תמונה אייל גולן קיסריה 2012
השירים הכי חדשים עם "יציאות" מהעבר. אייל גולן באמפי קיסריה קיץ 2012 | צילום: זהר צברי

אייל גולן של המופע החדש "נגעת לי בלב" הוא זמר שמפנה את ההופעה שלו ישירות ללב של הקהל הנאמן שאוהב אותו והולך איתו לאורך שנים. במופע הזה, שמבוסס על שירי אלבומו האחרון "נגעת לי בלב" ועל להיטים ישנים ו"יציאות" מהעבר, גולן מוותר מראש על הפניה לקהל רחב יותר, שנוהה אך ורק אחרי מה שקרוי "מיטב הלהיטים" ובוחר להתמקד באנשים שלו, אלה שעוצרים אותו ברחוב ומבקשים ממנו שירים ספציפיים אותם לא שר שנים.

רק הוא ושלמה ארצי

גולן הוא אחד האמנים היחידים כיום בארץ שיכול לבצע מהלך שכזה, של ויתור על להיטים גדולים לטובת בחירה של שירים בזכוכית מגדלת למופע חדש. בעצם, זה רק הוא ושלמה ארצי. שוב ארצי, שגולן כל כך מעריך (שלא לומר מעריץ) ואמש בקיסריה אפילו ערך לו מעין מחווה משעשעת כשהחזיק מגבת ביד, קישר אותה למיתולוגיה של ארצי בקיסריה ושר חתיכה מ"לאן לאן לאן".

תמונה אייל גולן קיסריה 2012
מפגן קולי נדיר, שאף אחד אחר לא יכול להשתוות אליו. אייל גולן בהופעה בקיסריה קיץ 2012 | צילום: זהר צברי

אלא שכאמן במה גולן הוא כמעט ההפך מארצי. האנרגיות שלו שונות לחלוטין וגם ההתכווננות. את גולן לא תמצאו מרחף באורקסטרה, מסתער על הקהל, כולו מזיע, מלא תשוקה. השיטה שלו מזכירה יותר את שלומי שבת או זאב נחמה. עמידה על הבמה, או הליכה מתונה, כשהוא נותן לכריזמה הטבעית שלו לרכז את תשומת הלב ולמגנט אליה את אלפי המעריצים. הסטאטיות היחסית של גולן מאפשרת לו להתרכז בדבר שבו הוא הכי טוב מבין כל אלה שאי פעם חיו כאן ונשמו את האויר של ארץ ישראל - לשיר.

שר גבוה בטירוף, איתן כמו האבנים של קיסריה, ומסלסל בשיא

את מפגן השירה שנתן אמש אייל גולן בהופעה שלו באמפי קיסריה צריך היה למסגר ולתלות על הקיר בהיכל המוזיקה הישראלית שפעם ייבנה. אני מקווה שההופעה הזו הוקלטה. אפשר להשמיע אותה בבתי ספר למוזיקה. שימו רגע בצד את 15 הנגנים בהפקתו המוזיקלית של יעקב למאי, שנשמעו מצויין אבל לא העזו לחרוג מהשגרה, ותקשיבו רק לקול של גולן, שר גבוה בטירוף, אבל חזק, איתן ויציב כמו האבנים של קיסריה, נוסק לשיאים ובהם עוד מצליח לסלסל. מבלי לפגוע או להמעיט בערכו של אף מבצע אחר - אף זמר בארץ לא יכול לשיר ככה. שגיא, מדויק, נקי, מרטיט ונוצץ כמו שני טורי השיניים הצחות שמסודרות ביד אמן סביב הלע ממנו יוצא הקול הייחודי הזה.

תמונה אייל גולן קיסריה 2012
נותן לכריזמה הטבעית שלו מגנט אליה את האלפים. אייל גולן בהופעה בקיסריה קיץ 2012 | צילום: זהר צברי

ההפקה המוזיקלית של למאי היתה כאמור מוקפדת. הוא ניצל היטב את רביעיית כלי המיתר, נתן כלי נשיפה איפה שצריך, וסחב את הבלדות לכיוון הפסנתר של עמית הראל. גם הנוכחות של אשר פדי המתופף הורגשה אמש, כשהוא משלים את נבחרת החלומות של הנגנים על הבמה, ביניהם עדי לאון בקלידים ומחשב ודודו קומה ונועם "חרגול" בורג בגיטרות חשמליות. החיבור בין הכינור של רוניוס ("המתייון", קרא לו גולן), לבין זה של אריאל קלנר ("הפולני שמנגן מוזיקה קלאסית") היה נחמד ומיוחד ("שניהם יחד זה הסיפור של ישראל", הטעים גולן).

אפשר היה להעז יותר בעיבודים ובהפקה המוזיקלית

מצד שני, ניתן היה לצפות מלמאי את גולן (את הראל, ליאון וקומה) שיעזו מעט יותר. כי בלא מעט שירים, בעיקר החדשים, הביצוע הבימתי נשמע קרוב מאוד להקלטה דיסק. אפשר היה לתת לפחות סולו אחד של גיטרה חשמלית באחת הבלדות, אפשר היה לנצל הרבה יותר את הדרבוקה, אפשר היה להדגיש יותר את הבראס. ולא, כשיש לך כזו סוללה מרשימה של נגנים על הבמה, לא חייבים ב"ממריא" להשמיע זורנה דווקא מהקלידים של ליאון, וב"מי שמאמין" אפשר לבנות על חטיבת הקצב הקיימת, למה צריך לופ תופים?.

תמונה אייל גולן קיסריה 2012
רגע השיא של המופע: "מנגינה". אייל גולן בקיסריה קיץ 2012 | צילום: זהר צברי

מוזיקלית, רגע השיא של המופע הזה היה הלהיט "מנגינה", שבו סוף סוף תזמורת נגנים החלה לנצל אחוזים גבוהים יותר מיכולותיה, פתאום היא נשמעה כמו תזמורת אמיתית, כמעט "ביג בנד", עם "קיר צלילים" ראוי. אבל גם כאן, ולמרות שהקהל עזר לגולן, עדיין נשמעה ברקע מקהלת הילדים שרה את הפזמון. אני מבין לגמרי את השאיפה של למאי, גולן ואוסף הכשרונות שאיתם לבנות מופע עשיר ומלא ברק, ברמה הכי גבוהה שאפשר, מתוזמן, מתוזמר ומתוקתק לעילא. מצד שני, אסור להם לשכוח שמוזיקה טובה היא קודם כל נשמה, תשוקה ורגש - שלושה אלמנטים שכדאי לשאוף אליהם יותר.

קהל מזן אחר

מי שממש לא חסר לו תשוקה, נשמה ורגש הוא הקהל של אייל גולן, שהוא משהו מיוחד בפני עצמו. אלה אנשים שמכירים את הקריירה הארוכה שלו לעומק, מזהים שירים ישנים מצליל ראשון, נהנים ומפרגנים כשהמלך שלהם מפרגן להם ומגשים להם חלומות דרך שירים אותם השתוקקו לשמוע במופע שלו, וכמובן שרים איתו בקולי קולות ומתרגשים מכל רגע. הם גם לומדים באדיקות, שנה אחרי שנה, סט חדש לגמרי של שירים שיצאו באלבום החדש כדי להגיע מוכנים להופעות. מבחוץ זה נראה אולי כמו מורה שמטיל על תלמידיו שיעורי בית, בפועל הקהל של גולן באמת אוהב אותו, באמת מתחבר לשירים שלו, באמת נהנה לכאוב איתו, להתפלל איתו, לאהוב איתו. גולן מצדו, בחצי משירי המופע, הלקוחים מהאלבום החדש, העניק להם את התחושה שאצלו הם מסיימים בהצטיינות ופינק אותם ברוב שלבי המופע בעבודת וידיאו ארט מרהיבה על גבי מסך אימתני שמתחיל בעומק הבמה, עולה למעלה ונשפך כלפי קדמת הבמה כמו גל עצום של וידיאו. שאפו גדול.

נסרין קדרי קיסריה 2012
לבושה מזעזע, שרה מדהים. נסרין קדרי במופע של אייל גולן בקיסריה קיץ 2012 | צילום: זהר צברי

בשנים האחרונות, בסיומה של עוד שנה מוצלחת בקריירה של אייל גולן, שואלים תמיד מה יהיה הדבר הבא שהוא יעשה. עוד אלבום, עוד מופע, עוד קיסריה. עוד שירים שמרעידים את הקישקעס למעריצים, עוד להיטים שכל המדינה מזמזמת ימים ולילות. בשנתיים האחרונות גם תוכנית טלוויזיה מצליחה (מאור אשואל ששר בהפסקה צריך עוד הרבה שפשוף על הבמה כדי לצבור ביטחון. נסרין קדרי שעלתה לדואט ושרה אחריו היא כוכבת, תותחית, שהתלבשה מזעזע אבל שרה מדהים, שאין דברים כאלה). ועדיין, יש כאלה שמטילים ספק בגולן וביכולת שלו לנצח כאן שנה אחרי שנה. אבל הדבר הכי טוב שאייל גולן יכול לעשות עם הקריירה שלו הוא פשוט להמשיך אותה. לחפש שירים שהוא אוהב ושהקהל יאהב, לנקד את הרפרטואר שלו בכיוונים מוזיקליים מעניינים ומאתגרים עבורו, וכן, להוציא עוד אלבום ולצאת לעוד סיבוב מוצלח בקיסריות למיניהן. כי בזה הוא באמת הכי טוב, שווה בשווה עם שלמה ארצי.

רשימת השירים במופע
חלק ראשון: נגעת לי בלב. לוחמת. איך הוא אוהב. כל כך יפה. מחרוזת: לב חולה, ואיך, מלכת היופי, דרך ארוכה. דה ז'ה וו. מחרוזת: רק מתגעגע, תודה לאל, הוזה אותך מולי. לבדי. יפיופה. נשיקה אחת ממך.

מאור אשואל: מתי לחזור. מאור אשואל ונסרי קדרי: כמעט לאהוב. נסרין קדרי: חרמת אחיבר

חלק שני: כשאת איתו. פרפר. ממריא. כשאחר. שובי ילדונת. מנגינה. סוד המזלות (קאבר לזוהר ארגוב), כמו שיכור (קאבר לזוהר ארגוב). חיים שלמים. מלך מלכי המלכים. מי שמאמין. בואי נברח.

תמונה אייל גולן קיסריה 2012
שרק ימשיך ככה. אייל גולן בהופעה באמפי קיסריה קיץ 2012 | צילום: זהר צברי