דודו אהרון בהאנגר
!"תצלמו ותראו לאביב גפן" | צילום: ערן בן עמי

לפני המופע של דודו אהרון בהאנגר 11 היו שמועות שהוא נעלם, דועך, גמור, בדרך למטה, שהקריירה שלו בירידה תלולה, שהוא כבר לא מצליח לספק את הסחורה, שהוא, עוד רגע עם אלבום שביעי ביד, כבר לא משחרר מספיק להיטים והקהל מחפש אותם אצל זמרים שפרצו בשנה האחרונה, זמרים של להיט וחצי, כמו פאר טסי, איתי לוי, ואפילו שקד קוממי, בן טיפוחיו של אהרון, שכאשר שמו הוזכר אמש על ידי מיטיבו, הקהל החל לשיר את הלהיט שלו, ואהרון עצמו אמר בהומור: "אני מתחיל לפחד".

הדיבור החם אמש היה שאפילו אביב גפן, שאהרון כביכול היה צריך להיפגע ממנו, אבל למעשה חייב לו הרבה על כך שעשה ממנו גיבור של חצי מהעם בשערוריית השיר "אמא יקרה", לא הצליח לעורר את גדודי המעריצים מרבצם ("אף מילה על אביב גפן", הוא אמר למעריצים לפני ששר את השיר, "צלמו, ותראו לו"). השמועה אמרה שרק מאה כרטיסים נמכרו למופע הזה, נכון לתחילת השבוע, ושבהפקה יש היסטריה.

דודו אהרון מקדיש לאביב גפן את "אמא יקרה"

"משהו טוב"

אבל הפלא ופלא, ההאנגר היה מלא בלפחות אלפיים איש, רובם הגדול קהל צעיר, שמאוד יכול להיות שקנה כרטיסים ברגע האחרון. וגם אם חלק מהם קנו במחיר מוזל, או אפילו הוזמנו (לפי השמועות), וגם אם הם החלו לזרום החוצה תוך כדי השיר האחרון והצגת הנגנים, זה לא אומר כלום. אולי זה מקרי, כשל נקודתי, ובימים כתיקונם אהרון יכול למלא את ההאנגר מתי שבא לו. שכל אחד יבחר במה להאמין, לשמועות או להאנגר צפוף - עם מאות בנות יפות שהתלבשו ליציאה - שבו שרים את השירים של אהרון אנשים שמעריצים אותו ואת המוזיקה שלו.

כי הנה כמה עובדות שלא ניתן להכחיש: דודו אהרון הוא יוצר שירים מוכשר, דודו אהרון הוא זמר טוב, דודו אהרון לא שכח איך להופיע, איך לעשות שמח ולרגש. הוא עדיין יודע להעמיד במה גדולה עם 17 נגנים ושתי זמרות ליווי שינגנו משך שעה וחצי מהרפרטואר המוכר ואהוב שלו. יש לו בלדות שכולם שרים כאיש אחד, ויש לו להיטים שמחים שמזיזים את הישבן ומרימים את הרגליים. דודו אהרון (יחד עם משה פרץ) עשה כאן מהפכה באופן שבו כוכבים ים תיכוניים ממריאים ושוברים תקרות זכוכית בדרך למעלה, לקונצנזוס, לפריים טיים, ללב של המדינה.

דודו אהרון בהאנגר
האנגר מלא | צילום: ערן בן עמי

דודו אהרון בהאנגר
גימיק מיותר. אהרון והרקדנים-ילדים | צילום: ערן בן עמי

נכון, הוא משתמש בכל מיני גימיקים מוזרים, כמו צמד רקדנים-ילדים שרוקדים על במת ה"קאט-ווק" הארוכה שנמתחת לתוך הקהל כבר בקטע הפתיחה, כמו ילדת בת-מצווה שעולה לשיר איתו ולהתחבק איתו ולרקוד איתו ב"דובדבן" (שיר שיכול להתפרש כבעייתי בהקשר שלה), כמו צילומי וידיאו ערוכים מפסטיבל הדאנס "טומורולנד" בבלגיה על המסך הגדול שמאחור, בזמן שהוא שר את הלהיט הכי גדול שלו "תגידו לה". נכון שזה מיותר ונראה מלאכותי, נכון גם שהתאורה אמש היתה זוועתית ורוב המופע אהרון היה מוחשך ואפלולי, גם על הבמה הגדולה וגם על ה"קאט ווק" (לעומת הקהל שסנוור שוב ושוב מבק-לייטס נוראים), ועדיין, ולמרות שהוא שוב ושוב מדבר על ואל אמא שלו שיושבת בשורה הראשונה, למרות כל אלה - אהרון יודע את העבודה. הוא לא איבד את הכל בין לילה.

נורת אזהרה אדומה, גדולה ומהבהבת

ועם זאת, המופע הזה צריך להדליק אצל אהרון וכל מי שמסביבו נורת אזהרה אדומה גדולה ומהבהבת. כי ביותר מדי חלקים של ההופעה אמש היתה בהאנגר אווירה שהעסק מתקשה באמת להמריא, תחושה של מסיבת סיום. למשל, להיט מהקיץ האחרון כמו "עוברת מולי" עשה אמש הרבה שמח, אבל לעומתו "משהו קורה פה" (לטעמי שיר לא פחות מוצלח ממנו) שיצא רק לפני חודשיים, פשוט לא עבד. הקהל נשאר אדיש, לא שר, לא רקד, ואהרון נדרש לקטע של דיבור על אבא שלו והקסטות של זוהר וחיים משה פלוס מאהוול פלוס קטע המעבר החפלאי "דודו יא דודו" כדי להתניע מחדש את המחרוזת ש"משהו קורה פה" היה אמור לפתוח ולהזרים. זה לא שדודו אהרון לא מייצר שירים טובים, כמו לפני שנתיים ושלוש וארבע, קורה ששיר אחד עובד פחות טוב מהשני. אבל החריקות האלה יוצרות אווירה מדכדכת, כמו קוסם שהקסמים שלו הפסיקו להקסים את הקהל. אולי לא סתם אהרון עצמו אמר במהלך ההופעה לפחות שלוש פעמים: "יש רגעים בחיים של משבר, יותר קטן, יותר גדול, ועל זה כתבתי את השיר הבא".

דודו אהרון בהאנגר
מרגיש כוכב | צילום: ערן בן עמי

דודו אהרון בהאנגר
הכל זה מלמעלה | צילום: ערן בן עמי

הבעיה העיקרית של דודו אהרון היא שהוא פרץ לחיינו כסמן הימני של גל הפופ הים תיכוני, כמישהו שהמילה "להיט פופ" היא כמעט שמו האמצעי. ככזה, הוא תלוי בהצלחה עונתית של השירים שהוא מוציא, וכשחלקם לא מצליחים להתבסס אצל הקהל ב"שטח", הוא מרגיש את זה מיד. נהמעריצים האדוקים שלו שמחו אמש לשיר איתו את שיר הנושא של האלבום הראשון, "אהבה ראשונה", וחלקם גם זכרו את "גלי לי את ליבך". אבל אין לו, עדיין, את היכולת לגרום לקהל לרצות אותו בגלל שהוא דודו אהרון, בלי קשר למה שהוא שר. הוא היה כוכב ענק, זמר השנה, שם מוכר בכל בית בישראל, "הרווק", התותח, הנסיך - הוא היה כל מה שחלם להיות, כילד שאייל גולן שר לו בבר- מצווה והנה עכשיו הוא מככב לצידו בטלוויזיה, בדואט ובמצעדים. אלא שהיום הוא צריך להתאמץ הרבה יותר כדי להחזיק את הכוכבות הזו, כדי שלא תימוג.

הילד בן שלושים

זה מה שמבדיל אותו מותיקים כמו גולן ושלומי שבת. כואב מכך, זה מה שמבדיל אותו מהחבר הטוב משה פרץ. קשה להסביר למה, אבל "משה פרץ" הפך למותג חזק ומנצח יותר. זה נכון על המסך של ערוץ 2 ובגלגלצ. וזה מצריך את דודו אהרון להמשיך ולהתעקש ולא לוותר, ולעבוד עוד יותר קשה, כי אנחנו יודעים שיש לו את זה, שהוא כבר היה שם ושבכוחו לחזור. בחודש הבא הוא יהיה בן שלושים, כסף גדול הוא כבר עשה, עכשיו הזמן שלו להוכיח לכל אלה שטוענים שהוא נעלם, כמה שהם טועים.

רשימת השירים במופע: משהו טוב. זוכר. מילים פשוטות. מחרוזת: כמה אושר, אהבה ללא גבולות, הכל זה מלמעלה, לא מוותר. מחרוזת: אהבה ראשונה, ילדה מבית טוב. ימים טובים. מחרוזת: ביוטיפול, בואי נדבר. קרוסה (קאבר לבן ארצי). כשאלך. עוברת מולי. מחרוזת: האוטו שלי היופ שלך, לא יפרידו בינינו, בחור רגיש. ביום שניפגש. מחרוזת: משהו קורה פה, אין כמו אהבה, גלי לי את ליבך. דובדבן. אמא יקרה. תגידו לה. עוברת מולי (הצגת נגנים).

צפו בקטעים מהמופע:

"זוכר"

"ימים טובים"

"קרוסלה"

כשאלך

"עוברת מולי"

קטעים מתוך: האוטו שלי היופי שלך, משהו קורה פה, דובדבן


ביום שניפגש


תגידו לה (לא שלם)


דודו אהרון בהאנגר
לא שכח לשיר | צילום: ערן בן עמי
דודו אהרון בהאנגר
על הקאט ווק | צילום: ערן בן עמי
דודו אהרון בהאנגר
יודע להעמיד במה | צילום: ערן בן עמי
דודו אהרון בהאנגר
אוהבים אותו | צילום: ערן בן עמי
דודו אהרון בהאנגר
סלפי למזכרת | צילום: ערן בן עמי
_OBJ