ערב הבחירות לכנסת, הסיפור של הזמר זיו יחזקאל יכול להיות מופת לדו-קיום בין יהודים לערבים במדינת ישראל. יחזקאל בן ה-28 יליד קרית אונו, הוא יהודי חובש כיפה, ששולט בתורת המקאמים וביסודות המוסיקה ערבית הקלאסית ואף מעביר קורסים בנושא. הוא גם מנגן בעוד, כינור וצ'לו, מבין ערבית מדוברת וכותב ערבית ספרותית. כזמר הוא שר את יצירות המוזיקה הערבית הקלאסית ומתמחה בביצועים מדויקים לשירי זמרות וזמרים מצריים כמו אום כולתום, עבאד אלוהאב, עבאד אלחלים, מלחם בראקת, וורדה ועוד. היכולות הגבוהות שלו בתחום הביאו אותו להתמנות לסולן של התזמורת הערבית הקלאסית של העיר נצרת, לא פחות.
כעת מוציא יחזקאל אלבום חפלה של מוזיקה ערבית קלאסית, שהוקלט בליווי התזמורת למוזיקה ערבית מנצרת, בניהולו של סוהיל רדואן. ההקלטות מנציחות הופעות של יחזקאל והתזמורת בנצרת בחודשים האחרונים. בשתי הופעות בהן הופיעו באולם במכיל 500 מקומות נמכרו כל הכרטיסים שמחירם 200 ש"ח האחד, יותר משבוע מראש. מתוך האלבום ניתן להאזין כאן לשני קטעים: "בתלומוני ליה" ו"לסה פאכר".
-זיו יחזקאל, איך הגעת לשיר מוזיקה ערבית?
"אני בא מעולם של חזנות ופיוטים, מבית הכנסת, שהלחנים שם הם ערביים, רק עם מילות קודש במקום המילים בערבית. אחרי שמיציתי את השלב הזה הייתי סקרן והסקרנות גררה אותי למצוא את המקור של אום כולת'ום, עבד על חלים חאפז ועבד אל ווהאב. התחלתי ללמוד את המילים, התאהבתי בשפה, בתוכן, למדתי את השירים, ובמקום לשיר את המילים בעברית התחלתי לשיר את המקור".
-לשיר בערבית מרגיש כמו לשיר בעברית?
"לגמרי לא. אני לא מתחבר לטקסטים היהודיים שכתבו למילים היהודיות. השפה הערבית מאוד עשירה. הערבים מוכשרים בשפה הכתיבה שלהם, שהיא לירית ועמוקה ומבטאת רגשות עזים. אני מזדהה עם המילים ונהנה מאוד להציג את הטקסט לקהל. אני הרבה יותר מתחבר מבחינה אישית לשירה בערבית".
-איך קיבלו את זה מסביבך, החברה והמשפחה?
"כולם מרימים גבה, אומרים לי - באת מבית הכנסת, אתה דתי חובש כיפה, למה לשיר בערבית תשיר בעברית, לקהל שאוהב לשמוע אותך. בהמשך מי שהגיע לשמוע את השירה בערבית הם דתיים שכמוני באו מבית הכנסת ורצו כמוני את המקור. הקהל שלי התחיל מיהודים דתיים ולא דתיים שגדלו על השירים האלה, הם בנו אותי בהתחלה. מהם הגעתי ללא יהודים גם".
-והתזמורת בנצרת?
"לאחרונה נוצר קשר הדוק עם תזמורת למוזיקה ערבית מנצרת, תזמורת מאוד מפורסמת, שפועלת למעלה מעשור. הם נחשפו אלי והיו חסרים להם במגזר זמרים ששרים ומבטאים את המילים כמו שצריך, פשוט חסר להם. אז הם אימצו אותי כזמר והסולן של התזמורת. התחלתי להופיע איתם, היו לנו כמה מופעים בתיאטרון היהלום ברמת גן, שרתי בשני קונצרטים מתוך הארבעה שהיו להם שם. משם הם לקחו אותי לקהל שלהם, הנצרתי, שמאוד אוהב מוזיקה ומעריך מוזיקאים. הם אהבו אותי ומאז מזמינים אותי לשיר לקהל שלהם".
-והופעות מחוץ לתזמורת?
"יש לי במגזר הערבי גם הופעות עם הלהקה שלי, באירועים בקיץ ובחתונות. חשוב לי להדגיש שהמוזיקה שלי היא לא פופוליסטית, אני לא שר שירים זולים ופופ בערבית, אלא שירים אותנטיים, הקלאסיקות של פעם שבאות ממצרים".
-איך הערבים קיבלו ומקבלים אותך?
"זו הפתעה מוחלטת. רואים בחור בן 28, חובש כיפה, צבר, פותח את הפה בערבית. בגלל שלמדתי טוב טוב אני מדייק במילים, ובגלל שזה אותנטי התוצאה מאוד חזקה. הם שומעי שירה נקייה עם ההגשה של הטקסט וזה מדהים אותם כל פעם מחדש. הם שמים לי יד על הראש, מברכים אותי, מקבלים אותי יפה. בעיני אני משלים את הייעוד שלי. אני שער וגשר בין שפות ותרבויות".
שליח הדו-קיום
-אתה שליח הדו-קיום?
"ממש כך. אתה יכול לראות בפרסומים בעיתונות הערבית לפני המופעים, שאומרים שאני עושה כאן מהפך. המפיקה שלי היא בעצמה ערביה מהצפון, יש חיבור כמו משפחה".
-אתה באמת מאמין בכוח של המוזיקה לקרב יהודים וערבים?
"בהחלט כן והיא כבר עושה את זה. נוצרת שיחה עם אנשים ושואלים שאלות של איך ואיפה. אני חושב שזה כיף ואומר להם שאם אני והם יכולים לשבת ולדבר, אז כל יהודי וערבי בעולם יכולים לשבת ביחד".
-מה החלום?
"חלום הזוי שאף צעיר יהודי לא יגיד לך אותו - לשיר על במת האופרה במצרים, כשבשורה הראשונה יושבים שמעון פרס ומוחמד מורסי. בעולם הבא החלום שלי הוא לשיר בבית המקדש, שלא יהיה ספק".