להקת צלילי העוד הוותיקה, שבשנות ה 70' הובילה את הצליל הים תיכוני במוזיקה הישראלית, מתכוננת למופע חגיגי לציון 35 שנות פעילות. בעקבות מופע איחוד מוצלח במועדון הברזילי בתל אביב, החליטו הסולן רמי דנוך והגיטריסט יהודה קיסר להחזיר את הלהקה לפעילות, חמש שנים אחרי הופעת האיחוד האחרונה שלהם. במופע, שיתקיים ביום חמישי 6.8 באמפי ווהל בתל-אביב, תתארח שורת אמנים מכובדת ביותר: דקלה, דודו טסה, גיא מר, "פשוטי העם" ודין דין אביב.

ההרכב של "צלילי העוד" כולל הפעם את כל החברים המקוריים, מלבד נגן הקנון דוד גזלה שפרש מעסקי המוזיקה ועובד כיום במשרד הביטחון. בעקבות המופע באמפי וואהל כבר מתוכננים מופעים נוספים, ובקרוב יקליטו חברי ההרכב שיר חדש, שאת מילותיו חיבר אהוד מנור ז"ל זמן קצר לפני שנפטר.

יצליח לנו? נמשיך. לא יצליח? לא קרה כלום

"אני לא יודע אם לכנות את זה 'חזרה לפעילות מלאה'", מסביר רמי דנוך, "אנחנו זורמים מיום ליום. מה שטוב לנו אנחנו עושים. יצליח לנו? נמשיך. לא יצליח? לא קרה כלום. ממילא בעידן הנוכחי של צריבות והורדות אף אחד לא ממהר להקליט אלבומים שלמים, אז מה יקרה אם גם נקליט משהו ונראה לאן זה יוביל?".

צלילי העוד הוקמו בסוף 73', ובניגוד לאמנים רבים אחרים מתחום המוזיקה הים תיכונית הצליחו לשבור את חומות הניכור של רדיו קול ישראל שנטה אז להתעלם מהז'אנר. שירים כמו "חנה'לה התבלבלה", "איילת חן", "אני הוא גדליה" ו"סורו מני" זכו להשמעות ולהצלחה. מה שלא מנע את פירוק הלהקה, והחלטתו של דנוך לחזור בתשובה ולנסוע לארצות הברית לשנים רבות, שם התפרנס משירת מזמורי חזנות בקהילות יהודיות. יהודה קיסר המשיך לעבוד כגיטריסט עם מיטב הזמרים הים תיכוניים, נחשב למי שגילה לראשונה את זהר ארגוב המנוח, ואף ניהל במשך שנים אולפני הקלטות בהם עבדו כמעט כל גדולי הז'אנר. לפני כמה שנים חזר דנוך לארץ ומאז, לטענתו, הדרך חזרה לבמה הייתה בלתי נמנעת.

"אני ויהודה גם קרובי משפחה", הוא אומר, "כל השנים היינו בקשר, וההחלטה לאסוף את החברים ולהופיע שוב הייתה של שנינו. ההופעה במועדון ברזילי הייתה הצלחה גדולה, וכבר חשבנו ממילא שכדאי להמשיך, אבל קבלנו הצעה ממשרד 'Stage 57' להפיק אירוע גדול באמפי וואהל והדברים התחילו להתגלגל".

"עשינו שילובים מוזיקליים שלא נשמעו כמותם עד אז"

-בשנות ה 70' נחשבתם קרובים לרוק יותר מ"צלילי הכרם" של דקלון. במופע הנוכחי האלמנטים של רוק ישמרו, או שתשנו עיבודים?
"לא שינינו כלום. האמנו אז בדרך שלנו וזה נשאר כמו שהיה. לא היינו להקת רוק אף פעם. מה שכן, עשינו שימוש בכלים אותנטיים כמו עוד וקאנון לצד כלים חדשים כמו גיטרה חשמלית. נגני ג'אז התארחו בהופעות ובהקלטות שלנו. עשינו שילובים שלא נשמעו כמותם עד אז, וזה עורר עניין והערכה. כיום, כמובן, כולם כבר עושים את זה כך שאין לנו סיבה לגעת במה שכבר הוכיח את עצמו. כל השירים ישמעו אותו הדבר, פרט לניסיון שהצטבר עם השנים העושה את שלו".

-איך נוצר הקשר עם האמנים האורחים הרבים העתידים להשתתף במופע?
"דקלה הופיעה איתנו גם במועדון ברזילי, ומאז היא הולכת אחרינו באהבה גדולה. כך גם דודו טסה שהוא מוזיקאי ואיש במה מדהים בעיני. דין דין אביב, גיא מר מ'הדג נחש' ו'פשוטי העם' אלו שידוכים של שרונה, המפיקה שלנו ממשרד 'Stage 57'. גם קובי אוז היה אמור להצטרף אבל יש לו מופע חדש של שירים וסיפורים תנ"כיים, והוא הרגיש שנכון לו להתמקד עכשיו רק בזה עכשיו ואני מבין אותו".

-יהיה גם מופע לציון 40 שנות פעילות?
"אם ירצה השם, למה לא? אנחנו לא בורחים לשום מקום".

המופע לציון 35 שנות פעילות של צלילי העוד יתקיים ביום חמישי, 6.8 ב-21:00 באמפי וואהל.