טונה היה אבוד בחלל, היום הוא עושה כסף מקפה שחור. שהחיינו

דמיינו להיות מעריצים של טונה ולהתעצבן עליו שבחר להתפרנס מפרסומת לקפה שחור. זה מופרך מכל כך הרבה סיבות, אבל יש כמה מאוד ספציפיות. למי שבכל זאת פספס: הראפר הפך לפרזנטור של עלית, עם סדרת רשת שמלווה יצירת שיר חדש שלו בשילוב קטעים מהאולפן והופעות יחד עם השותפים ניר דנן ויקיר בן טוב. זהו, על זו הדרמה. מישהו סוף סוף חשב לעשות משהו שהוא לא פרסומת עם להיט חרוש ששינו לו את המילים בשביל שיתחרז עם המילה פיקדון או מכונית-חשמלית-נוחה-עם-AI.

כשהמאפיה האינטרנטית עסוקה רק בנראות של הדברים במקום במשמעות, אז ברור שראפר+פרסומת=רע. אבל זה יותר מורכב מזה: קודם כל, מה השנה? איך הדיון המיושן הזה חזר להיות רלוונטי? חווה אלברשטיין עשתה פרסומת למשחקי הכס, תתקדמו. המשמעות של התמסחרות היא לא למכור את האומנות שלך בשביל כסף, אלא לעשות משהו שנוגד את הערכים שלך. תקראו לי משוגע, אבל אני מעריך בזהירות שטונה (כמו חצי מהמדינה?) שותה קפה שחור.

מהסרטונים והתגובות ברשתות אפשר היה להניח שהשיר החדש נקרא "מארס טורקי" או "בוץ חזק", אבל לא: "הייתי שם". מי שמאזין לטונה יודע שמדובר בגבר אולטרה רגיש שכנראה זיהה את הנפיצות של האירוע, אז השיר גם לא מונגש כמשהו "עמוק" אלא כדאנסהול קליל. מה הוא בעצם אומר שם? "הייתי שם כשלא הולך, אני מכיר את זה כשאין אוויר". כן, פעם הוא היה אבוד בחלל והיום הוא מרוויח כסף מחברה מסחרית. השם ישמור. אפילו בעטיפה אין אזכור לכוס קפה.

טענה מוזרה נוספת הייתה של אלו שהשוו את סדרת הרשת של טונה לסדרת הדוקו של אביתר בנאי, כדי להקטין את הראפר שכביכול התיימר גם הוא להפיק יצירה דוקומנטרית, ועשה את זה בציניות מסחרית. גם כאן צריך לחדד: לא ראיתי בשום מקום שטונה או טורקי קראו לסדרת הרשת "דוקו", או לחלופין העלו אותה לשידור בשירות הלווין הגדול של ישראל. זה עלה ביוטיוב שלהם, ומדובר ברוחב יריעה של חצי שעה גג. בלי הקרנה חגיגית או שטיח אדום. הכל בראש שלהם.

ב"שניצלים" מהאלבום הראשון שלו הוא שר: "פתחתי טלוויזיה לא מזמן, שם ראיתי גיבורי ילדות מוכרים את נשמתם". השורה הזו מוגשת עכשיו לטונה כראייה, כביכול, לכישלון המוסרי שלו. אבל שוב, אני אשמח לראות אחד, א ח ד, שישמע את השיר או ייצפה בקטעים הקצרים מהאולפן ויגיד לעצמו "אין, זה לא הטונה שהכרתי". זה ממש כאילו למילים אין משמעות.

דעה קיצונית, כנראה: מעדיף אלף ראפרים ואומנים כמו טונה שירוויחו כסף אמיתי, בשביל שיוכלו להרגיש בנוח להמשיך להוציא מוזיקה או לדאוג לעתיד שלהם, מאשר עוד משפיענית שמוכרת בסטורי מוצרים שהיא בכלל לא משתמשת בהם. אנחנו על זה שיש אנשים שמקבלים כסף בשביל להגיע לאירועים (!), גופי חדשות שמכרו את האתיקה העיתונאית שלהם ומדווחים לכם פרסומות כחדשות - ואיכשהו, עדיין, הזעם הקולקטיבי מופנה לראפר שניצח את המערכת בתנאים שלו. מגיע לכם שוקו קרלו.