עומר אדם טס לצרפת וכל מה שקיבלנו זה אלבום סביר
אחרי שההייפ נרגע, אפשר לעסוק במהות של "חלק מהנצח", האלבום החדש של עומר אדם. ההבטחות היו גבוהות, ולמרות שהוא כולל האשמות די קשות כלפי יעל שלביה (לכאורה?) שמוסיפות עניין, בפועל הוא לא מספק את הסחורה. מה לעשות שזה לא מספיק לטוס לשבוע בשביל לחזור עם אלבום ראוי?
עוד לפני שחיל האוויר הטיל פצצות על איראן, עומר אדם הטיל אחת משלו עם האלבום "חלק מהנצח". היה קצת קשה להתמקד בתוכן עצמו כשעצם היציאה לוותה בהייפ רועש מהמעריצים, מתוחזק על ידי כותרות (חלקן מוצדקות, חלקן פחות) שרוכבות על ההחלטה לשחרר אותו בחצות, על הווילה בצרפת שבה הקליט את השירים ועל שני הקאברים שחיכו בסופו למי שעדיין שומע אלבומים בסדר המקורי.
אלה הרבה קישוטים שאמורים כנראה לכסות על עובדה די פשוטה: זה אלבום סביר, לא מלהיב. זה לא שאין בו יציאות טובות: את "משפחה וכבוד" אדם כנראה יבצע עוד המון שנים בהופעות, וגם את "פלאזה אתנה" שכולל - כנראה לראשונה בשירים של עומר אדם - אוטוטיון (לא בשביל תיקון הקול, אלא בשביל אסתטיקת הראפר שהוא מתחזק בשנים האחרונות).
וזה לא שאין יציאות גם בכתיבה של טל קסטיאל ("אני טוב במילים, את יורה טילים") שמלווה את אדם צמוד מאוד בשנים האחרונות. אבל בסוף זה עוד מאותו דבר. רוב השירים ב"חלק מהנצח" נשמעים כמו ניסיון לשחזר את "תסמינים של פרידה", רק שהפעם האלטר-אגו של טוני מונטנה בא לידי ביטוי הרבה יותר עם עוד ועוד אזכורים לכסף, כבוד והאקסית.
אם כבר אקסית: אנחנו לא באמת יודעים מה קרה מאחורי הקלעים בין עומר אדם ליעל שלביה, אבל מה שהוא עושה פה הוא קצת לא פייר. אם ב"מלכת הדור" הטענה מצידו הייתה שהשיר הזה נכתב על ידי אודיה כשנה לפני הפרידה, מה ההסבר הפעם? כי, למשל, השורה "איך שסכסכת אותי עם אח, את סובבת את הסכין ואז הלכת" היא האשמה די קשה. מצד אחד, ברור שבהרבה מקרים, אמנות היא רק בהשראת המציאות ולא בהכרח משקפת אותה, מצד שני - הצוות של אדם עבד מאוד קשה בשילוב פרטים אמיתיים מההיסטוריה הזוגית שלו עם שלביה.
"פלזה אתנה" נגיד, הוא שם המלון היוקרתי בפריז שעל לפי הטענות, היה המלון "שלהם" כשהיו טסים, כולל בפעם ההיא שבה צילמו את הקליפ ל"תמיד שלך". גם החזרה של אדם לתל אביב מוזכרת כמה וכמה פעמים. אז הוא מצידו יכול להרחיק את עצמו מהאמירות בשירים בטענה שזו פשוט אומנות, אבל המעריצים כבר חוגגים על השורות בטיקטוק ומנפחים אותן עם תיאוריות משלהם. מצידה של שלביה - אין לה דרך אמיתית להגיב להאשמות חוץ מאשר בקולה, בלי הפריווליגיה להסתתר מאחורי הטענה ש"זה רק שיר".
אני האחרון שאצא נגד החזרה (המבורכת) של האומנים בישראל להקליט אלבומים, אבל הפעם זה לא מספיק. יש סיבה שבעבר זמרים היו מוציאים אלבום פעם בכמה שנים. כל העניינים של "נסענו לאיקס בשביל להקליט אלבום" או קיום מסיבות האזנה הפכו למטרה במקום לכלי. כאילו שיש להם איזו ציפיה שמעצם זה שטרחו קצת מעבר לרגיל, זה מבטיח שמדובר בתוצר פצצה. אבל מה אפשר לעשות שזה לא המקרה. בשביל פרויקט ראוי באמת, צריך קצת יותר מאשר שבוע בפריז עם טל קסטיאל.
שמתם לב?
בקליפ של "משפחה וכבוד" עומר אדם עם הסיגריה ביד. עד לא מזמן הוא היה מחביא אותן בתמונות והיום הן כבר חלק מהדמות שהוא מוכר לקהל (כמה פעמים אפשר לכתוב שהוא רוצה להיות ראפר ולא זמר ים תיכוני?).