ל"ג בעומר הגיע, האמברגו ההלכתי שכופים על עצמם זמרים בעלי אמונה הוסר, ועידן יניב משחרר את "חיים שלי בלב", שיר צעיר, תוסס וקצבי, שמתחיל במילים "תל אביב של צעירים, כבר ארבע ועשרים", ופותח עבורו יפה את עונת הקיץ. הוא עצמו נמצא ב"על האש" וערב קריוקי אצל חברים לכבוד החג, "אני בדרך כלל לא מהמנפנפים", הוא מציין, "אבל אוהב לאכול קבב וסטייקים טובים, בשביל זה אני הולך חמש פעמים בשבוע לחדר כושר".
-לפי השיר החדש "חיים שלי בלב" עושה רושם שחזרת לכושר מלא.
"כן, זה שיר קצבי, קייצי, שמח, אנשים בים, הגיע הזמן לשיר שמח לאירועים וחפלות, בסגנון הפופ הים תיכוני מלפני שנתיים-שלוש. שמעתי אותו וקלטתי את הפוטניציאל. המשפט 'את החיים שלי בלב' ככה אנשים מדברים היום. השיר מכוון למשהו מסויים ועשוי ברמה גבוהה של עיבוד והפקה מוזיקלית של יעקב למאי, שזו פעם ראשונה שאני עובד איתו. רמי לב כתב ועדי לאון הלחין, בעבר הם כתבו לי את 'בא הביתה' באלבום השני ומאז לא עבדנו יחד, עכשיו שוב זה התחבר. השיר הזה הוא הסיפתח שלי לקיץ ויש לי עוד כמה כאלה בקנה. עברו כמה חודשים מאז השיר הקודם שלי 'שושנה' שהיה גם הוא קצבי אבל מסוג אחר. מאז עבדתי, נפגשתי עם כותבים, מעבדים, יוצרים, עשיתי המון דברים כדי שייצאו שישה שירים בקיץ הקרוב, כולם אפרים, נותנים בראש, מכינים את הקרקע לחתונות ולועדי עובדים".
-כמה הופעות אתה עושה בחודש?
"(צוחק) מה אתה ממס הכנסה? למה לשאול על מספרים? ברוך השם יש הופעות, קיץ זה קיץ ומעכשיו זה רק עולה ועולה. עזוב אותי ממספרים, לא תוציא ממני מספרים. אני בן 26 והרעב אצלי גדול וגדל מפעם לפעם. אני בתקופה שאני עושה המון, מבשל המון שירים חדשים, פוגש יוצרים, עבודה כיפית, מופיע לועדי עובדים ובאירועים. בעזרת השם אחזור לפתוח קופות - זאפות או רידינג, אחרי הפוגה של שנה".
-אתה בדרך לאלבום אולפן חמישי.
"כן, והיה אוסף ואלבום הופעה חיה. אלבום אולפן זה יהיה החמישי ויצאו ממנו חמישה סינגלים, שושנה, מה זה עושה לי, "כמה כוח", "איך אוכל לשמח אותך" ו"חוזר לשכונה", אבל מי סופר אנחנו בעידן הסינגלים".
-בטח כבר נמאס לך לשמוע את השאלה מתי תופיע בקיסריה.
"ואני תמיד באותה תשובה. אני לא ממהר ומאמין בדרך. אני מסתכל על כל הגדולים, כמו אייל גולן, שלומי שבת, ליאור נרקיס ושרית חדד, שהגיעו אחרי הרבה אלבומים וקריירה ארוכה וניסיון במה, אספו עשרות אלפים של מעריצים וומוכרים כרטיסים על אמת, אוקיי? אני מסתכל עליהם בהערכה והערצה. אני רוצה להיות אמן להרבה שנים. קיסריה תישאר קיסריה. אני אגיע לשם כשאהיה מוכן ואז זה יהיה בומבה".
-משה פרץ ודודו אהרון בערך בגילך, אתה מרגיש בתחרות?
"אני לא מרגיש בתחרות. כיף שיש אמנים בערך בגיל שלי, משה ודודו יוצרים גדולים, וגם אני אעשה עוד דברים, טלוויזיה בעזרת השם. אני אגיע. אני מסתכל על הדרך שלי, הכביש שלי, לא מסתכל ימינה ושמאלהץ פחות מעסיק אותי. רק איך אני מקדם את עצמי, עובד עם עוד אנשים חדשים ומגשים עוד חלום ועוד צעד".
-יש עכשיו טרנד של הסגנון הטורקי, שמאור אדי מצליח איתו, מדבר אליך?
"עבר לי בראש הרעיון, קיבלתי עשרות שירים כאלה ולי זה פחות מתאים. כל אחד מצליח במה שהוא עושה. אני מבתכל על עצמי שר שיר מסוים שמצליח אצלי ולא אצל אחרים. בסוף אני עושנ מה שמתאים לי".
-איזו תחושה אתה מקבל מקהל בהופעות?
"שאלה חכמה שאלת. יצא לי לחשוב על זה. אני מקבל המון פידבקים ורואה בתגובות ובעיניים שהקהל גדל איתי ביחד. פרצתי בגיל 19 עם 'חושב עליה' והקהל היה בנות עשרה. היום זה מהגיל שלי, אולי אפילו ומעלה. אני רואה בהופעות שגם שירים שפחות הצליחו הקהל שואג אותם ומבין שהם הגיעו לקהל דרך האינטרנט".
-אתה שר בהופעות את "סרט הודי" ו"רכבת לילה לקהיר"?
"בטח. בהופעות אני שר 'סרט הודי' ו'רכבת לילה לקהיר', 'אנשים אנשים', 'מה אם אהבה', 'שושנה' עכשיו היסטרי בטירוף, אלה פיקים של ההופעה, ככה אני קורא לזה. אני זוכר הופעות מפעם והיום אומרים לי נראה כאילו אתה איתנו 20 שנה, כמה הספקת, אתה בן 26. אני רואה תגובות, מסתכל על איך אנשים רואים אותי בדרך אחרת. פעם הייתי ילד חמוד וחייכן. היום זה אחרת. השבוע הייתי בשתי בר מצוות ומישהו אמר לי 'ראיתח אותך לפני שנים, איך השתפרת. וזה מישהו שאין לו אינטרס, זה הכי נטו, אהבה טהורה, פרגון והערכה של הקהל. אני מלהיב את הקהל ומרים אותו. רואים שהתבגר הבחור, נראה אחרת, נשמע אחרת. הלהקה שאיתי, חלק מהם חמש שנים, חלק שש שנים. אנחנו ביחד וזה מצלצל מגובש יותר, טוב יותר. זה הכל הכנה לכל מה שדיברנו. עוד כמה שירים, להיטים, אלבומים וקיסריה זה לא בשמים".
-אתה כל הזמן במדורי הרכילות, מצטלם.
"זה לא מפריע לי. אנחנו לא תמימים. בהרבה מקרים זה עוזר לקדם את השירים, הקריירה, הדיבור עליך. כל עוד אני מעניין וכותבים עלי אז מה אני להתלונן. אם אני בבית קפה וצילמו אותי זה חלק מהעניין, תופעות לוואי מסביב. אני מפורסם ומבין את החתירה לפרטיות, זה תמיד יהיה. יש דברים שעדיין אנחנו שומרים לעצמנו, עם כל הפפראצי והטוויטר והפייסבוק והתמונות באינסטרגרם מהופעות, יש עדיין דברים פרטיים שהם רק לעצמנו. רכילות זה חלק מהקשר והדיאלוג עם הקהל בעצם. זה טוב הקהל, מרגיש חלק ממך, אין בזה משהו רע".
-אני כבר הפסקתי לעקוב - יש לך היום חברה?
(צוחק). היתה לי. היינו יחד, נפרדנו, חזרנו, נפרדנו, ואנחנו לא ביחד. כרגע אין לי חברה ואין מישהי אחרת".
"אם אני מבוקש זה תשאל את הבחורות"
-איזה סוג של בחורה אתה מחפש?
"אני לא מחפש. אני שקוע כולי ומתעסק במוזיקה, בעשייה, בכל מה שקורה מסביב, נהנה מהרגע מהלבד. תקופה ארוכה לא הייתי לבד, ולבד יש לך בגרות ועצמאות. עכשיו זה אני עם עצמי ועם זה נצא לקרב".
-אז אתה למעשה רווק מבוקש.
"אם אני מבוקש זה תשאל את הבחורות. אבל מעריצות זה מחוץ לתחום. אתה יוצא עם מישהי ואתה כבר מבין לפי ההתעניינות, השאלות, הדיבור וההתנהגות אם היא מעריצה. אתה מזהה על אדם שרוצה להיות קרוב ל'עידן יניב' השם או לעידן יניב הבן אדם, להכיר וללמוד. אני ישר מרגיש את זה".
-לא מגיע לך להתפרע קצת?
"אני מסכים איתך. זה קצת, כן? אני נהנה מכל רגע, חי את החיים כאילו היום זה היום האחרון. ככה צריך לחיות. לקום בבוקר, להגיד תודה שקמנו בריאים. כל השאר זה בונוס".