במקרים אחרים הפסד התמלוגים על יצירות מלפני חמישים שנה משמעותו פגיעה קשה בכיס האמנים שאחראים לה. כדי להגן על המוזיקאים, שגם ככה מתמודדים עם קשיים כלכליים שכרוכים בתעשיה הזו היום אף יותר מבעבר, הונחה לאחרונה הצעת חוק שמטרתה להאריך את תקופת ההגנה על הזכויות מ-50 שנה ל-70 שנה, הן עבור זכויות המבצעים והן עבור זכויות המפיקים וחברות התקליטים.

מי עומד בפני סכנה מיידית? האלבום של שלישיית גשר הירקון (אריק איינשטיין, יהורם גאון ובני אמדורסקי) "לילה בחוף אכזיב", שיצא ב-1964, כבר איבד את הגנת החוק. בימים אלו חברי הגשש החיוור מאבדים את הזכויות על אלבומיהם הראשונים מ-'65 ו-'66, ביניהם "תוכנית ד'". בין הבאים יהיו אלבומם המיתולוגי של החלונות הגבוהים ו"פרח הלילך" הקלאסי של חווה אלברשטיין ('67), ב-2018 יהיה זה "מזל גדי" המופתי של אריק איינשטיין וב-2019 יהיו אלה "פוזי" של איינשטיין ו"איפה את אהובה" של יהורם גאון. במהרה גם אלבומיהם הגדולים של כוורת, תמוז, הצ'רצ'ילים, קצת אחרת ועוד רבים ייוותרו לא מוגנים.

עוד ב-mako מוזיקה:

חבר הגשש החיוור שייקה לוי סיפר ל-mako מדוע הצעת החוק הזו חשובה כל כך: "תשלומי התמלוגים למפיקים ולמבצעי היצירות מהווים את הפנסיה שלהם. ככל שאנו מתבגרים והגיל עושה את שלו, באופן טבעי פוחת מגוון אפשרויות התעסוקה של המבצע, מאחר ומזמינים אותו פחות להופיע עד שהוא נאלץ להפסיק לחלוטין את הופעותיו. אך עם זאת, הקהל עדיין נהנה מלשמוע ולצפות בו באמצעי המדיה השונים. תשלומים אלו הם מה שנשאר לו מהיצירות שלו, מזיעת אפו לאורך כל שנות עבודתו. להשאיר את המצב כפי שהוא היום, כשהחוק מגן על המבצעים והמפיקים במשך 50 שנה בלבד ומותיר אותם לעת זקנה ללא מקור פרנסה, משמעו לגזול את פת לחמם, לא פחות מכך. באופן אישי, אני מאמין כי מן הראוי שלכל הפחות ישוו את משך ההגנה שהחוק מקנה למבצעים ולמפיקים להגנה להם זוכים היוצרים". 

"לאחרונה התקיימה ועידה בבייג'ין שעסקה בנושא זכויות המבצעים", לוי מספר. "המשלחת האמריקאית כללה בין היתר את השחקנית מריל סטריפ והשחקן חוויאר ברדם, שאמר כי 'ברגע שהשחקן הראשון הוריד את המסכה הוא הופך להיות היוצר של הביצוע'. אני מאמין כי אין חשוב יותר מהמבצע להצלחת היצירה, הוא היוצר של הביצוע. מגירותיו של פשנל (אברהם דשא) היו מלאות במכתבים של אנשים שביקשו כי הגשש יבצע את המערכונים שכתבו. תוכן היצירה חשוב כמובן להצלחתה, אך אפילו חשובה יותר היא זהותו של המבצע. כך גם לגבי המפיק - חברת התקליטים שלוקחת צעיר אנונימי, שטרם הוכיח את עצמו בתעשייה, מספקת לו אמצעים ומטפחת אותו על מנת שישגשג כאומן. המפיק הוא החולייה מהחשובות ביותר שיש ליצירה, החוק כפי שהוא היום לא מגלם זאת לצערי".

עו"ד מוטי אמיתי, סמנכ"ל הפדרציה לתקליטים שאחראית לניהול זכויות יוצרים והענקת רישיונות, מבהיר את הרקע להצעת החוק החדשה. "חוק זכויות יוצרים בתקליט משנת 2007 וחוק זכויות המבצעים משנת 1984 קובעים כי יוצרי התקליט יזכו להגנת החוק למשך 50 שנה בלבד מיום הפקתו. הבעיה טמונה בתקופת ההגנה הקצרה שהחוק מקנה לתקליט. מבצעים רבים מתחילים את הקריירה האמנותית שלהם בגיל צעיר, ועבורם החוק לא מספק הגנה למשך כל החיים. לצידם, חברות התקליטים שבשנות ה-60 הפיקו להיטים שעד היום נמנים בין מיטב הקלאסיקות של הזמר הישראלי, עומדים לאבד מקור עיקרי וחשוב בהכנסותיהם. החוק מקנה ליוצרים את מלוא ההגנה למשך כל ימי חייהם, ועוד 70 שנה לאחר מותם".

"זכותם הבסיסית של כל אומן ומפיק להתפרנס בכבוד ממשלח ידו", עו"ד אמיתי מוסיף ומחזק, "אך לצערי דווקא לעת זקנה, בה הם זקוקים להכנסות האלו יותר מכל, הם לא זוכים ליהנות מפירות אומנותם. הארכת משך תקופת ההגנה על תקליטים ל-20 שנים נוספות היא בבחינת הזרמת חמצן לתעשייה כולה. היא תעניק זריקת עידוד משמעותית לזמרים ולנגנים וליוצרי התקליט - המפיקים, אשר הקדישו ממיטב שנותיהם ומרצם לעולם התרבות הישראלי. כמו כן, הארכת ההגנה תעניק תמריץ כלכלי עבור חברות התקליטים להמשיך ולהשקיע משאבים כספיים בהפקת מוזיקה ישראלית מקורית. משמעות אוזלת ידה של הממשלה והפגיעה באומנים ובמפיקים היא פגיעה בתרבות הישראלית כולה. לכן מחובת המדינה להגן על זכויותיהם של יוצרי התרבות הישראלית ולהאריך את משך ההגנה שמקנה החוק ל-70 שנה".