לונדון היא אחת מהערים האהובות בעולם ובצדק. לבירת בריטניה יש להציע למבקרים מסעדות מעולות, מופעי תרבות מעניינים, שופינג זול וכן, גם אחת מסצנות מסיבות הטובות בעולם. לונדון, שנחשבת לאחת מחלוצות תרבות הרייבים, הייתה ונשארה עיר מדהימה להרים בה.
פרינטוורקז, הוא אחד מהמקומות החשובים בחיי הלילה בלונדון בשנים האחרונות. המגה-קלאב הלונדוני, שנפתח בשנת 2017 בדרום לונדון במקום שהיה בית דפוס לעיתונים, נמצא במקום הרביעי ברשימת 100 המועדונים המובילים בעולם. ב-1 במאי ולמרות התנגדות גדולה של קהילת המוזיקה הלונדונית שכבר דחתה את הקץ, הקלאב האייקוני ייסגר ובמקומו ייבנו בנייני משרדים.
המועדון, שלאורך השנים אירח את כל הדיג'ייז הבולטים בעולם האלקטרוני, ייסגר ב-1 במאי ויקיים את סופ"ש המסיבות האחרון שלנו בסוף השבוע האחרון של אפריל. עד אז, צפויים להתחרות בו כמה מהשמות הגדולים בעולם ביניהם שרלוט דה וויט, דדמאוס, אדם באייר, קווין דה ויירס, האחים מרטינז, נינה קראביץ, ארט באד ועוד רבים וטובים. הכרטיסים לחלק מהאירועים כבר נחטפו והצפי הוא שעד הסגירה, כל המסיבות במקום, שיכול להכיל כ-6,000 בליינים יהיה סולדאאוט. אני החלטתי לנצל ביקור חורפי בלונדון כדי לחגוג את השנה החדשה במקום.
אחרי הגעה די פשוטה למקום (אני בחרתי באובר, אבל תחנות רכבת תחתית נמצאות במרחק 5 ו-10 דקות מהמקום) מגיעים לאזור של המועדון, וקשה לא להתרשם מהלוגיסטיקה המרשימה. אנשי המועדון מכוונים ושלטים מכוונים אותך בקלות לכיוון הכניסה – שם עוברים בדיקת חפצים די שגרתית. מיותר לציין שכמו כל מועדון שמכבד את עצמו בעולם, המועדון לא עושה סלקציה לבליינים ומגלה אפס סבלנות להטרדות, הומופוביה או הפליה מכל סוג שהיא. אחרי כניסה מהירה, מגיעים לאזור של הלוקרים. לוקר גדול עלה כ-20 פאונד והיה מספיק כדי להכיל תיק ושני מעילים די גדולים וכשמחזירים את המפתח, מקבלים 10 פאונד חזרה.
משם, ממשיכים לחללים המרכזיים של המקום – אך עדיין לא לרחבה המרכזית. בקומת הכניסה של המקום אפשר למצוא דוכני אוכל, אלכוהול (לא זול בכלל, אבל עדיין יותר זול מברוב המועדונים בישראל), דוכני מרצ'נדייז וכמה ספוטים טובים לנוח ולהצטלם בהם – וכן שירותים ענקיים ומרשימים, שתואמים את מספר הבליינים. בעוד בארץ במתחמי ענק כמו האקספו או הלייב פארק השירותים רחוקים מלהיראות סבירים או להתקרב למספר הרצוי, בפרינטוורקז יש מספיק תאי שירותים ומשתנות. בשירותים גם אפשר למצוא עמדות ריענון עם דיאודוראנט ובושם, וכן מנטוס ועוד כל מיני דברים למי שצריך להתרענן.
הברים במקום פרוסים יפה מאוד, וחשוב מאוד לציין שכמו ברוב המועדונים באירופה (ומעט מדי מקומות בישראל, בדרך אחרי מות הבלוק) בצידם יש ג'ריקנים וכוסות מים חופשיים לבליינים. לנו זה נראה כמו איזה שירות מיוחד ללקוחות, אבל האמת שמדובר בתנאי בסיסי והכרחי במסיבה. באותה קומת כניסה קיימת גם רחבת המשנה של המועדון שדי מרשימה בפני עצמה, אבל אחרי שרואים את הרחבה המרכזית קשה להתרשם ממנה – בטח ביום בו הקו המוזיקלי בשניהם זהה כמו זה שבו אני הייתי.
בשבועות האחרונים, סרטון ממסיבה של לייבל העל אפטרלייף הפך לוויראלי במיוחד ברשת עם מאות אלפי צפיות בטיקטוק ובאינסטגרם. חלק מהקרדיט מגיעים לוויזואלס המטורפים של אפטרלייף ולטראק הנהדר, אבל צריך לתת קרדיט גם למבנה הייחודי של הרחבה המרכזית. בניגוד לרוב המועדונים המצליחים שבנויים לרוחב – הרחבה המרכזית של הפרינטוורקס בנויה לאורך, כשיש גם מקומות במעין בקומה עליונה (שלא ניתן לגשת אליהם עם כרטיסים רגילים).
@printworkslondon The world premiere of Genesys by @anyma_ofc. #printworkslondon #afterlife #ar #electronicmusic #visuals ♬ original sound - Printworks London
את האווירה באותה רחבה ומפורסמת, שהופכת צפופה ככל שמנסים להתקדם לשורות הראשונות קשה לתאר במילים. הסאונד של המקום, שהוא אחד הטובים ששמעתי באיזשהו מועדון בעולם, יחד עם הוויזואליה המרשימה והווייבים המטריפים של הקהל הבריטי לא מאפשרת למי ששם לא לרקוד אפילו לא לרגע אחד. במסיבה שבה הייתה, שהייתה מסיבת צהריים ב-1 בינואר הייתה של הלייבל גליטרבוקס – והיא כללה המון האוס ומעט טכנו. שיא הערב היה הסט של הדיגי'י האגדי דני טנגליה, שהרים את המקום באוויר עם סט מגוון וגרובי, שהוכיח שאכן מוזיקה היא התשובה לבעיות שלנו.
המסיבה, שהחלה בשעות הסתיימה בדיוק בשעה שנכתב באתר – 23:00, וזה הדבר היחיד הרע שיש לי להגיד על זה. למישהו שרגיל לשעות של תל-אביב, היה מוזר לצאת ממועדון בשעה כזו, אבל זה לגמרי הערה קטנה וללונדון יש מספיק מה להציע גם למי שרוצה לבלות עד הבוקר (נסו את הפבריק). בסופו של דבר, מדובר באחד הקלאבים הכי עוצמתיים שבהם ביקרתי ובחוויה שכל מי שמגיע ללונדון ואוהב מסיבות צריך לחוות.