הפרויקט של רביבו – "עוד יום עובר"

הפרויקט של רביבו מוציאים את "עוד יום עובר", שיר חמישי מתוך האלבום הרביעי, שיוקדש לשירים מקוריים, שאת חלקם כתבו והלחינו חברי "הפרויקט" עצמם. השלושה, רביב רם בן מנחם, ניר בן מנחם ואלירן צור, חתומים על המילים והלחן של השיר החדש, כשרביב-רם גם עיבד והפיק מוזיקלית. התוצאה נשמעת כמו דואט ישן (ודמיוני) של חיים משה וישי לוי. עם קלידים שהם היישר מהאייטיז, ואווירת דכדוך קיומית. משפט המפתח הוא "אז ניקח את הזמן לאחור, וביחד נשמור על מה שבנינו", שהוא למעה המוטו של כל "הפרויקט". מהאלבום המתקרב יצאו כאמור ארבעה סינגלים: 'אלופה', אין בי ת'פחד', 'אלה' ו'איפה הימים'. נדמה שהשיר הזה הוא המדויק ביותר מבין כל החמישה.
צילום תמונה: ארן חן

 

פאר טסי – דרך השלום

יש בעיה עם שירים שנכתבו בקיץ ויוצאים בחורף. "דרך השלום" של פאר טסי הוא שיר שמספר על בילוי לילי עם בחורה, מהבר לדירה שלה שנמצאת ליד "דרך השלום" בתל אביב. כשהיא מזמינה הפוך ומתלוננת על החום, אתה שומע בקול של טסי את השרב של יולי אוגוסט, אבל זה גם חום של האווירה המתחממת ביניהם, כשהוא שר בהומור "איזה לישון?", ו"הלילה לא עושים חשבון", שמתקשר עם הביטוי "נזמין חשבון" שמופיע קודם במובן של החשבון בבר.

אבי אוחיון, שבחודשים האחרונים מייצר את הלהיטים הכי חזקים בז'אנר, ממשיך לעשות עבודה מצויינת ומשלב טקסט שכל מאזין יתחבר אליו (איזה מעריץ של פאר טסי לא חולם על סיטואציה כמו שמתוארת כאן), יחד עם לחן קליט. יעקב למאי, עיבוד והפקה, הלך כאן בטבעיות עם מה שהקול של טסי יודע לעשות הכי טוב - ובמיוחד בפזמון - לשיר בול על המלודיה, גם כשזה מאוד גבוה, ומצריך יכולת שירה גבוהה. כזמר נטו, זה אחד המפגנים היותר טובים של טסי, עם דיוק נהדר. התוצאה הסופית היא להיט סוחף שירים הרבה במות וכפיים בחודשים הקרובים, כשהשורה "היא מזמינה הפוך" על תקן "שותה רק וויסקי".

אני מחכה לגרסת הבלדה, שבה טסי ישיר את כל השיר כמו ששר בפתיחה. זה שיר רביעי מהאלבום השני שלו, שייצא בחודש הבא. קדמו לו "אל תהיי עצובה", "רוקד עם הכאב" ו"דינה דינה".

 

איתי לוי – אף אחת אחרת

איתי לוי הוציא לפני חודש וחצי את אלבום הבכורה "מה עובר עלייך". כעת יוצאת ממנו הבלדה היפה "אף אחת אחרת", שמתאימה בדיוק לעונה הזו של השנה. הקול של לוי מלטף כאן במיומנות מילים של דולב רם, כמו: "יש בך מה שאין לאף אחד אחרת, מודה שבלילות כשאת לא נשארת, עיוור עוד מחפש את הדרך לאהוב, יותר כבר לא שלם, השקט עוד פוצע, באהבה מזמן אני כבר לא נוגע, יופייך עוד מצטייר עם צעדייך בדמיון". התכונה הכי חזקה של לוי כזמר מבצע היא הנונשלנטיות שלו. הוא לא מתלהב, לא מתלהם, ומי שמחפש רגש נשפך שילך לשמוע זמרים אחרים. אחלה.

 

רועי סנדלר – את ואני

רועי סנדלר הוא בחור עם ביצים. אחרי שחידש את "פרחים בקנה" הוא מוציא את "את ואני", טייטל של שיר שייצג את ישראל באירוויזיון ונחשב לאחד השירים הקלאסיים של שלמה ארצי מימי הפופ שלו באמצע שנות ה-70'. אבל מה אכפת שלפני ארבעים שנה היה שיר באותו השם. הוא בן 17, הקול שלו התחלף, התעבה, וכתוצאה מכך חלק מאלבום הבכורה שלו שייצא ב-3 בדצמבר יישמע אלבום של ילד מתבגר עם קול גבוה, וחלקו עם קול של נער בוגר שהוא כבר גברבר. אלי קשת תפר כאן לסנדלר שיר מיינסטרים שהוא חיבור בין רוק, אתני וים תיכוני, עם סולו גיטרה חשמלית בולט (כמו שכולם עושים עכשיו, כי אייל גולן עשה), וסגנון שמזכיר שירים של שלומי שבת. זה יושב בסדר על סנדלר אבל מעניין יהיה לשמוע לאן ייקח אותו הקול החדש שלו בעתיד.

 

אוריאל שי – בתוך תוכי

אוריאל שי החליט ללכת בכל הכוח על אלבום הבכורה, ו"בתוך תוכי" שלו, אותו כתב והלחין, הוא שיר חפלה שבו הוא משחרר הרבה אנרגיות ופותח הרבה ערוצים של רגש. יעקב למאי לקח אותו כאן, כמו שהוא אוהב, למקום הכי גבוה שהוא יכול להגיע. כלומר, זה שיר החפלה ה"משתגע", ה"פורח" וה"מנצח" הכי חזק ששי (לשעבר שאלתיאל) היה יכול להוציא מעצמו. התוצאה תרקיד אתכם כל הדרך מדלת המועדון ועד למונית הביתה.